נשאלתי בעניין תועה אחד שהולך אחרי קארו בעיניים עצומות. התועה הזה טוען שהוא עשה לו את קארו לרב, ולכן הוא יכול ללכת בשקט אחרי כל הוראותיו, כי אם קארו טעה, החטא והעוון נתלים בקארו.
כל תשובות החכמה והדעת שניסו להשיב לאותו תועה לא הועילו, והוא התמיד בעקשותו.
לאחר מחשבה נוספת, עלה בדעתי כיוון נוסף שניתן להשיב לאותו תועה, וכך השבתי לחבר:
אולי תבוא אליו מכיוון אחר, לפי סכלותו, ותאמר לו כך:
אם הוא סובר שכל עוונותיו ושגיאותיו עוברים ישירות לקארו כי הוא רבו המובהק, ובכן, אמור לו שהוא למעשה גורם לקארו לייסורי גהינום... שהרי כל עוד הוא טועה אחרי קארו, קארו נידון כמחטיא הרבים ונכרת מחיי העולם הבא... לכן, אם הוא באמת אוהב ומכבד ומוקיר את קארו כרבו המובהק עליו לברר את האמת בכל עניין כדי שלא יהיה עוון על קארו הגדול... ואם הוא תולה את כל פשעיו בקארו הוא למעשה עושה מריבה עם רבו, כי מדובר בהתעללות בקארו... וכל העושה מריבה עם רבו כעושה עם השכינה.
וזה ממש לא יפה לעשות כך לרבו המובהק...
ואם הוא היה קארו, האם הוא היה רוצה שאחרים ילכו אחרי כל שגיאותיו בעיניים עצומות ויגרמו לו להיות בגדר של מחטיא הרבים? ולהיכרת מחיי העולם הבא?