ברכת האילנות - ברכת השבח או פולחן עבודה זרה

חז"ל תיקנו לנו את ברכת האילנות כדי לשבח ולהודות על האילנות הנפלאים והמרהיבים ועל הפירות המתוקים והמשובחים שברא ה' יתברך בעולמו.

בדורות האחרונים נשתנו פניה של ברכה זו, והיא הפכה מברכה קצרה לטקס ארוך ומייגע שכולל בין היתר אמירת 'פתח אליהו', נוסח 'לשם יחוד' ארוך ותפילות ארוכות, ביניהם 'תפילה לעילוי נשמות'.

מברכת שבח והודאה הפכה ברכה זו לסגולה לתיקון הנשמות המגולגלות בעצים ובפרחים. והמברכים מכוונים לגמול חסד עם אותם נשמות ולהוציא אותם מאפילה לאורה.

מלבד זה ישנה כונה נוספת 'לברר הניצוצות' שבעצים, ויש אפילו מעשי מופתים דמיוניים על 'מקובלים גדולים' שבכח כוונתם גרמו לייבש את השדה או המטע שבו בירכו. ויותר מכך, בין המקובלים ישנה מחלוקת אם מותר לברך ברכת האילנות בשבת או שיש בזה משום איסור 'בורר', ועוד ועוד הזיות ושיבושים בלי מספר...

אוי לנו שכך עלתה בימינו !

וראה מה שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם (הובא בספר 'מקור חיים', דף קכג ע"ג): 'הגמול האחרון הוא חיי העולם הבא... עד שקצת מן האומות הקדמונים... הוצרכו מפני זה להאמין בהוללות הגלגול, והוא שנפש המת בעת הפרדה ממנו תתגלגל ותכנס בגוף אחר... וזה הדעת לא סבר אותו חכם אמתי ולא האמין בו בעל תורה, אבל הוא מהוללות דעות מאמיני הקדמות אשר מחה השם שמם מעולמו'...

כמו כן, ראוי לעיין היטב במאמרים הבאים שכתב ר' אדיר דחוח הלוי על אמונת גלגול הנשמות: חלק א וחלק ב.