אור הרמב"ם

שלום הרב אדיר! לגבי מקורה וחיובה של מצוות תפילה. בהלכות תפילה א, א, כותב רמב"ם כך: (כך מצוטט באתר 'ספריא'): "מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה... 1. האם זהו הנוסח המדויק? ראיתי באתרים אחרים ניסוחים שונים מעט. 2. תוכל להבהיר לי את היחס בין 'מפי השמועה למדו', לבין 'אמרו חכמים'? אני רגיל לחשוב ש'מפי השמועה' הכוונה ברמב"ם לתושב"ע, אבל אם כך, מדוע הוא כותב' 'אמרו חכמים'? אולי הפסוק השני והלימוד של חכמים הוא רק 'אסמכתא'? 3. בעצם, מדוע מובאים כאן שני פסוקים? לא הבנתי מאיזה מהם לומדי רמב"ם את החיוב בתפילה.