Yakir Morris

כתוב על מעמד הר סיני שהקב"ה כפה על עמ"י הר כגיגית לקבל את התורה, והרי אם כן מה הענין בכך הרי עמ"י נכפו ולא קיבלו מרצון?

מה הכוונה במאמר חז"ל זה. אי מניח שאין הכוונה ממש כפשוטה אלא היא מסבירה שאם לא ישמרו על התורה, עבודה וגמילות חסדים אזי לא יהיה מוסריות/ סיבה לקיום העולם. האם יש מקור לזה?

ראיתי שר' יוסף אלבו כותב בספרו שלא ללמוד זוהר ו"קבלה" אלא רק על ידי מקובל מוסמך כי זה צריך להימסר בקבלה. האם אפשר להעמיד את ר' יוסף אלבו ללא מודע לבדיות של הקבלה מאחר והוא לא התיר ללמוד אותם לבד, ומאחר והוא עדיין החזיק בשיטתו של הרמב"ם בכל הנוגע לחכמה ופילוסופיה?

ראיתי שבמאמר על קוק תקפתם אותו על דברים מוצדקים ולדעתי גם על דברים מוצדקים פחות. לדוגמא בטענה 5, כתבתם שמאחר ור' קוק כותב ש"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,..." ולפי זה הוא מוחק את מצוות "הוכח תוכיח", ולי נראה שמה שכת מחבר המאמר אינם מדויקים מאחר ולרגע הרב קוק לא ניסה להגיד שלא צריך להוכיח אלא מאחר ובמציאות הנוכחית מאחר וזה רק יזיק להוכיח אנשים מסוימים אין ענין להוכיח אלא חשוב להוסיף טוב על הרע. כוונה זו מדויקת לאמיתה של תורה בדיוק כמו שאיננו מיישמים את דברי רבנו בהלכות רוצח פרק ד' הלכה יד' מאחר והטעם של רבנו מדברי הגמ' הוא כדי להועיל לעמ"י ומאחר וכיום דברי הרמב"ם שם רק יזיקו אין ליישמם. זאת ועוד בטענה 6, כתבתם שזה שר' קוק כתב "אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט,..." הוא בעצם מצדיק ע"ז מאחר ואין עמ"י הטוב המוחלט. ול נראה שמעולם לא הוא לא רשם שעמ"י הוא הטוב המוחלט אלא הוא רק כתב שהמעשה של דבקות באומה הוא טוב מוחלט. עם כל שאר הטענות אני מסכים אך לתקוף על כל דבר זה לא נכון אלא עלינו לקבל את האמת איפה שיש אמת ולזרוק את השקר איפה שיש שקר, לא כך נקרב את תלמידיו.