קראתי את התגובות כאן ועליי לומר שאני סולד מסגנון הדברים והדיון, השחצנות והיוהרה וההשתלחויות (במילים וצורות של רחוקים מהשכלה) של חלק מהכותבים, שכביכול עושים זאת בהכשר רמב"ם. האם כך הייתה דרכו של רמב"ם? היכן הרצינות, התיקון בנועם ובסבלנות לטועים - היכן שטועים? הדרך הנוכחית שלכם - מרחיקה. לצערי, ישנו הרושם שכרגע הפורום במצב התקפה מגלומני. גם אני נרשמתי לכאן לאחרונה, ובאופן כנה שאלתי שאלות שאיתן התמודדתי, ומיד לאחר הודעתי הראשונה בפורום הותקפתי שאני לא מעוניין באמת. האם לא כדאי לחשב מסלול מחדש?!

דיברתי עם שני אנשים בשבת האחרונה בנושא זה והם עומתו עם הדברים הנ"ל שכתבת, וזה תמצית הדברים שעלו ואשמח לראות את דעתך עליהם: 1. גם עליך מוסכם שהשכינה נמצאת בבית המקדש, ומדוע לומר שהוא שם זו לא הגשמה? 2. אם הוא (השכינה) נמצא בבית המקדש זה לא אומר שהוא לא נמצא בכל מקום, אלא שבבית המקדש ההימצאות היא באופן גבוה יותר (גילוי השכינה גדול יותר). קשה לראות כאן הגשמה. לא הייתה לי שום דרך לסתור את הטענות הנ"ל.

הרושם שלך מוטעה וטועה. אני מעוניין לדעת את האמת. תודה לך על ההסברים.

אני מודה לך על המאמר, אבל השאלה הייתה על מקום ולא על דבר. יכול להיות שהוא יהיה בכל חלל ולא בתוך כל חומר. כתבת שם, ואני מצטט: "השקפה שגויה זו חוטאת ליסודות דת משה לפחות בשלושה היבטים מחשבתיים מאד מהותיים: א) מי שאוחז בהשקפה זו בהכרח גם סובר שהקב"ה אינו אחד באחדות מוחלטת אלא הינו מורכב. כלומר, בדומה לאדם אשר מורכב מגוף ומנפש (מחלק שבו הוא חי ומחלק שבו הוא הוגה), כך כביכול הקב"ה מורכב מנפש משׂכלת ומגוף חומרי שהוא משכן לנפש". לא הבנתי על סמך מה המסקנה הנ"ל המודגשת. להבנתי אין הכרח לומר למיטב הבנתי מהרמב"ם בפרק הראשון ביסודי התורה משתמע שהפסוק "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" מוכיח שהוא יכול להיות בו זמנית בכמה מקומות.