hanhan

שלום, מה הכוונה במה שכתוב במסכת סוכה - "...שבתחילה , כשנשתכחה תורה מישראל , עלה עזרא מבבל ויסדה ; חזרה ונשתכחה - עלה הלל הבבלי ויסדה ; חזרה ונשתכחה - עלו רבי חייא ובניו ויסדוה" מה הכוונה שהתורה נשתכחה? ומה הכונה במילה "יסדה"? בן אדם אחד ייסד את כל התורה?

שלום, מה בדיוק אסור לחתוך מהפאות בראש? איזה אורך צריך, איזה רוחב צריך, ועל איזה מספר במכונה מותר לגלח? תודה רבה

מה העניין של הניצוצות? להוציא את הניצוצות, ניצוצות באכילה וכו' וכו'?

אני מצטט מהכתבה: "...אליעזר ברלנד היה הראשון שעשה את החיבור בין תשובה לברסלב" זה נכון?

שלום אדיר ואחרים, מה הכוונה של הרמב"ם באיגרת: "דע כי לא חיברתי את החיבור הזה כדי להיות גדול בישראל על ידו או כדי שיצאו לי שם בעולם, עד כי יחרה לי על התנגדות למטרה שלשמה חיברתי אותו, ושהדי במרומים, בעבור עצמי כדי להיפנות מהחקירה והחיפוש אחרי (ההלכות) הדרושות (בכל פעם), ולמען עת הזקנה ולשם ה' יתברך..." הרי הוא כותב במפורש בהקדמה למשנה תורה: (לט) ובזמן הזה תקפו צרות יתירות ודחקה שעה את הכל, ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתתרה. לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחִברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים – נתקשו בימינו, ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר התלמוד עצמו הבבלי והירושלמי, וספרא וספרי והתוספתות, שהן צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך. ואחר כך יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים, ושאר דיני התורה היאך היא. (מ) ומפני זה נערתי חצני, אני משה ברבי מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אֵלו הספרים, וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אֵלו החיבורין בענין האסור והמותר, והטמא והטהור, עם שאר דיני התורה, כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק. לא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים, קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו. (מא) עד שיהיו כל הדינים גלוים לקטן ולגדול, בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר: כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מְקַבֵּץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה", לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנוז תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם. (מב) וראיתי לחלק חיבור זה הלכות הלכות בכל ענין וענין, ואחלק ההלכות לפרקים שבאותו ענין. וכל פרק ופרק אחלק אותו להלכות קטנות, כדי שיהיו סדורין על פה. (מג) אלו ההלכות שבכל ענין וענין, יש מהם הלכות שהן משפטי מצוה אחת בלבד, והיא המצוה שיש בה דברי קבלה הרבה והיא ענין בפני עצמו. ויש מהם הלכות שהן כוללין משפטי מצוות הרבה, אם יהיו אותן המצוות כולם בענין אחד. מפני שחילוק חיבור זה לפי הענינים, לא לפי מנין המצות, כמו שיתבאר לקורא בו.

שלום, מה בדיוק צריך להגיד בערבית של קבלת שבת (בעיקרון אני נוסח אשכנז) ומה לגבי אשת חיל? איזה עוד שינויים יש מהמקובל? תודה