danielkaliski007
More actions

פוסטים בפורום

danielkaliski007
08 בדצמ׳ 2021
In :)
רב אדיר שלום וברכה האם יש מקום לשאול: מה ראה רבנו ז"ל להכניס בין עשרות הלכות עבודת כוכבים וחוקות הגוים, את ההלכה יד" הדנה במצווה של לא תתגודדו? על שני בתי דינין בעיר אחת... ומיד ההלכה טו" שוב חוזרת על נושא עבודת הכוכבים... בברכה ותודה
0
1
50
danielkaliski007
27 באוג׳ 2021
In :)
שלום וברכה רב אדיר הגמרא (ברכות ד ב) מביאה דברי ר' אלעזר בשם ר' אבינא (ויש גורסים ר' אלעזר בר אבינא) שכל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ברי"ף (ברכות כג א) וברא"ש (ברכות א ו) וטור (אורח חיים נא) ושאר ראשונים. גם הרמב"ם (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר. לפנינו בגמרא, וכן ציטט הרי"ף, מובא שיש לומר מזמור זה ג' פעמים, וכן הוא ברבנו יונה שם. וכתב רש"י (ד"ה שלוש פעמים) ששלוש הפעמים הם כנגד ג' תפילות. אמנם הרא"ש שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים. ברמב"ם (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה. המאירי (ברכות ד ב ד"ה תקנו) כתב שחכמים תיקנו לאומרו ג' פעמים ביום, ולכן המנהג הוא לומר פעמיים בשחרית, אחת קודם קריאת את שמע ואחת לאחר התפילה, ועוד פעם במנחה. בשלחן ערוך (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה. כתב הרא"ש (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו התוספות (לב ב ד"ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא הטור (אורח חיים נא). אמנם הרמב"ם לא הזכיר מזה. ובבית חדש (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'. אמנם בשו"ת מהרש"ל (סד) כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות. ובמחצית השקל (ד"ה אבל המנהג) כתב שאנו אומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג. כתוב בסדר רב עמרם גאון (שחרית) שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה הטור (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב הרא"ש (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה. רב אדיר, האם מותר "לחכמים" להוסיף, או לשנות את מזמור תהילה לדוד כפי דברי רב עמרם גאון? האם גמרא זו נועדה להביא הסמכתא לפסיקה הלכתית שקבעה שיש לומר מזמור זה שלוש פעמים ביום דווקא? האם יש לנהוג במזמור זה כפי שאתה חושב שיש לעשות, או לא לעשות עם תפילת "עלינו לשבח"? וכן מה הוא הסוד האמיתי לפי דעתך שמצאו החכמים במזמור זה, שלא מצאו במזמורים אחרים שבתהילים? מאחל לך ולבני משפחתך שבת של שלום וברכה וחודש אלול מבורך.
0
1
48
danielkaliski007
22 באוג׳ 2021
In :)
שבוע טוב ומבורך רב אדיר האם אפשר לקבל את תגובתך, לדבריו הבאים מפיו של הרב ברל ויין: ממש לפני תפילת העמידה, לפני תפילת 18, יש מנהג לומר "צור ישראל". מנהג אשכנז, צור ישראל קומה בעזרת ישראל, "ופדה כנאומך יהודה וישראל" ואז אומרים את הפסוק "גואלנו ה" צבאות קדוש ישראל" ואז חותמים בברכה "ברוך אתה ה" גואל ישראל"... המשפט האחרון הזה, "גואלנו ה" צבאות קדוש ישראל" מופיע רק במאה ה14 או ה15. הוא לא מופיע ברמב"ם או בכל מקום אחר. מסתבר שהוא נכנס מאוחר יותר. הספרדים, לפי הרמב"ם, לא אומרים אפילו "צור ישראל" לכן פוסקים רבים אמרו שלא צריך לומר "גואלנו ה" צבאות קדוש ישראל, כי מוסיפים את שם ה" שלא לצורך ואין לנו מסורת להיסתמך עליה שמתירה לנו לעשות את זה, בייחוד מאחר שכל התפילה של צור ישראל היא תוספת אשכנזית כביכול. האשכנזים טוענים שיש להם מסורת שהחלה בגאונים בבבל, אבל הפעם הראשונה שאנחנו מוצאים את המנהג לומר "גואלנו ה" צבאות קדוש ישראל" הוא אצל רבני צרפת! תבורך מן השמיים, חודש אלול מבורך.
0
1
57
danielkaliski007
13 במאי 2021
In :)
שלום וברכה רב דיר, חברים לפורום עם ישראל עובר זמנים קשים שמזמן לא ידענו. האסון במירון, ועכשיו מצב של מלחמה בתוך מדינת ישראל עצמה. זה נראה כמו סרט של מדע בדיוני, תמונה סוריאליסטית, תחזית שמעט הם אלו שחזו בה מראש. רב אדיר, האם אני יכול לשאול, מה לפי דעתך היתה יכולה להיות דעתו של רבנו ז"ל לגבי הבעיה הפלסטינית, עקרונית, ובמיוחד לאור ההתפתחויות האחרונות? האם לפי דעתך הוא היה רואה לנכון לאפשר לעם הפלסטיני להקים מדינה לצידה של ישראל כשהם יודעים שירושלים לעולם תישאר בידנו ואנו נצטרך להשלים עם העובדה שמערת המכפלה תיהיה במדינת פלסטין... האם רבנו, לאור המצב הפוליטי הבין לאומי הקיים, על פי כל הנתונים העובדתיים הקיימים בזמן הזה לגבי מצבה הפוליטי מדיני של המזרח התיכון ואירופה, האם רבנו היה מאשר פעולת תגמול חריפה, כואבת ואנושה בעזה במטרה שיפסיקו את הטרור ואת שיגור הטילים? האם עלינו שוב לכבוש את עזה ולקחת את השליטה עליה? האם הוא היה מאשר את סילוקם של כל ערביי ישראל משטחה, אל שטחה של פלסטין? כלומר, לנקות את ארץ ישראל מערבים, יהיו אשר יהיו ולהעביר אותם למדינה שלהם? האם הרמב"ם היה לוקח בחשבון את דעתם של המוסלמים והגוים השונים בעולם? האם לפי דעתך אנו בפני מלחמת חורמה בינינו לבין העולם הערבי פלסטיני? והאם הרמב"ם היה מאמין שהישועה תבוא מן השמים, או הישועה תלויה אך ורק במעשיהם ורצונותיהם של בני האדם? אנא שמרו על עצמכם אלוהים יברך וישמור
0
5
97
danielkaliski007
01 באפר׳ 2021
In :)
מועדים לשמחה ברגע זה אשתי שוכבת בבית עים חום גבוה, זה היום החמישי ברציפות עקב וירוס הקורונה! יש לה דלקת ריאות קלה כתוצאה מהמחלה, ואנו, בני המשפחה, דואגים לה, ושומרים שמצבה לא יתדרדר חס ושלום. נעשה גם מעקב רפואי וירטואלי כל 24 שעות עים הרופאים. ארגנטינה איננה ישראל, והחיסונים לבני 50 60 תיעשה... רק ברוך הוא יודע מתי. מכר ורב חבדניק אמר לי שאשתי, חייבת לאכול מצה שמורה בליל הסדר השני, שחכמים אמרו שאכילת מצה שמורה הינה סגולה לרפואה. גם נשות חבד בארגנטינה ובעולם התחילו בשרשרת תפילות לרפואתה של אשתי! תארו לכם אם אומר לאשתי ברגעים אלו, שאינני מאמין בכל השטויות האלו! אך אני אסיר תודה ומברך כל אחד ואחת שמבקש על רפואתה של אשתי, גם אם מדובר באנשים שתוכן חייהם רחוק כל כך מעולמי. ברגע זה ממש התקשר אלי אותו הרב, ואמר לי וחזר ואמר לי להרבות באמירת תהילים כסגולה לרפואתה של אשתי האהובה! קטונתי רבותי, ברגעים אלו, בהם היו מצפים ממני להשתטח על קברי צדיקים, לתת צדקות, לומר תהילים, לזעוק לשמיים לרחמים, במקום כל אלו, אני הקטן, מוצא את עצמו חושב על הכרת ה" וידיעתו. ושאלה שחוזרת על עצמה בכל פעם מחדש הינה: למה בעצם אנו מתכוונים, כאשר אנו מדברים וחושבים על אלוהים!? מי הוא זה אשר אנו פונים אליו שלוש פעמים ביום ואף מעבר לכך? ומאחר ואיני מכיר את מי שאמר והיה העולם, שהרי אין לו שום דמיון כלל! ולא ישיגוהו משיגי הגוף כל מה שהייתי אני יכול להעלות על דעתי לומר על אלוהים, זה אך ורק קיום! לא רק קיום, אלא קיום אמיתי. "הוא לבדו אמת, ואין לאחר אמת כאמיתתו". זאת אומרת: אין במציאות דבר שהוא אמת באותו מובן שה' אלוהים הוא אמת. ובמושגים פילוסופיים. הלכה א' פותחת בהיגד שאלוהים הוא מצוי . לכאורה אין הוא נבדל בזה מדברים אחרים שגם הם נמצאים, והרי אחר-כך מדובר בפירוש ב"נמצאים מן השמים והארץ ומה שביניהם!". אבל הרמב"ם אומר: אלוהים הוא מצוי אמת , ובזה נרמז שיש מציאות שאינה מציאות אמת. כמו-כן, הרמב"ם אומר: אלוהים הוא אמת, והוא מסתמך על הפסוק בירמיהו: ה' אלוהים אמת. וגם כאן ניתן להקשות: אמת היא גם העובדה שאני נמצא במקום שבו אני נמצא; שהחדר שבו אני יושב ברגע זה הוא מואר וכן אמת שיש לאשתי האהובה דלקת ריאות עקב הוירוס; כל אלה הן אמיתות. אבל הרמב"ם אומר ש"הוא לבדו האמת" וש"אין לאחר אמת כאמיתתו"; זאת-אומרת: כשם שמציאות אלוהים אינה אותו דבר שאנחנו מכנים אותו בשם מציאות, בדברנו על מה שאיננו אלוהים, כך גם האמת שאליה אנחנו מתכוונים בדברנו על אלוהים, אינה האמת שאותה אנו מכירים או תופסים או מבינים ביחסנו אותה לכל מציאות שאינה אלוהים. כרגע ישנה רק מציאות אחת ואמת אחת לנגד עיני, ומציאות זו, חוויה זו, שילדיי ואני עוברים, איני מיחל אף לשונאי! ואני לא יודע בדיוק איך להתנהג, האם עלי בכל זאת לתת לאשתי מצה שמורה? האם עלי לקרוא תהילים? האם עלי להמשיך להגות בו יתברך ולחשוב עליו? כשהתפללתי אליו, כשאני עטוף בטלית ותפילין בראשי וידי, כשהגעתי לברכה השמינית, ניסיתי בכל כוחי הנפשי אמוני להאמין בפשט הכתוב! הרי הנני מצווה להאמין שאלוהים הוא זה המביא רפואה לאדם! אז מה עלי לעשות, להתפלל אליו שיאיר את חכמתם של הרופאים שירפאו את אשתי? או להתפלל אליו לרפואה מאיתו יתברך ממש? או להתפלל אליו ולבקש שגם יאיר את עיני הרופאים שידעו מה לעשות? האם המלך דוד עליו השלום חשב על אשתי באיזה שהוא מזמור? ואיני יודע? אינני יודע... האם קריאת תהילים מצילה? רב אדיר... האם עלי לבקש באינטרוונציה אלוהית להצלת אשתי?! האם יש בכוחי בשר ודם להשפיע עליו ברוך הוא! אולי אשתי הצדקת ממני אלף מונים, אולי לה יש זכויות כאלה, אבל לי! אז אולי עלי באמת להשתטח ולבקש מאיתו רחמים גדולים על אשתי, על ילדנו ועלי? האם אינני הופך את אלוהים לשר הבריאות השמימי בפניתי אליו לרפואת אשתי? או אולי הנני מצווה לפנות אליו לרפואת אשתי? רב אדיר, מה היה עושה איש חכם, חוץ מלהיות ליד אישתו, לעזור לה בכל צרכיה, לתת לה אהבה ותמיכה אמונה במי שאמר והיה העולם... האם באור הרמב"ם היו נוהגים לבקש עבור חולים? האם הנני מועמד למבחן על טיב אמונתי? האם אשתי מועמדת במבחן האמונה? האם עולם כמנהגו נוהג כרצונו ברוך הוא?...
0
10
151
danielkaliski007
09 במרץ 2021
In :)
חברים יקרים כולנו יודעים ומודעים לעובדה, שרב אדיר עובד על הוצאת סידור הרמב"ם, אשר כולנו מחכים בקוצר רוח לרכושו, ולעבוד את ה" בעזרתו יום יום, כל השנה עד עולם, בעזרת שמו יתברך, אך לא על הסידור רציתי לדבר, אלא על העובדה, שרב אדיר אינו מוצא את הזמן הנדרש, כדי להתייחס כל שבוע לפרשת השבוע, לומר משהו מן המשהו שיש לומר, ואנו אף מצווים לומר על הפרשה. הנה פרשת כי תישא, האדירה, והעמוקה, רק עתה חלפה לה, ולא מצאתי בפורום שאלות, הערות, ואו הבאת דברים מתוך מורה הנבוכים הקשורים בפרשה, הפירוש לתורה העמוק ביותר שנכתב, ולא יכתב עוד ביהדות. שום התייחסות על פרשה חובקת עולם זו, וחשבתי לפנות אליכם, התלמידים חברים ,אולי למישהו מכם יש את הזמן, והרצון, להתייחס בכמה מילים, לפרשת השבוע, על פי רוח רבנו הקדוש ז"ל. לומר כמה מילים על פסוק אחד, על מילה אחת שבפרשה, חומר למחשבה נכונה ואמיתית, כי כל מפרשי התורה, מלבד רס"ג והרמב"ם, גולשים אל מדרש האגדה בפירושיהם. אני איני תלמיד חכמים, אבל אני מבקש ללמוד ולדעת. כמובן שקראתי את כל המאמרים שבאתר, גם את אלה המדברים על חטא העגל למשל, ועל עוד הרבה נושאים אחרים מן הפרשה הזו, אך המאמרים מפוזרים על פי נושאים. חשבתי שמן הראוי שבאתר אור הרמב"ם, נמצא הערות מחכימות על פרשת השבוע, של כל שבוע. השם יברך אתכם.
0
2
35
danielkaliski007
09 במרץ 2021
In :)
רב אדיר שלום וברכה לאור מאמריך האחרונים על רב קפאח, האם עלי להפסיק ללמוד מפירושו לספר מורה הנבוכים? הבנתי מדבריך שהרב סילף, עיוות, ואו הסתיר והמעיט אמיתות, השקפות, ואף הלכות מפורשות של רבנו הקדוש והטעה את עובד השם התמים המחפש את האמת. האם הרב עשה עים מורה הנבוכים, מה שהוא עשה עים משנה תורה? תודה
0
2
82
danielkaliski007
03 במרץ 2021
In :)
רב אדיר שלום וברכה חשפתי בקונקורדמיה מספר הפעמים מופיעה מילת שלום במקרא, ומצאתי שמילת שלום מופיעה 111 פעמים, בהקשרים שונים, אך לא מצאתי שהמקרא מעלה את ערך השלום לערך עליון שאפשר עבורו לעבור על דברי תורה, לסלף אותה, לעוות אותה, ולומר שעבור השלום, עדיף לשתוק ולקבל את עובדת קיומם של מינים ואפיקורסים במחיצתנו ולחיות איתם בשלום! האם הם נשענים על העובדה, שאחד משמות ברוך הוא הינו שלום? תודה ויום טוב
1
6
115
danielkaliski007
08 בדצמ׳ 2020
In :)
ידוע שרבנו חותם את חיבורו המונומנטאלי בכותבו: "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים האלו וכיוצא בהם, ולא ישימם עיקר שאין מביאין, לא לידי יראה, ולא לידי אהבה" רב אדיר, על אלו עניינים, לפי דעתך, מדבר כאן רבינו? אלו הן הדברים אשר העיסוק בהם אינם מביאים לאדם עובד ה", לא יראה ולא אהבה?! והאם מילות אלו הן מילות אזהרה?, או שמא קביעת עובדה?! שאכן, ההתעסקות, והמחשבות על עניינים אלו... לא מוסיפות ולא כלום, ליראתו ואהבתו של האדם המאמין בה" רק מפני אלוהיותו!. אודה לך אם תוכל לעזור לי להבין נכונה כוונתו של רבנו. ה" יברך אותך!
1
8
69
danielkaliski007
17 ביוני 2020
In :)
יא  [יג] ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים.  הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה). כבוד הרב אדיר, איך מסתדרת הלכה זו עים דברי הרב:"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות..." אך חמור מזה, לומדי הישיבות שתורתם אומנותם, בעת מלחמה על קיומנו, נשארים בחיים! בזמן שאלפים מאחינו, שומרי מצוות ופורקי עול נופלים כדי שאותם אלו שנלחמים במלחמתה של תורה נשארים בחיים על חשבונם של יהודים אחרים!!!!! וכבר שמעתי חכמים וקדושים בעיניהם האומרים שבזכות אותם התלמידים שתורתם אומנותם הם שומרים על חיילנו ובטחוננו! אני מציע שכל בני ישראל הזכרים כולם, אבל כולם! ישבו ללמוד תורה בישיבות בזמן מלחמת קיום ונאמין באמונה שלימה ובביטחון בהשם, שהוא יילחם את מלחמתנו שהרי כתוב: ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּםתַּחֲרִישׁוּן(יד:יג-יד
1
3
79