אדיר דחוח-הלוי

נשאלתי כך: ביחס להלכה שמחייבת קריעה בכותל, האם היא חובה או מנהג? תשובה: בהלכות תעניות (ה, טז–יח) חז"ל ורבנו פוסקים כך: [טז] "מי שראה ערי יהודה בחורבנן, אומר: 'עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר' [יש' סד, ט], וקורע. ראה ירושלים בחורבנה, אומר: 'בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ [אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה]' [שם, י], וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? מן הצופים. וכשיגיע למקדש קורע קרע אחֵר, ואם פגע במקדש תחילה כשיבוא מדרך המדבר, קורע על המקדש ומוסיף...

במאמר הקודם בסדרת "מצוות משנה תורה" למדנו ששעיר המשתלח מכפר על כל העוונות, וזאת כאשר האדם עשה תשובה, אך אם לא עשה תשובה אין שעיר המשתלח מכפר אלא על העבירות הקלות. בהמשך הלכות תשובה רבנו הרמב"ם מפרט מה הן הקלות והחמורות: וכֹה דברי רבנו בהלכות תשובה (א, ז): "ומה הן הקלות ומה הן החמורות? החמורות הן העבירות שחייבין עליהן מיתת בית דין או כרת. ושבועת שווא [כגון שנשבע על האיש שהוא אשה (שבועות א, ד)] ושקר, אף-על-פי שאין בה כרת הרי היא מן החמורות, ושאר מצוות לא תעשה ומצוות עשה שאין בהן כרת הן הקלות"....

דוגמה שז בהמשך ספר-האופל (השלמה מהשמטות סימן מ), שורבט כך: "'כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ' [שמ' לא, יז], מלמד שכל יום ויום יש לו מאמר אחד שהוא אדון לו, לא מפני שהוא נברא בו, אלא מפני שהוא פועל בעולם פעולה המסורה לו בידו. פעלו כולם פעולתם [=כל האדונים הללו שפועלים פעולות שונות, פעלו] וקיימו מעשיהם [...] בא יום השביעי ופעל פעולתו [=האדון של היום השביעי פעל את פעולתו ביום השביעי, ואז] שמחו כולם [=כל האדונים הללו], אף...