תכלית האדם

עודכן ב: 2 אוג 2019

במאמר על "תכלית הבריאה והנבראים" למדנו, כי לדעת הרמב"ם, תכלית כל הנבראים היא בשביל האדם, אם באופן ישיר – כגון מזון לאכילתו ובעלי-חיים לשימושו, ואם באופן עקיף – לשמירה על איזון אקולוגי, על מגוון הצמחים ובעלי-החיים, על עולם טבע נפלא ומופלא, עשיר באוויר נקי ובמים צלולים, נסוך בחן אומנות הבריאה האלהית. בשלב הבא, הרמב"ם פונה לחקור מהי תכלית האדם, וזה לשונו: "וכאשר ידענו שתכלית כל אלה היא מציאות האדם, חובה שנחקור גם מדוע נמצא האדם ומה תכליתו" (הקדמה לפירוש המשנה, עמ' כב).

חקירת תכלית האדם

הרמב"ם מתאר בקצרה את תהליך חקירת תכלית האדם, וזה לשונו שם: "וכאשר העמיקו [חכמי קדם] לחקור על כך, מצאו שיש לאדם פעולות רבות מאד, לפי שכל מיני החיים והאילנות אין להם אלא פעולה אחת או שתיים בלבד ותכלית אחת, כמו שאנחנו רואים, שעץ התמר אין לו פעולה אלא להניב תמרים, וכך שאר האילנות". נעיר, כי דבריו אלה נכונים לפי המדע העתיק, ברם לפי המדע המשוכלל בימינו יש לעצים תכליות חשובות נוספות, כגון הפיכת הפחמן הדו-חמצני לחמצן, פעולה שיש לה משמעות עצומה לעולם כולו, או החזקת הקרקע בשורשיהם ומניעת מפולות בוץ, ועוד רבות מאד.

בהמשך דבריו כותב הרמב"ם: "אבל האדם עושה פעולות רבות ושונות, ולכן חקרו כל פעולותיו אחת אחת כדי לדעת מה תכליתו מכל הפעולות האלה. ומצאו שתכליתו פעולה אחת בלבד, ושאר פעולותיו אינן אלא להמשכת קיומו כדי שתושלם בו אותה הפעולה היחידית והיא השגת המושכלות וידיעת האמתיות על בורים". לפי חכמי קדם, תכליתו המוחלטת והיחידה של האדם היא השגת המושכלות – כלומר ידיעת מדעי-הטבע ומדעי-האלוהות; וידיעת האמתיות – כלומר ידיעת שאר המדעים כגון מתמטיקה והנדסה, שמכשירים את האדם לקראת ייעודו הנעלה בידיעת המושכלות.

הרמב"ם מסביר, ששום פעולה אחרת מפעולות האדם אינה בגדר תכלית האדם, מפני שכולן פעולות חולפות שאינן מוסיפות מאומה למהותו של האדם. ועוד, לפי ששאר הפעולות משותפות לו ולשאר בעלי-החיים, וזה לשון רבנו שם: "כי לא יתכן שתהיה תכלית האדם לאכול או לשתות או לבעול או לבנות בית או להיות מלך, לפי שכל אלה מקרים עוברים עליו ואינם מוסיפים במהותו. ועוד, שכל הפעולות האלה משותפות הן לו ולשאר מיני בעלי-החיים".

המדע – תכלית האדם

הרמב"ם מוסיף ומבאר, כי המדע הוא זה שמבחין בין האדם לבין הבהמה, כלומר אדם שלא למד קרוב למעלת הבהמה, מפני שרק באמצעות המדע-הדעת האדם קונה לעצמו מעלה אמתית, מתרומם ממעלת בהמה למעלת אדם, ומתקרב לידיעת השם יתעלה. וזה לשונו שם: "המדע הוא שמוסיף במהותו [של האדם] ומעתיקו ממצב למצב, ממצב שפל למצב נעלה, לפי שהיה אדם בכוח ונעשה אדם בפועל, שהאדם לפני שילמד אינו אלא כבהמה, כי לא נבדל האדם משאר בעלי-החיים אלא בהגיון, [...] [כלומר] השגת המושכלות".

בהמשך דבריו הרמב"ם מלמדנו, כי הגדולה שבמושכלות היא השגת ייחוד ה' וידיעת ה', וזה לשונו: "וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלהות, והדבור על העניין הזה בשלמות יארך מאוד".

למרבה הפלא, שתי מצוות יסודיות אלה, לצד מצוות יסודיות מחשבתיות נוספות, נעדרות לחלוטין מהספרות הרבנית. למעט אישים בודדים, כגון הרמב"ם, רובם המכריע והמוחץ של חכמי ישראל ראו בדת משה דת הלכתית-טכנית של אסור ומותר בלבד. ברם, לדעת הרמב"ם המצוות המעשיות הינן אמצעי והכשרה להשגת ידיעת השם. זאת ועוד, רבנו ראה בידיעת המדעים מצוה מן המעלה הראשונה. יש מדעים שמכשירים את האדם לידיעת השם (כגון מתמטיקה והנדסה וכיו"ב), ויש מדעים שמרוממים את האדם לידיעת השם (כל מדעי הטבע), מפני שבהם לומדים על פעולות הבורא בבריאה ואופני הנהגתו אותה.

המידות – שער למדע

בהמשך דבריו הרמב"ם כותב, שכדי להגיע למעלת אדם, חובה לנטוש את ההגזמה בתענוגות הגופניות, מפני שהעדפת החושניוּת משעבדת את שׂכל האדם לתאוותו, מדרדרת אותו לדרגת הבהמה, ומכבה את האור האלהי שבו. וזה לשונו שם: "עם השגת המושכלות חובה לנטוש את ההגזמה בתענוגות הגופניות [...], לפי שאם היה האדם רודף אחר התאוות, ומעדיף את החושניות, ושעבד שכלו לתאוותו, ונעשה כבהמות שאין בדמיונם אלא האכילה והשתייה והבעילה – הרי אז לא יוּכר בו הכוח האלהי" (=צלם האלוה שהוענק לאדם, כלומר אנושיותו).

וכך הרמב"ם מסכם שם את דבריו (עמ' כג): "הנה נתברר [...] שהתכלית בעולמנו [...] הוא איש מלומד בעל מידות טובות, וכאשר נקנו למי שהוא מהמין האנושי המדע והמעשה: רצוני ב'מדע' – השגת האמתיות [=המדעים] על בורים והשגת כל מה שאפשר לאדם להשיג; וב'מעשה' – המיצוע והאיזון בעניינים הטבעיים [=כל צרכי הגוף], ואל ישקע בהם ולא ייקח מהם אלא מה שיש בו קיום הגוף, וכן שיפור כל המידות, אדם שהוא במצב זה הוא המטרה".

בתמונת שער הרשומה: ציור מאת אלברט בירשטאדט 1876, הר קורקורן, וושינגטון.


#ידיעתהשם #חינוך #מוסר #מידותטובות #מדעים

303 צפיות
01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!