שעבוד הרוח והחומר

השעבוד הגופני הקשה שנשתעבדו אבותינו במצרים הוא אחד מאבני הדרך בדברי הימים של אומתנו. אבותינו נאנקו תחת עולם הכבד והולך של פרעה ונוגשׂיו: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם [...] לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְיָ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם" (שמ' ו).


אחת השאלות המתמיהות ביותר היא כיצד הצליחו פרעה ועבדיו להביא אומה שלמה, מכובדת ומבוססת, לידי שעבוד שפל קשה ונרצע כל-כך?! וגדולה מזו, כיצד הסכימו אבותינו להתמסר לעבודת הפרך שהשׁיתו עליהם המצרים? מדוע הם לא נאבקו? מדוע הם לא מרדו?


שאלה זו מתחדדת לאור המסורת שהייתה בידיו של רבנו ששבט לוי מעולם לא שועבד, וכפי שרבנו כותב בסוף הפרק הראשון של הלכות עבודה-זרה: "חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות, ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה-זרה". המסורת הזו של רבנו שרדה במדרש מאוחר: "לפי ששבטו של לוי לא היו משועבדים במצרים אלא פנוי היה" (פסיקתא זוטרתא, שמות ה).


מדוע אפוא וויתרו המצרים על כוח העבודה של שבט לוי? ומה מייחד את שבט לוי שלא נכלל בגזרות הכפייה של פרעה ועבדיו?


נראה כי התשובה נעוצה בהיסטוריית אחיזתנו בערכי הרוח של אומתנו. רבנו הרמב"ם בהלכות עבודה-זרה הקדיש את הפרק הראשון לתיאור השתלשלותה של העבודה-הזרה מראשית ימי האנושות ועד משה רבנו ע"ה. רבנו מלמד, כי יעקב אבינו המשיך את דרך אברהם ויצחק והורה למבקשי ה' הנלווים אליו את דרך האמת. ברם, השהייה הארוכה במצרים גרמה לאבותינו לחזור ולתעות אחרי התֹּהו וההבל, וכֹה דברי רבנו שם (סוף פרק א):


"עד שארכו הימים לישראל במצרים, וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד עבודה זרה כמותן, חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות. ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה-זרה. וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר, וחוזרין בני יעקב לטעוּת העמים ותעייתן".


בהלכה זו נעוצה לדעתנו התשובה לכל השאלות שהִצבנו לעיל. לשעבוד הגופני שהושׁת על אבותינו קדם שעבוד רוחני שהתבטא בהליכתם אחר הכיעור וההבל שהפיצה אז תרבות מצרים האלילית. התמסרותם הרוחנית של אבותינו לעבודה-הזרה ולזימה שנלוותה אליה, היא התשובה לשאלה מדוע נכנעו למצרִים ולא מרדו – בעת שאדם נכנע ברוחו לתרבות אלילית זימתית וחומרנית, הדרך לשעבדוֹ גם מבחינה גופנית ולהפכו לעבד היא קצרה וקלה ביותר, עד שנדרשים רק תרגילי הסחה קלים ביותר כדי להפכו במשך הזמן לעבד נרצע, כנוע ושפל.


שבט לוי לא נשתעבד בשעבוד הגופני מכיוון שהוא לא זנח את דרך האמת שהנחילוּ לו אבותיו. עמידתו הרוחנית האיתנה בפני התרבות המצרית המודרנית והחומרנית הקלוקלת, הימנעותו ובריחתו מפיתויי העבודה-הזרה על כל מרכיביה החומרניים והזימתיים – הן-הן שהצילוהו מכּליה רוחנית שגררה עמה השתעבדות גופנית מפרכת, משפילה ומייסרת.


יהי רצון שנזכה לחזק את עמידתנו הרוחנית בפני כל תרבות חַטָּאָה: מודרנית "נאורה" ומפתה ככל שתהיה או אורתודוקסית פרו-נוצרית אלילית. ונזכה בכך להציל לא רק את נפשנו מכיליון רוחני, אלא גם את גופנו משעבוד להנאותיה ולצריכת השקפותיה ומוצריה הממכרים משחיתי הגוף והנפש. נשוב אפוא לדרך האמת, ובעמידתנו הרוחנית האיתנה נמלא את ייעודנו כאוּמה מוסרית וערכית, אור ה' ישכון בקרבנו ונזכה לאושר אמיתי ולשמחת הלב והנפש, אכי"ר.

שעבוד הרוח והחומר
.pdf
Download PDF • 111KB

227 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול