שמירת הבריאות – הלכה, לא אופנה!

עודכן ב: 3 נוב 2020

ימי המועדים והחגים מאחורינו: בראש-השנה הקפדנו להרבות באכילת הסימנים בתקוה שהשנה נהיה יותר מצליחים ומוצלחים, ובמועדים טיילנו בחורשות וביערות, באגמים ובנהרות על שלל האטרקציות המוצעות: בסוסים בחמורים ובגמלים, במסעדות בפיצריות ובדוכני-המזון, והמחמירים העדיפו את "הכל כלול" שבחוצה-לארץ. יחד עם זאת, היד עוד נטויה וברוך שלא חיסר בעולמו כלום והמפרנס את הכל בטוב, בחן, בחסד וברחמים.

בספרו מורה-הנבוכים (ג, יז), רבנו הרמב"ם מבאר את מטרת התורה: "תיקון הנפש ותיקון הגוף". בימינו עוסקים רבות בנושאי בריאות ובעיקר במאכלי-בריאות, ו"המחמירים" מקפידים על מאכלי-בריאות ופעילות גופנית שמטרתם להיראות טוב, כדי לקבל מחמאות מהמשפחה, החברים ממקום-העבודה ואפילו סתם עוברים ושבים. כל זאת מנוגד לדברי רבנו אשר מלמדנו, ששמירת הבריאות היא למעשה צו דתי, מפני שלא ניתן לעבוד את השם בשלמות כאשר הגוף חולה, וזה לשונו בהלכות דעות (ג, י):

"המנהיג את עצמו על-פי הרפואה – אם שׂם על ליבו שיהיה כל גופו ואיבריו שלמים וחזקים בלבד, ושיהיו לו בנים עושים מלאכתו ועמלין לצרכו, אין זו דרך טובה. אלא ישים על ליבו שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את השם, שאי אפשר שיבין וישׂתכל [=יתבונן. וישׂתכל מלשון שכל] בחכמות והוא חולה או אחד מאיבריו כואב". נמצאנו למדים, כי מטרת השמירה על הבריאות, להביא את האדם לשלמות שכלית. ולכן, שמירה על בריאות הגוף במטרה לקבל מחמאות או כדי להיראות טוב – פסולה היא.

בהלכות מאכלות אסורות (יז, כו–כז) רבנו פוסק, שהאדם צריך להיזהר בכל מה שהוא מכניס לפיו, ובכל מה שהוא מוציא מפיו. כלומר, על האדם לשמור על היגיינה גופנית ורוחנית, באכילתו ובתקשורתו עם הסביבה. אדם כזה מביא "קדושה וטהרה יתרה על נפשו, וממרק נפשו לשם הקב"ה שנאמר: 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים' [ויקרא יא, מד]".

לאור דברי רז"ל בחשיבות השמירה על הבריאות ראוי לשאול: מדוע שמירת הבריאות והניקיון אינן מעוגנות בחוק הישראלי? יש לנו שלטים רבים המכריזים על כך ש"אין להשליך אשפה במקום זה"; "העישון אסור" ועוד; אף צומצמה מכירת שקיות הפלסטיק; ובכלל, תשומת לב רבה מייחסים בימינו לבריאות לניקיון ולאסתטיקה.

ברם, בניגוד למגמת הבריאות, המטייל ברחובות הערים "הקדושות" אוטם אפו מן הריחות העולים מהפחים העמוסים לעייפה, עוצם עיניו מראות את הזוהמה בכל פינה, ומדלג מעל זרימת הביבין הזוחלין ונפלטין מתעלות השופכין. האם כל זאת נעדר מאפם ומעיניהם של יושבי הערים המתהדרים בהקפדתם על קלה כבחמורה? מדוע אין משגיחי-ניקיון ממשפחת משגיחי-הכשרות, שהרי שמירת הבריאות והניקיון נובעת מתורתנו התמימה משיבת הנפש. היכן מפעלי ומפעילי הבד"צים? קול קורא במדבר... לשנה הבאה נוסיף לסימנים כוסית אקונומיקה שעליה נֹאמר: "יהי רצון שיתלבנו מעשינו ורחובותינו", ונאמר אמן.

שמירת הבריאות - הלכה לא אופנה
.pdf
Download PDF • 87KB

25 צפיות0תגובות
01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!