נשאלתי כך:
שלום רב! יישר כוח על הפעילות ועל המאמרים שאתה מעלה.
1) אם אין למה להתפלל בקברים אלא יש אפילו איסור, האם יש מעלה להתפלל במערת המכפלה לדוגמה? שהרי כלב בן יפונה הלך להשתטח שם, וגם הרמב"ם מעיד על עצמו: "ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה", וכו'.
מה הגבול בין מותר לאסור ובין הטהור לטמא?
2) כיצד מסבירים לחבר שצריך להתרחק מכל מיני דברים קבליים ו"הזיות פגאניות", כשהוא טוען מנגד שרבותיו נוהגים כך והוא לא חולק עליהם?
3) אני חושב שעדיף לנקוט בשפה יותר עדינה כלפי גדולי-ישראל, אפילו אם הם טעו פה ושם, וגם בדרך זאת יותר אנשים יקבלו את הדברים ולא יפסלו ישר.
חזק ואמץ!
תשובה:
שלום וברכה ותודה רבה על ברכותיך.
לשאלותיך,
1) בעניינו של כלב בן יפונה ראה: "לא יפנה אדם לבקר הקברות", בפרק ד. כמו כן, האיגרת שממנה ציטטת היא איגרת מזויפת, והוכחתי זאת במאמר: "האיגרת המזויפת ליפת". וליחס הנכון לתפילה בכותל או במערת-המכפלה ראה: "האם בכותל אנחנו קרובים לה'?".
2) יש להזמין אותו ללמוד נושאים מרכזיים ויסודיים שונים בהלכה ובמחשבה, ולאחר שהוא ילמד אותם לפי דרך האמת הוא יבין שרבותיו הם בגדר מינים ואפיקורוסים אשר מתעים את עם-ישראל אחרי השקפות מינות, והוא מחויב להתנער מהם ומהזיותיהם, ואף להוכיחם! כל חובות הכבוד כלפי רבו המובהק בטלות ומבוטלות לא שרירות ולא קיימות כאשר מתברר שהרב המובהק הוא מין שמתעה את הרבים אחרי ההבל – ואם הייתה סנהדרין-אמת דינו היה בימינו: מורידין ולא מעלין. ויד העדים (תלמידיו לשעבר) תהיה בו בראשונה להמיתו.
כמו כן, חשוב להבהיר לאותו תועה, כי לאחר שהאמת הובאה לידיעתו במלא הדרה הוא כבר לא בגדר שוגג. ואם הוא יתעקש להוסיף וללכת בדרכי הערצת כומרי-הדת המינים – דינו כדין רבותיו הארורים, והוא עובר מגדר של צאצאי-המינים לגדר של מינים שמחריבים את עמֵּנו.
ובעניין חובת התוכחה גם ביחס לרבו המובהק ראה: "חובת מצות הוכח תוכיח את עמיתך". וכן ראה פוסט בפורום בעניין זה: "האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו!".
3) אתה טועה, מפני שעדיין הנך שבוי בהערצה פגאנית לכומרי-הדת רודפי הבצע והתאוות אשר מתחזים כאילו הם "בני האלהים"; ועדיין לא חדרת לעומק דרך האמת ולכן חסרה בקרבך רדיפת האמת והצדק ואהבת אמת לה' יתעלה – ואוכיח זאת מדבריך, שהרי אמרת כך:
"אני חושב שעדיף לנקוט בשפה יותר עדינה כלפי גדולי-ישראל, אפילו אם הם טעו פה ושם, וגם בדרך זאת יותר אנשים יקבלו את הדברים ולא יפסלו ישר".
כלומר, גם קראת להם גדולי-ישראל, אף שהם מחללים-שם-שמים, מתעים את העם אחרי התהו, מרחיקים את עמֵּנו ממילוי ייעודו, ואף ממיטים עלינו ייסורים איומים ונוראים; גם טענת שהם טועים רק "פה ושם" בעוד שכל שיטתם בנויה על תהו וכל שורשי השקפותיהם מרקיבים ומצחינים מרוב הזיות אורתודוקסיות פרו-נוצריות; וגם טענת שאם אכזב ולא אומר את האמת "אנשים יקבלו את הדברים", ובכן, האם נביאי-האמת ע"ה עשו את החשבונות הללו?! וכל אחד ואחד מישראל מחויב ללכת בדרכי הנביאים: ברדיפת האמת והצדק ובאהבת האמת.
"אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קה' ז, כט).
והנני מאחל לך להמשיך וללמוד ולהשכיל ולהתענג, ואז תבין שהצדק עמי, ואף תאהב את ה' יתעלה ולא תחוס על כבודם של המינים. ולא אוסיף מעבר לדברים הללו כי כבר השבתי בעשרות מאמרים על טענה זו ודומותיה, ראה באתר אור הרמב"ם במדור "כתבי הגנה".
ועל-כל-פנים, על ברכתך "חזק ואמץ" הנני משיב לך בברכה: "חזק ונתחזק".
כל הכבוד על התשובה הכנה והעדינה