רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק מא)

עודכן: 13 בינו׳ 2021

מהו צבע התכלת של הציצית לפי רש"י? ובכן, במשנה ברכות (א, ה) נאמר כך: "מאימתי קורין את שמע בשחרים? משיכיר בין תכלת ללבן. ר' אליעזר אומר משיכיר בין תכלת לכרתן, עד הנץ החמה. ר' יהודה אומר עד שלוש שעות" וכו'. ושם פירש רבנו: "תכלת – שם נופל על הצמר 'אלאזרק' ["גוון כחול כהה מאד" (קאפח)] בלבד. [...] וכרתן 'אלאכ'צ'ר' ["גוון ירוק כהה [...] ורבנו מפרש כרתן שם לגוון וצבע ולא שם הכרישין" (קאפח)]".


ראינו אפוא, כי לדעת רבנו גוון התכלת הוא גוון כחול כהה מאד. לעומת זאת, רש"י מפרש בגמרא שם (ט ע"ב): "תכלת – ירוק הוא, וקרוב לצבע כרתי שקורין פוריי"ש". וישנו ספרון שנקרא "אוצר לעגי רש"י", כאילו לעזי-לעגי רש"י הן "אוצר"... מכל מקום, ב"אוצר" העילגים הזה נאמר כך: "פוריל"ש porels, תרגום: כרשים (ירק מאכל)". הנה אפוא למדנו, כי צבע התכלת לפי רש"י הוא גוון ירוק בהיר כגוון הירק שנקרא כרישה.


ואיני יודע איך רש"י הגיע להזיה שהתכלת היא ירוק-כרישה, שהרי נאמר במסכת מנחות (מג ע"ב): "היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע". ברור אפוא שצבעה של התכלת הוא כחול כהה קרוב לשחרות, כַּגוון שהורו לנו חז"ל ורבנו: "ואחר כך מביאין דם חלזון, והוא דג שדומה עינו [=צבעו] לעין הים, ודמו שחור כדיו" (ציצית ב, ב), "חוץ מן השחור, מפני שהוא נראה כתכלת" (ציצית ב, ח).


***

על קביעת המשנה בעניין תחילת זמן קרית-שמע: "משיכיר בין תכלת ללבן", נאמר בגמרא (ט ע"ב) כך: "מאי בין תכלת ללבן? אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא – הא בליליא נמי מידע ידעי! אלא, בין תכלת שבה ללבן שבה". לפי הצעת הפרשנות הראשונה יש להבחין בין גיזת צמר לָבָן לגיזת צמר תכלת, ברם, בגמרא דוחים את הפרשנות הזו, שהרי גם בלילה ניתן להבחין בין שתי גיזות צמר שהאחת לבנה והאחרת צבועה בתכלת. לכן מסיקים: אלא, בין תכלת שבה – בציצית, לבין הלבן שבה – בציצית, ומדגישים פעמיים את המלה "שבה" כדי שנבין שמדובר בה – בציצית, ולא בשתי גיזות צמר נפרדות.


וכך רבנו מפרש במשנה שם (ב, ה): "בין תכלת ללבן – בין תכלת שבציצית ללבן שבה". אולם, רש"י התעלם מכך שבגמרא דחו את הפרשנות בעניין גיזות הצמר, וגם התעלם מן ההדגשה הכפולה שבגמרא, והחליט לפרש שם כך: "בין תכלת שבה ללבן שבה – גיזת צמר שצבעה תכלת, ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה". כלומר, הוא החליט שמדובר בגיזת צמר שצבועה בתכלת, וההבחנה היא בין התכלת לבין המקומות שלא נצבעו יפה...


ואיני יודע מאין הוא הביא את ההזיה הזו, אך לא רק שדבריו הינם המצאה תלושה, דבריו גם מעידים על-כך שהוא לא ידע ולא הכיר את התלמוד הירושלמי, וכך נאמר בירושלמי שם (ברכות א, ב): "בין תכלת שבה ללבן שבה, ומה טעמון דרבנן? 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ' [במ' טו, לט] – מן הסמוך לו [מן התכלת והלבן הסמוכים זה לזה בציצית, וכפירוש רבנו]".


***

מהו חיי העולם-הבא לפי רש"י? וכך נאמר בגמרא ברכות (ט ע"ב): "אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי גוים, שאם יזכה – יבחין בין מלכי ישראל למלכי הגויים". ובכן, ברור שהוראתו של רבי יוחנן נוגעת לימות המשיח שאז תשוב המלכות לישראל, וכאשר האדם יזכה לראות את אותם הימים, הוא יזכה להבחין בין הודם והדרם של מלכי ישראל לבין מלכי הגויים.


אולם, רש"י הטיפש, אשר לא ידע ולא יבין מאומה בענייני מחשבת ישראל, מפרש שם כך: "שאם יזכה – לעולם-הבא לראות גדולתן של ישראל". כלומר, לפי רש&qu