הציר שעליו סובבת כל התורה הוא מחיית עקבותיה של העבודה-הזרה מעם-ישראל ומהעולם כולו, ולהסיר חרון אף וייסורים. רק אותם אלה אשר ליבם לב אבן לא יבינו זאת, וכדברי ישעיה: "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם", וכדברי דוד המלך: "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת". ברם, אנשי האמת הנדירים מבינים את היסוד החשוב הזה.
וכדי לזכות ולהימנות על השרידים אשר ה' קורא ולהתענג מאור האמת, על כל אדם מישראל לשאול את עצמו שתי שאלות מרכזיות, שהתשובה עליהן חייבת להיות חיובית, ואלו הן:
1) האם יכול להיות שאני טועה הלכה למעשה בדרך קיום המצוות, בין אם למדתי מעצמי, ובין אם למדתי מרבותיי או ממסורת אבותיי?
2) אם אגיע למסקנה לאחר בדיקה מעמיקה שטעיתי בדרך בה קיימתי את התורה הלכה למעשה, בין אם פרשתיה מעצמי, ובין אם פרשוה לי רבותיי או כך נהגתי במסורת אבותיי – האם אפרוש מאותה הדרך, אביע חרטה על טעותי ואקבל על עצמי לעתיד לא לנהוג-כן?
אם עניתם על שתי השאלות האלה בחיוב, אזי הנכם חלק קטן מעם-ישראל אשר ליבם נפתח לחפש את דרך האמת הברורה והפשוטה והסלולה המוסתרת בזדון מעיני ההמון.
ומהי אותה האמת תשאלו?
ובכן, האמת היא שהיהדות שהתפתחה באלף השנים האחרונות בגלות ובארץ-ישראל איננה יהדות המבוססת רק על תורת משה, אלא יהדות מעֻוותת שהוחדר לתוכה ארסם הממית של מאות כתות פגאניות ארורות. ארס שהוחדר בצורת השקפות שגויות ולעיתים אף בזויות ומהובלות, אשר הובילו למהפך בעולם היהדות בשני תחומים מרכזיים הגומלין זה את זה:
מצד אחד, שיטת הפסיקה נפרצה וכל הולך על שתיים אשר נקרא "חכם", בין אם בעיניו ובין אם בעיני ההמון, החל להוסיף ולהרבות במצוות או למעטן ולהכחידן, בין אם על-ידי ששינה במצוות מן התורה ובין אם ששינה במצוות שפסקו והתקינו וגזרו הסנהדרין.
ומצד שני, התרחשה נסיגה שכלית בעם-ישראל, כלומר הבערות הכשירה את הקרקע לעצב מחדש את השקפות המוני היהודים בגלות. החדרת השקפות הבל פגאניות בכוחנות רבה לתוך דת משה, הובילה לתמורות חברתיות ואנושיות היסטוריות בעם-ישראל – עד שבסופו של התהליך נוצר מצב שבו עם-הסֶפֶר היודע את בוראו הפך לעם הכֶּפֶר, הכופר בבוראו.
הדרך היחידה להחזיר עטרה ליושנה דהיינו למצב שבו עם-ישראל נאמן לאלהיו וממלא את ייעודו כאור לגויים, היא להשיל מעלינו את עור הנחש שדבק בנו ומחטיאנו מדרך הישר. לסור מכל פוסקי ההבל, לבער את כל דמיונותיהם ולשוב אל תורת משה המהימנה. ואם חלילה קשה לכם לעכל ולקבל את האמת הזאת, אזי דנתם את עצמכם ואת עם-ישראל בכללותו לקבל ייסורים קשים אף יותר מאלה הבאים עלינו עתה שנאמר: "וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי, וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב".
ושלא יחשבו לעצמם יושבי הישיבות שהם "מיוחדים" או "עילויים בתורה", ושלימוד תורת מינותם עשה לעם-ישראל את כל החיל הזה, כי אין הדבר אלא בדמיונותיהם ובהזיותיהם, וכפי שנדמה להם שתפילותיהם מעוררות את העליונים ואפילו את בורא-עולם להעניק שפע.
אלא, על כולנו לידע שאנחנו כאן בחסד עצום, נשענים על זכות אבותינו שהורישו לנו מעט מפשטותם וישרותם, ורק בזכות דרכם דרך האמת אנו עומדים כאן מעטים מול רבים – ואויבינו אכזריים, הן מבית והן מחוץ, הן הגלויים לנו והן הסמויים לנו. ומתי מעט אנחנו אנשי האמת, הנלחמים את מלחמתה של התורה להכרית עבודה-זרה מן הארץ עד שלא יִזָּכֵר שמה עוד לעולם ויִזָּכר רק שֵׁם ה' יתעלה ויתברך, וכאמור בתהלים על הזוממים להשמיד את ישראל:
"אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים, אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ, כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים, כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם, מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ, יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ, וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ".
אי אפשר לתקן את המצב, רק כריתה תתקן, והיא בלתי נמנעת, כל נבואות זכריה לגבי כריתת שתי שליש יתגשמו במלואן