top of page

פינת האמת על רגל אחת: מהו הטוב? 'הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְיָ' (יר' כב, טז)

עודכן: 18 בנוב׳

ידיעת ה' יתעלה היא תכלית האדם והתורה! כך פותח רבנו הרמב"ם את הלכות יסודי תורה: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון".


ועוד אמרו חכמים במסכת עירובין (יג ע"ב): "תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואמרי לה: ימשמש במעשיו [כלומר, לא די בחשבון נפש, אלא נדרש גם לפעול, שהרי הפשפוש מבטא חשבון נפש בלבד, ואילו המשמוש מבטא פעולות מעשיות – וברור שלא נחלקו חכמים בעניין זה, אלא גרסותיהם משלימות זו את זו – תחילה נדרש חשבון נפש, אך הוא אינו שווה אם הוא אינו מוביל את האדם לפעול פעולות שיקרבוהו לבוראו]".


ועוד אמרו חכמים במסכת ברכות (ה, ע"א): "אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שייסורין באין עליו יפשפש במעשיו, שנאמר: 'נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ' [איכה ג, מ], פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה [דהיינו בהעדר לימוד תורת-האמת שמוביל לידיעת ה' ולאהבת ה'], שנאמר: 'אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ' [תה' צד, יב]".


מדברי החכמים הללו אנו לומדים שמציאות האדם בחיי העולם-הזה מרחיקה אותו מבוראו, כלומר החיבור הטבעי לחומר ולתכונות השליליות הממכרות הקשורות אליו, מקשה על האדם להתרומם מבהמיותו ומרדיפת הבלי העולם-הזה, לעבר השאיפה לידע ולהשיג את בוראו.


נוח לו לאדם שלא הייתה בו את שאיפת החומר המתמידה לתכונות השליליות, תכונות אשר מרחיקות אותו מבוראו. ברם, עתה, משכבר נברא והן נגישות לו, יהיה עליו לעסוק כל חייו בתורת-האמת, ללטש ולעבד את תכונותיו, שכלו ומידותיו, כדי שיהיה כמראה המצוחצחת – עד שמכל היבט בחייו תשתקף כלפי הזולת אהבתו וקרבתו אל ה' יתעלה וידיעתו אותו.


הרבה כופרים ארורים יצאו ניצבים נגד ה' ונגד משה עבדו. מה שיכלו לסלף מתורת האמת – סילפו, ומה שחשבו שהם יכולים לאבד ולהשמיד – ניסו לאבד ולהשמיד, על-מנת שיוכלו לספק את תאוותיהם החומריות ולהצדיק את קיום שׂררתם המדומה על ההמונים הנבערים.


לכן פתח הרמב"ם את חיבורו הגדול בהלכה הוא "משנה תורה" בספר המדע, הכולל בתוכו עניינים שנועדו להדריך את כל העם לידע את בוראם, כל אחד כפי כוח השגתו, כדי שנוכל להתגבר על מעלליהם ותעלוליהם וכזביהם של אותם הכופרים, שתכליתם להרחיק אותנו מידיעת ה' יתעלה. ושלל התעיותיהם ניסיון גדול הוא לעמֵּנו: לראות הדבקים אנו באהבת ה' יתעלה, ככתוב: "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דב' יג, ד).


לאחר שכתב את "משנה תורה", רבנו כתב ספר נוסף אותו ייעד לנבוכים מבין חכמי התורה האמיתיים – אותם החכמים שמבינים שהמדעים הם שער לידיעת ה', ומבקשים לידע היאך היא הדרך לשלב את התורה עם שלל המדעים שבהם האדם מכיר את מי שאמר והיה העולם; ולא כחכמי ההבל הפשטניים אשר הפכו את מדרשי החכמים לסיפורים עממיים פגאניים.


ברם, ראשוני אשכנז שהיו כופרים ומגשימים הורו לשרוף את שני הספרים האלה, אותם שני הספרים שיועדו לכל שכבות העם: את ספר המדע שנועד לכלל העם לגדולים ולקטנים, ואת ספר "מורה הנבוכים" שנועד לחכמי-האמת שֶׁמּוֹרים את תורת האמת והצדק לעם-ישראל.


ועוון גדול הוא בידי אותם ראשוני אשכנז, ותוצאות מעשיהם הנלוזים כנגד עם-ישראל בכל תפוצותיו ניכרים עד ימינו – בראותנו את עם-ה'-צבאות הולך כשיכור אחרי אלה "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (תה' קמד, ח), ואחרי ספריהם הטמאים כגון ספר האופל הידוע.


ודווקא בשעת מלחמה קשה זו כאשר אנו בוכים על השריפה והחורבן, צריכים אנו להתחזק ולהבין שעלינו להוקיע מקרבנו את השקפותיהם ודרכיהם של המינים, אשר ציוו על שריפת ספרי הדעת של תורת-האמת, וללכת בדרך שבה נצטווינו בהר סיני – לידע את ה' יתעלה.


וכבר אמרה התורה על הגישה שבה אנו צריכים לנקוט כלפי אותם הרשעים שקמו על משה רבנו והִשִּׂיגו על תורתו כאילו בדאהּ מליבו: וכך אומר ה' למשה ולאהרן: "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" (במ' טז, כא), וכך אומר משה לזקני העם: "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם" (שם, כו).


וכל אותם אשר נשׂאם לבם בחכמה, להבין את תורת-האמת ולהשׂכיל ולידע את ה' יתעלה, חייבים להתרחק מכל אותם חכמי המינים הרוקחים מזימות: הכיצד יוכלו לעשות את התורה

קרדום לחפור בה ועטרה להתגדל בה? ואל יהא חלקנו כחלקם כי רע ומר הוא סופם.


מהו הטוב 'הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְיָ'
.pdf
Download PDF • 138KB

61 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page