ניתן להמשיל את המסע אל האמת לטיפוס לפסגתו של הר – כאדם המנסה להעפיל מתחתית ההר אל ראשו, שם נמצאת האמת. ברם, הדרך לפסגת ההר נקבעת לפי מספר גורמים:
1) האדם עצמו – מוכנותו וכשירותו הנפשית והפיזית להעמיק ולדעת את האמת.
2) כלֵי העזר – מקורות המידע מהם האדם שואב את האמת ולומד על הדרך להגיע אליה.
3) החבורה – האנשים איתם האדם לומד וסומך וקושר את עצמו אליהם, כדי שלא יכשל בטעויות אשר יגרמו לו לסטות מהדרך המובילה אל הפסגה הנכספה.
4) זכות אבות – הניסיון והחכמה שרכשו החכמים לפניו ואשר באים לידי ביטוי בהוראותיהם ובמוסריהם, משמשים לאדם כעוגן וכמגדלור שמנחה אותו לפסגת ההר שהם הגיעו אליה.
5) ההר עצמו – לעתים יש קושי להבין את האמת על בוריה בשל עומקה ומורכבותה.
אולם, כל אחת ואחת מן הקטגוריות הללו נכבשה על-ידי לסטים ורשעים, הם העמידו את עצמם להורות, והקימו תחנות התעיה על ההר בהן הם מטעים את בני האדם ומסיטים אותם ממטרתם: להעפיל אל ראש הפסגה, ומדיחים אותם להתעסק בתהו המשחית את הדעת.
ובדרכים הללו מכבים הרשעים את אור האמת, ומפיצים את השקר, ההבל והתעתועים:
1) האדם עצמו – באמצעות חינוך קלוקל ומשובש והטמעת השקפות רעות ומידות מגונות הם הפכו את האדם לנשלט ומתוכנת, קל דעת, חסר מחשבה עצמית, נהנתן, אגואיסט ואלים.
2) כלֵי עזר – ספרי אנשי האמת, השרידים אשר ה' קורא: חכמי האמת הקדמונים, ספריהם אשר מצויים בידינו (מעבר לאלה שאבדו, נעלמו או נגנבו) – מיעוטם נשרפו והושמדו ורובם סולפו, זויפו והושחתו כדי לכבות את אור האמת הבוהק, וכדי להחדיר את השקר המכלה.
בנוסף לכך, הוחדרו אלפי ספרי מינות, הזיות והבלים לליבה של דת משה, ספרים אשר סוטים סטייה חמורה ממסורת התורה-שבעל-פה שמסרו לנו חכמי המשנה והתלמוד, מרוצצים את יסודות דת האמת והשקפותיה הישרות, ואף מערערים באופן אנוש את יסודות ההלכה.
3) החבורה – יושבי הישיבות הולעטו הם ואבותיהם ואבות-אבותיהם וכל רבניהם המיוזעים בדברי הבל וכפירה, ובתורם הלעיטו בחוזקה את הדורות הבאים. והגדילו לעשות בהפכם את כפירתם לדברי אלוהים חיים וכן למקור של פרנסה וטובות הנאה בניגוד לפסק חכמי ישראל.
4) זכות אבות – ההולכים בדתם ובתרבותם, תרבות אנשים חטאים, אינם ערים לניסיונות, לייסורים ולפגעים, מבחינתם אפילו השואה איננה מעידה על העבודה-הזרה שבידם. כֹּה עמוקה היא סכלותם, עד שאפילו ללמוד דף גמרא בעיון אמיתי הם אינם יודעים, אלא לרוב הם מעקמים את פשטי המקראות כאילו מדובר במדרשי הזיה ובאגדות שדים של האחים גרים, ודווקא את פשטי המדרשים הם רואים ומבינים כמקראות שאינם יוצאים מידי פשוטם. כלומר, עולם הפוך: את פשטי המקראות מעקמים לפי המדרשים, ואת פשטי המדרשים לומדים כפי שהיה ראוי ללמוד את פשטי המקראות: "שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ" (יש' ה, כ).
5) ההר עצמו – הם גם המציאו הר חדש, תורה חדשה, וקראו להר המשחית הזה בשם שיחדור בקלות רבה ללב ההמון ויסית וישפיע על תודעתם – וכוונתי לקבלה שאיננה קבלה למשה מסיני, אלא תורת כפירה שהוחדרה לעם-ישראל ועל-ידה הם שולטים בהמונים, למען טובות הנאה, כסף, מעמד או כבוד. ואף הגדילו לעשות וקבעו את כפירתם בספר פסיקה הלכתי לו קראו בשם שיתקבל על ההמון "שולחן ערוך", שאינו אלא שולחן גילולים ועבודה-זרה.
***
לעתים המציאות הכואבת נראית מייאשת מרוב רשעותם והתגברותם של האלילים והאִטִּים, אשר מטמטמים ומסממים את ההמון אחריהם – ובטיפשותם, ההמון הנבער והמסומם נרמס תחת רגלי אליליו, מוכה ומעונה, ואינו שם לב מרוב שקיעתו בבהמיותו, שאליליו הנערצים הם אלה אשר הובילו אותו בכחש ובמרמה ליפול בתהום המינות – אשר לופתת אותם לפיתת נחש באפלת המינות המייסרת, וממיטה על התועים אחריהם מכאובים ויגונות חדשים לבקרים.
זכינו אנחנו דורשי האמת ללכת בדרך האושר, האמת והצדק, אשר מאירה את חייו של האדם באורות זוהרים ומשובבים, ואף מסייעת לו לזהות בנקל את תעתועי הרשעים ורשתותיהם.
ולכם דורשי האמת אוסיף ואומר: חזקו ויאמץ לבבכם! ומי ייתן ונזכה לחזק את אחינו לצאת ממלכודת המינות שנפלו לתוכה המה ואבותיהם ואבות-אבותיהם, וכדברי הנביא ישעיה (לה, ג–ה): "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ, אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם, אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה".
Comentários