בלָמדי משניות באחד הערבים נתקלתי במילה "פוליטיקין", המילה מתקשרת כמובן למילה המוכרת "פוליטיקאים", וכנראה שמשמעותה המקורית עומדת בעינה, לפי שכך פירשהּ רבנו (תרומות ג, ה): "הם בני האדם העשירים המתנהגים כמלכים, המפונקים במאכליהם".
בימינו המלה "פוליטיקאים" עוסקת בעיקר בנושאי משׂרות ממשלתיות. ברם, מִשׂרות אלו קיימות גם ברשויות-המקומיות לדוגמה ראשי-ערים, סגניהם וסגני-סגניהם, אנשי הוועד השונים הנמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כגון נמל אשדוד, קרן קיימת לישראל ועוד.
בעלי המשׂרות הנמוכות יותר קיבלו את משׂרתם כי הם מקורבים למנהלים או לעובדים שהתקבעו באותן המשרות או במשרות הקרובות להן, אך המשׂרות הגבוהות נתקבלו על-ידי פתקים-קולות של הציבור בשילוב של קרבה לבעלי ההון ולבעלי ההשפעה, אשר דואגים להם בתמורה לכך ש"ידאגו" להם בחזרה בעתיד, ואיך בעלי ההון דואגים להם? בעיקר במימון שיווקם ופרסומם של הפוליטיקאים, אך גם במתן שוחד וטובות-הנאה במגוון צורות.
הפוליטיקאים רמי-הדרג אינם באמת מאמינים במשהו, אולי חלקם "מייצגים" משהו אך זה כי יש קהל רב לאותו המֵיצָג, כמו שרבים מהפוליטיקאים רוכבים על-גב היהדות והאסלאם. רצוני לומר, שגם אם המינים, מהרה יאבדו, ייאלצו לומר משהו שעלול לערער את שׂררתם, הם יעשו זאת בסגנון שעליו נאמר (מש' ב, טו): "אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם", וכפי שפירש רס"ג שם: "אם אמרו מילה אמרוהָ שקולה כדי שלא יהא בדבריהם דבר ברור כלל".
ברם, לאחרונה התקיים אירוע בעירי אשר עבר כל גבול, ואילץ את ראש עיריית כפר-סבא, מר רמי סער, לבחור צד ולסטות מ"דרך הדברים השקולים", הנה לשון פרסום האירוע לפניכם:
שיחות עם אלוהימה
האלוהים החדשה מגיעה לשטח והיא אחת ויחידה: מיס דובדבן! היא שתדון אתכם לגן-עדן או לגיהנום, אז תשקשקו מפחד ותצחקו בקול גדול – אלוהימה היא הכול!
עד כאן לשון המודעה לאירוע.
"מיס דובדבן" הזו הוא בלשון העם: "קוקסינל", דהיינו גבר שמתלבש כאישה ומגדל שדי-אשה. האירוע המתועב הזה התקיים במרכז הקהילתי "גלר" שבכפר-סבא. זאת אומרת, העירייה הושיטה יד לאירוע המתועב הזה, ומפני שאנכי תושב העיר חשתי מחויב לצאת למלחמה.
"לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דב' כח, נח).
אחד מצעדיי הראשונים היה לדבר עם יו"ר המועצה הדתית, וכך ענה הכסיל האורתודוקסי: "מה אתה רוצה שאני אעשה?", ואיני יודע מה חשבתי לעצמי, ואיך העליתי על דעתי שאותו חוצב ורודף שלמונים יבקר את מי שמשלם את משכורתו? כנראה אכלתי משהו לא טוב...
עוד טען יו"ר האסקופה הלז שאם הוא יתנגד אז הם "יעשו דווקא", ועל-כך בדיוק נאמר (קה' ז, כט): "עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים"; עוד טען שהדרך הנכונה היא "לדבר עם האנשים הנכונים" וזה מגעיל, כי זוהי דרכם של הפוליטיקאים – לנהוג כשועלים ערמומיים מלחששים וחנפנים, מחלקי-שוחד ומתנות; הוא חתם את דבריו בהתרברבות שהוא סיכל את מצעד הגאווה, אך לפני כמה ימים הוא כן התקיים, אז מה הוא מבלבל את המוח?
עמידתם של הפוליטיקאים למיניהם רעועה מאד, מפני שהם תמיד נתונים לחסדיו של פוליטיקאי אחֵר, בכיר מהם, אשר גם הוא – עלה נידף ברוח ונשלט על-ידי גחמות ההמון.
מנהלי מרכז "גלר" התקשרו אלי בעקבות מייל ששלחתי אליהם, הם ציפו ממני לגלות הבנה בטענה: ש"אם נבטל את האירוע נאלץ להתמודד עם תרעומת מהצד השני", הם ציפו שאקבל זאת בהבנה כאילו אני פוליטיקאי באורחותיי, אך לא ולא, זו בעיניי הודאה שהם אכן שוקלים מי יותר חזק: הקהילה הדתית או הקהילה הגאה? ותמיד שיקוליהם הם רווח והפסד...
הוספתי לפרסם את השמועה על האירוע המתועב בקבוצות הפייסבוק של העיר, ציפיתי מהחילונים להביע יראת-שמיים כלשהי, אך יודע הנני גם יודע, שתפישׂת "קבל את האחר" הדורסנית כבר חדרה לביתם, למרות שלאחרונה, החילוניים החלו להתעורר מעט לכך שתפישותיהם הלהט"ביות והליברליות הקיצוניות, נעדרות המוסר וההיגיון האנושי, גורמות להם להפסיד בקרב על דעת-הקהל במלחמתם נגד ההפיכה המשטרית. ראו נא מה ראיתי לאחרונה בכתבה המתארת את השיח הפנימי בקרב המפגינים נגד ההפיכה המשטרית.
וכך נאמר בכתבה נגד מפגין שנפנף בדגל פלסטין בהפגנות (כאן, 9:30): "כרגע אנחנו מול איום גדול יותר, מול ההפיכה המשטרית, זאת מטרת העל: לעצור את ההפיכה המשטרית [...] וזה אומר גם לשלב כוחות [...] אולי אפילו חלקם מתנחלים שתומכים בכיבוש, אני רוצה אותם בהפגנות בקפלן, אני צריך לנצח בקפלן, אני חייב לעצור את ההפיכה המשטרית!".
עוד טוען המתנגד לאותו מנפנף (שם): "בוא נכבד אותם [=את כלל המוחים בהפיכה] ולא נכפה עליהם שלט שלא מייצג אותם, את השלט נגד אלימות המתנחלים – שאני אשמח להניף [כי אותו מתנגד הוא שמאלני בעצמו] – צריך לעשות בירכתי [=קצה] ההפגנה, לא במרכז ליד הבמה הראשית, כי זה קצת לגנוב את המסר לאנשים שבאו להפגין בשביל משהו אחר".
וכך עונה לו מייצג מנפנפי דגלי השחץ והתועבה, ששמו אלון-לי (שם, 11:20):
"תראה, אני משתייך לקהילה הגאה – אתה יודע את זה – היום בבוקר כתבו לי הרבה בטוויטר: 'אתם באים הרבה עם הדגלים שלכם ויש קהלים שלא אוהבים את המסר הזה עם דגל הגאווה ואת הניסיון שלכם לדבר על הזכויות לקהילה הגאה'; [וטוען:] יש במחאה הזו – וטוב שכך – המון זרמים [...] [ואז המנחה מתפרץ לדבריו:] תשמע, אתה בא – יש עשרים אלף, אתה לא בא – יש מאתיים-אלף ואז יש את המטרה הגדולה – מה אתה מעדיף?".
אלון-לי אינו שונה מהרבנים האורתודוקסים הפוליטיקאים ששגורה בגרונם האמרה: "יש המון זרמים וזה היופי", אף שהשקפה זו מורה על נסיגה תרבותית. לרבנים, "המון זרמים" מהווה ריבוי של "נתחי שוק" ומקורות חציבה, וככלבים הם מרחרחים תמיד איפה יש קהל לשלוט בו, ובאמצעותו לגרוף מאות אלפי שקלים בשנה לכל הפחות: מתרומות, תקציבים ועוד.
העיקר, כך עונה אלון-לי (שם): "אני לוקח אחריות על הפוליטיקה שלי, אני לוקח אחריות על הערכים שלי", ומה הקשר? מה מקור התוקפנות הזו? אז המנחה – גיא לרר – שמכיר גם מכיר את מניעיו, דוחק בו לבחור בפרהסיה: האם אתה באמת דוגל בדמוקרטיה או שבאת להתפרסם כמי שראוי להנהיג את קהילתך? ואלון-לי מצידו בוחר לזעוק "תמות נפשי עם פלישתים", כדי להציג את עצמו כמי שאינו ירא מלקדם את מסריו, דהיינו כמי שראוי להנהיג את הלהט"ב.
הדמוקרטיה בשביל הלהט"ב היא אמצעי לעשות דה-לגיטימציה לתא המשפחתי המסורתי, כאילו הדמוקרטיה היא פריצות וחוסר גבולות ותו-לא, וכולנו מכירים את השטיק הזה. בדומה לכך, ולשם אותה מטרה, הם מתעתעים במנטרה "שהם נבראו בצלם אלהים", כאילו אלהים הוא זה שברא אותם עקומים רודפי תאוות ותועבות, וכאילו הם פועלים מכוחו וציוויו.
וראו מה ענה לי הקוקסינל המתועב "אלהימה" באחד הפוסטים שפרסם ואשר בהם תקפתי אותו, אציין שבזמנו לא ידעתי ש"דודו אדרעי" הוא-הוא "אלהימה", וזוהי שיחתנו:
אני: "רשעים ארורים המבזים את שם האלוהים כך בעירנו!!! ארורים תהיו אתם ומרכז גלר!!! לא נשתוק!!!".
דודו אדרעי (='אלהימה'): "אתה ממש משועמם אהה? יש פרסומים בעוד כמה מקומות, וכל מה שלי יש לומר לך זה: באנו חושך לגרש!!!".
אני: "איני משועמם, חובה עלי להתנגד לחילול שם ה' הגדול והנורא הזה. איני חשוך, אנכי הנדסאי בניין ובודק תוכניות להיתרי בניה, ומה אתה? עובד כליצן [ראו כאן]. הוכחתם שאין גבול ליהירותכם: שהנכם 'מתקדמים' (אף שהנך בור גמור). אני אפרסם זאת יפה-יפה".
דודו אדרעי (='אלהימה'): "חילול השם זה מה שאתה עושה בדיוק ועל זה בדיוק מדבר המופע".
בפיו של אדרעי שתי טענות אפוא: 1) "באנו חושך לגרש", כלומר, הקהילה האורתודוקסית בעיר חשוכה בעיניו והוא בא להתנגח עמה ולהוכיח שהם פרימיטיביים (ובזה הוא צודק); 2) הוא טוען שהנני מחלל-שם-שמיים, כלומר, הוא טוען שתפישׂתו היא הרצויה לפני האלוהים.
נמשיך בשיחתי עם הכלב הזה:
אני: "לא ייאמן, אתם עוד חושבים שאתם [=כאמור, חשבתי שהוא רק יחצ"ן] עושים את רצון האלוהים, פשוט אין גבול לעזות המצח שלכם, אני תלמיד חכמים לעומתך – הליצן, והנכם מעוותים את שם האלוהים (=אלוהימה, רק זה כשלעצמו מצות לא תעשה וחירוף וגידוף); הנכם מפרסמים אותה כאלוה: "אחת ויחידה אשר דנה לגן-עדן ולגהינום", וגם אם זה "בדרך ההומור" זה לא פוטר אתכם לפי הדין מעבודה-זרה ומהתעיית הרבים אחרי התהו וההבל; בנוסף, זוהי עזות כפולה ומכופלה (כמנהג ה'דראג' לנהוג בעזות) כשאותו האלוה הוא קוקסינל! אשר לא רק עוסק במשכב-זכור אלא הוא אף מחופש לאישה (עוד מצות לא תעשה) וזו לא סתם תחפושת אלא זוהי דרכו בזימה! והגרוע מכל הוא שאתם מפרסמים את הדרך הזו כאילו היא רצויה וטובה, ובכך מכשילים את הילדים ומדרדרים אותם אל עמקי השפלות".
דודו אדרעי (='אלהימה'): "באמת שלא הבנתי, יש לך ישיבות על קפה עם האלוקים שאתה באמת יודע מהו רצונו? [בשביל זה קיבלנו את התורה ונשלחו כל הנביאים, ואף קיבלנו הוראות מן הסנהדרין], תעשה לי טובה צא מעולם החושך הזה, החיים הרבה יותר יפים ומגוונים וחירוף וגידוף אולי אתה עושה, אני נולדתי בצלם, וזה מה שהוא – בורא-עולם – יצר [כך הם מצדיקים את שחיתותם המוסרית, כאילו אלהים ברא אותם סוטים מעֻוותים ובהמיים]; אם יש לך תלונות לגבי יצירתו של בורא-עולם יש לו מייל מיוחד לתלונות מסוג זה אז תשלח לו מייל [ולא אלהים ברא אותם כך, אלא אלהים נתן להם לבחור: האם לדבוק בצלם האלהים שהוא העניק להם, דהיינו בשכלם הטהור וללכת בדרכי המוסר והיושר וההשקפות הנעלות, או לדבוק בבהמיותם ולרצוח בקרבם את צלם האלהים שהוענק להם. כך שלמעשה הם רק נולדו בצלם, אך במשך הזמן השחיתוהו לחלוטין עד שלא נותר ממנו מאומה, ונותרה בקרבם רק הבהמה]".
אני: "האלוקים שלך [=האלקים הדמיוני שהוא המציא לעצמו] הוא לא האלוהים שלי".
דודו אדרעי ('אלוקימה'): "מסתבר, רק עדכון קטן, אלוקי ישראל הוא האלוקים שלי לא יודע מי שלך [ולא לחינם הוא קורא לאלהים – אלקים, ללמדנו שהוא עובד אלהים אחרים]".
עד כאן השיחה.
הראינו לדעת שגם הקוקסינל המחרף והמגדף עובד את אלוקקי הנוצרי, אלוקי האורתודוקסים והחסידים השוטים אשר כידוע "אוהב כל יהודי", מבלי לשפוט ולדון אותו את מעשיו ועל תועבותיו ועל שחיתותו ועל רשעותו, בגלל שנשמתו היא חלק אלוקקה ממעלֵה הקקי.
במאמר זה הנני קורא ליהודים בארצנו אשר רואים את עצמם כחילונים, להתנגד לדורסנות "הקהילה הגאה" שבחרה לסטות מדרכי המוסר, ואשר מחלישה מאד את ידם ומביאה עליהם ביזיונות, שִפלות ומפלות, מפני שהם ממאנים למחות בפריצותם ובזימתם הבלתי נתפשׂת.
הוספתי לדבר על הביזיון של דודו אדרעי שר"י עם אחד מסגני ראש העיר, וגם שלחתי מיילים והודעות לראש העיר וללשכתו ובכולם איימתי שאפיץ ואגנה את האירוע המתועב הזה המהווה חילול-שם-שמיים עצום, מרידה בה' ביד רמה כירבעם, ופגיעה קשה במוסר האנושי בעיר!
ובאותו היום – הפלא-ופלא – ראש העיר רפי סער בחר לבקר חובש מגבעת ו"להרים כוסית ליום הולדתו" (ראו כאן). הר"ב הזה הוא ממובילי חב"ד בעיר. חסרי הבינה והדעת טובים לפוליטיקה של רפי, כי הם שולחים חמגשיות שניצל לנזקקים וכי הם "אוהבים כל יהודי".
"לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ͏ִם. כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ" (יש' כח, יד–טו). וזו בדיוק תפישת הנצרות! אנשי הלצון מושלי העם רודפי הבצע והזימה, כורתים ברית עם כומרים פרו-נוצריים מתוך ההזיה שמתן שוחד לאנשי-דת יצילם מיום עֶברה, וימלטם מיום הדין והתוכחה, ואף יסייע להם להצליח בכל מעלליהם ותעלוליהם הבזויים.
קיבלתי תשובה מלשכת פניות הציבור של עיריית כפר-סבא, וזה לשונה:
"שלום איתמר, ביום חמישי יתקיים במרכז גלר אירוע תרבות בשם 'שיחות עם אלוהימה' של יוצרת הדראג [=הקוקסינל] 'מיס דובדבן'. כפי שציינת, האירוע הוא בעל אופי תרבותי-הומוריסטי בלבד. כאירוע תרבות, הוא מיועד לציבור תושבי כפר-סבא המעוניינים באירוע בעל אופי תרבותי-הומוריסטי מסוג אמנות דראג, בדומה ל'בנות פסיה' המוכרות מהתרבות הישראלית. כידוע, העירייה מספקת אירועי תרבות מותאמים לכלל הקבוצות השונות החיות בעיר, מתוך שאיפה להוות בית לכל תושביה, ובהם חילונים, דתיים, שומרי מסורת, צעירים, ותיקים וכיו"ב".
כלומר, עיריית כפר-סבא טוענת שזה "סתם", סתם אירוע תרבותי-הומוריסטי-אומנותי, אך הראינו לדעת שהוא-היא דודו אדרעי, הודה בכוונתו לנגח את הקהילה הדתית בעיר, ואם היו מעשיו רק כנגד הקהילה האורתודוקסית – החרשתי, אך הוא מורד בה' ביד רמה כירבעם. כמו כן, טענת מרכז גלר בכך שהאירוע מהווה מוקד למעוניינים בלבד, אינה נכונה, כי עלינו המבוגרים האחראים והמשכילים למנוע מרודפי בצע שׂררה ותאוות להשחית את בנינו.
Commenti