top of page

מתורת רס"ג: ביבי – רעל ממאיר

במשלי (כב, י) נאמר: "גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן" (מש' כב, י), ושם פירש רס"ג:


"אם היה החבר לץ הרי הוא ללֵּצות, אינו מניח למאורעות ללכת במהלכן, אלא ירקום עליהן תחבולות, ולכן, כל זמן שהוא קיים – המְּדנים [=הריבים והסכסוכים] מצויים, לפי שנדמה לו שאם לא ינהג במדנים [בתכסיסים ובתחבולות] לא ישיג מאומה [=לא יימלט מהכלא], ויבואו מהמדנים לידי התדיינויות [בסופו-של-דבר הוא יישפט בית-המשפט]. ובעת הוויכוח יקל ביריבו ואף יזלזל בו [כמנהג עורכי-הדין המושחתים והמרושעים של ביבי, להטיל רפש באופנים קיצוניים מאד בעדים ולעתים אף בשופטים]. וכאשר תגרשהו תינצל ממנו מכל אלה, בין שהיה החבר הזה בת-זוג, או זולתה מן השותפים [=כל-שכן כאשר הוא ראש הממשלה]. וזה מצוי, שראשית תחבולת איש הזדון לעורר מחלוקות [=לשקר, לשסות, לפלג, להסית, להדיח ולכשף, ואין מומחה יותר גדול לכל הרֶשע המקומם הזה מאשר ביבי הארור שר"י], כדי שיאמרו בני אדם: 'התפשרו' [כלומר, כדי שבני-האדם יזעקו לפשרה], ואז תדרוך רגל השקר עם האמת".


בדבריו האחרונים רס"ג מתאר את שיטותיהם של ביבי ולוין ורוטמן ויתר הרשעים אשר קמו עלינו לכלותנו: אנשי הזדון והשחץ הללו מעוררים מחלוקות ומוציאים דיבה כנגד בית-המשפט-העליון, מסיתים ומדיחים את המוני בני האדם כנגד השופטים – ואז, לאחר שהם כיזבו ושיקרו והחדירו לשיח הציבורי שחובה לתקן את מערכת המשפט, הם מוכנים להגיע ל"פשרה". אך הפשרה הזו מלכתחילה היא שקר וכזב, שהרי אין להם מנדט כלל ועיקר לשנות את שיטת המשטר בישראל, ובאמצעות "הפשרה" הזו כביכול, הם מנסים להשתלט על זולתם.


כל עוד ביבי הרשע ימשול בדרכו הרעה, ירבו המדנים והמחלוקות בעם-ישראל, ולאחר שעם-ישראל יגרש אותו לכלא, ישבתו המדנים והמחלוקות ויסורו היגון והאנחה מעם-ישראל.


ביבי מסוכן למדינת ישראל, הוא רודף בצע ונוכל מן הסוג הגרוע ביותר, ארור ביבי וארורה אשתו, וארורים אֶחיו וארורים בניו ונכדיו, יַכְרֵת ה' את לשונו ורשעותו וישבור את גאון-ליבו.


***

במשלי (כד, ח) נאמר: "מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ", ושם פירש רס"ג: "מְחַשֵּׁב – יש שהוא מחשב ברע ובני אדם קוראים לו איש תבונות", כלומר, יש אדם אשר מלא וגדוש בתחבולות רוע ובתכסיסי פשע, אך בעיני בני-האדם הכסילים הוא בגדר "גאון פוליטי". וכך הבבונים הנרצעים והכסילים מתבוננים בביבי אלילם, מעריצים אותו כאילו הוא "גאון", נפתים לקול הבריטון של הנוכל הזה, ומתפעלים משטף מילותיו אשר בהן הוא מפיל אותם בפח.


הבה נמשיך עתה לפירושו הארוך של רס"ג שם, וכֹה דבריו:


"זה בענייני התועים [מדרכי מישרים, כלומר הרשעים המתעים את העם אחרי ההבל], ואין זה כללי אלא ייחודי [כלומר לא כל תועה ורשע נחשב בעיני ההמון ל'איש תבונות', אך יש רבים כאלה וכדברי רס"ג לקמן], אמר, יש רבים מבני אדם שמטרותיהם וכוונותיהם לָרֶשַׁע וְלָרָע [טריקים ושטיקים, תחבולות ותכסיסים כל היום], וההמון חושבים אותם במקום בעלי התבונה הטהורה, כי מזימה ומזימות אצלם [=אצל חז"ל, כלומר המלה מזימות הינה לשבח, שההמון רואים באותם אנשי רשע תועים ומתעים – מנהיגים ושָׂרֵי תורא או אדמו"רים צדיקים וחסידים]. אומֵר עתה, אל תטעה במה שתשמע את ההמון אומרים עליו, עד שתחקרהו אתה".


רס"ג מלמד אותנו, כי ישנם רבים אשר הינם תועים ורשעים, אך ההמונים חושבים שהם "בעלי התבונה הטהורה", כלומר שהם מנהיגים דגולים: מנהיגים פוליטיים או מנהיגים דתיים כמו גדולי האסלה, הלא המה המינים האורתודוקסים השחורים. והאמת היא, שכל אלה הינם תועים ורשעים ופושעים. רס"ג חותם את דבריו במלים: "אל תטעה במה שתשמע את ההמון אומרים עליו עד שתחקרהו אתה", כלומר אל תתפתה להאמין לסיפורי הבבונים מעריצי ביבי, או לסיפורי צאצאי המינים, אשר מעריצים את גדוליהם כאילו היו אלהים עלי אדמות. ורבים מן הסיפורים הללו יצאו במכֻוון מבתי הגדויילים ומקורביהם כדי לרומם ולגדל את האליל התועה שעומד בראשם. ואגב, זאת אחת הסיבות מדוע נאסר באיסור חמור להתייחס לדברי האלילים והאטִּים הללו באופן ביקורתי, ומדוע הם מחייבים להאמין לדבריהם כאילו נאמרו מפי-הגבורה, ואף כל מי שמעז לבחון את דבריהם בעין השכל נחשב מיד לכופר – כי יודעים הם היטב שאם יחקרו חקירה אמיתית אחר דבריהם הם יתגלו כשוטים ונוכלים, רעים וחטָּאים לה' מאד.


וזאת גם הסיבה מדוע ביבי הרשע אינו מתראיין בשום ערוץ רדיו וטלביזיה למעט השופר הימני הפשיסטי ערוץ 14, כי רק שם מתייחסים אליו בהערצה עיוורת. אך כאמור, בשאר רשתות התקשורת מתייחסים לביבי הרשע באופן ביקורתי, וביבי אינו מוכן להיחשף במערומיו, כי הדבר ימזער את אפשרויות תעתועיו, ויצמצם את מרחב התחבולות והתכסיסים שירת חייו.


נשים לב כי קאפח השכיר סילף את דברי רס"ג. על דברי רס"ג: "ואין זה כללי", קאפח מעיר: "שֶׁכָּל לץ ורשע וְרָע נחשב בעיני ההמון לאיש תבונות, אלא רק יחידים זוכים לכך", ודבריו הסרקסטיים סוטים מדברי רס"ג המפורשים, שהרי רס"ג אומר: "יש רבים מבני אדם שמטרותיהם וכוונותיהם לרשע ולרע, וההמון חושבים אותם במקום בעלי התבונה הטהורה". ונראה לי ברור שקאפח הנוכל מנסה לכסות ולהסתיר את עומק השבר הרוחני שפוקד את "קדושי העליון", וביניהם רבים מחבר-מרעיו בממסד הכמורה שהופך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים – ושותפותו עמם במשכורות המפליגות ובטובות-ההנאה העצומות, גרמו לו בלי ספק לדון את חבריו לכף זכות, כדרך החוטאים אשר דנים לכף זכות את חבריהם הדומים להם.


ואין זו הפעם היחידה שקאפח כיסה והסתיר את האמת, אלא זו דוגמה מייצגת למגמה רחבה. קאפח לא היה שלם בדרך האמת, עד שבאחד היסודות החשובים ביותר – והוא מלחמת חרמה כנגד חוצבי התורה וקודחי הדת, קאפח כשל לחלוטין ושקע שקיעה עמוקה בשוחה המסוכנת והקטלנית של ההנאה מדברי-תורה, כי כל הנהנה מכתרה של תורה – נעקר מן העולם. ואם תשמעו את תלמידיו של קאפח מכפישים אותי, דעו לכם שכגודל גינוים כך עומק חציבתם ושקיעתם בדת האורתודוקסית הפגאנית, וברוך שהבדילנו מן התועים חשך משחור תארם.


***

במשלי (כד, ט) נאמר: "זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ", ופירש שם רס"ג: "זימת – האיוולת זימה וחטאת, והלֵּצות מתועבת לאדם". ובפירושו הארוך הוסיף רס"ג:


"ואף-על-פי שהסכלות עצמה אינה עצם הזימה ולא עצם החטא [האמורים בפסוק; וברור שגם הסכלות היא בגדר חטא, אך כאן היא מתוארת כחטא אשר גורם לזימה ולחטאים:], אלא שהיא [=הסכלות] סיבתם והחומר להם [לזימה ולחטאים], לפי שחטא החכם שגגה והעלם [=החכם עלול לחטוא מתוך שגגה או מתוך שנעלמה ממנו הלכה, אבל הכסיל עושה את העבירות ביודעין לשם מילוי תאוותיו הבהמיות]. הִזְכִּירָה החכמה [כלומר החכם, הוא שלמה המלך] את הלֵּצות הכללית והנפוצה, כי בעליה אומר בפיו מה שאין בליבו, והרי נפשו מתקוממת נגדו בכך, ושכלו יותר ויותר מתקומם. וגם בני אדם ישנאוהו, ואדון העולמים יתעבהו".


מעניין מאד שרס"ג קובע שמי שפיו ולבו אינם שווים הוא בגדר לֵץ! "זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן" (מש' כא, כד). וגדול השקרנים וגדול הנוכלים וגדול הלֵּצים וגדול הזֵּדים בדורנו הוא ביבי הכזבן, השקרן בן השקרן – ולכן בני האדם שונאים אותו, ולכן הקב"ה מתעבו. ומדוע ביבי הוא גדול השקרנים והנוכלים? ובכן, מפני שנפשו ושכלו כבר אינם מתקוממים נגדו, הוא שקע כל-כך עמוק בפשע וברֶשע ובתועבה עד שנדמה לו שהוא הולך בדרך הטובה והישרה.


פירושו זה של רס"ג מותח גם ביקורת חריפה ביותר על שיטת "התקינות הפוליטית" שבה דבקים מנהיגי הדת בימינו. הם מכזבים שזו מידה ראויה לפי דת משה, ואף שוללים את בני האדם אשר קמים וניצבים ואומרים את האמת. כל הכומרים האורתודוקסים הללו אשר אוכלין מן התורה, ומרבים לדבר גבוהה-גבוהה בפלפולי הלכה, ומדמיינים לעצמם דמיונות גדוּלה ורוממות – כל אלה חושבים אלף פעמים לפני שהם אומרים משהו אשר רק עלול, ואפילו בדרך רחוקה, להזיק להם, כלומר למעמדם, לכבודם, למשכורותיהם ולשלל טובות-ההנאה והכוח הפוליטי שבידם. ובמלים אחרות, לא דרך ה' ולא דרך התורה ולא דרך האמת מעניינת אותם, אלא דרכם להמשיך ולהפיק רווחים וטובות-הנאה מבלי ליצור לעצמם משׂטינים ומקטרגים.


ועל כל מי שבוחר ללכת בדרך זו לידע, כי בתחילה מה שבפיו לא יהיה מה שבליבו, אך לאט-לאט, במשך הזמן ועם קבלת שוחד המשכורות וטובות-ההנאה, מה שבפיו יהפוך להיות גם מה שבליבו, והשקר, שהיה חיצוני בתחילה, יהפוך להיות עתה פנימי ויכה שורש פורה ראש ולענה לעמקי וסתרי לבו ונפשו. ולאחר עשרות שנים של צביעות ושיתוף פעולה עם עולם השקר, יתעוורו עיני שכלו והסכלות תתקבע במחשבתו. ועתה, לאחר עשרות שנים של שקר ותעתועים, גם אם הוא ירצה לראות את האמת בכל מאודו, הוא לא יצליח, כי התאוות והשוחד כבר ריסקו את נפשו הטהורה והחיים בשקר כבר הפכו לטבע ולדרך חיים שאין בלתם.


"וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה, וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּייָ שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ, כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן, מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק" (יש' כט, יח–כא).

א. מתורת רס''ג ביבי – רעל ממאיר
.pdf
הורידו את PDF • 147KB

115 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page