top of page

מוסא המשומד: פרזיט ספרדי נרצע

ביום רביעי יז באדר ב תשפ"ד פורסמה כתבה באתר N-12, שכותרתה: "הרב משה צדקה: גם מי שלא לומד תורה לא יתגייס, בזה תלויה ההגנה של החיילים". מוסא המשומד ממשיך את דרכם של ישמעאל ועבדאללה למשפחת עיזֵּי יוסוף הסרוחים, לפיהם אם הממשלה תורה לגייס את יושבי הישיבות הם יעזבו בהמוניהם לחוץ-לארץ (הלוואי, וביערת הרע מקרבך).


ובכן, לאחר שישמעאל ועבדאללה פערו את פיהם הוסיף ופער את פיו החמור הספרדי התורן, חמור נרצע שטרם הכרתי אך כנראה מפורסם מאד בעולם המינות הספרדי הנרצע. ובכן, מוסא המשומד פער את פיו וטען טענה שהיא אמנם ידועה, אך היא חשובה מאד מפני שהיא חושפת שוב את פניהם המכוערות של המינים האשכנזים ועבדיהם הספרדים הנרצעים, לפיהם אין לגייס אפילו את יושבי הישיבות היושבים על הברזלים עם סיגריה ובירה…


כלומר, לא רק שתורת מינותם הפרו-נוצרית של יושבי הישיבות מגינה ומצילה על עם-ישראל (ועל ההזיה הזו ראו במאמר: 'ישמעאל ועבדאללה: תרבות אנשים חטָּאים' ובעוד רבים), אלא שיושבי הישיבות מגינים על כל עם-ישראל בכלל ועל חיילי צה"ל בפרט בעצם קיומם. ויותר נכון לומר, בעצם רישומם כיושבי ישיבות, וכך זורמים תקציבי חילול השם למערכת המינות המסואבת של חברת המינות החרדית אשר משחיתה את עם-ישראל ומסכנת את קיומנו.


לפי מוסא המשומד, אסור לגייס גם את מי שלא לומד תורה! וזאת מפני שהם "גם מתפללים וגם לומדים", כלומר בגלל שהם מתפללים ולומדים איזה פסוק או איזה פרק תהלים, די בזה כדי לפטור אותם ממלחמת מצוה וכדי להעניק להם תקציבים ופטורים והטבות כלכליות. ולא רק זאת, אלא ש"הגנת החיילים תלויה בבחורי הישיבה ובבחורים ה'חלשים', בשביל להציל את החיילים – להרבות תורה", כלומר אפילו אלה שלא לומדים מגינים ומצילים את החיילים.


מוסא המשומד לפי הנאמר בכתבה הוא "אחד הרבנים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הציבור החרדי-ספרדי המשמש כראש ישיבת פורת יוסף", והנה לפניכם דברי המשומד:


"אנו צריכים להאמין באמונה שלמה שבחורי הישיבה שעוסקים בתורה הם שמגינים על החיילים, הם שמגינים על הפצועים, והם שמגינים על השבויים". ועל איזו אמונה הוא מדבר? והלא מדובר בכפירה בתורה ובחילול השם, והחמור מכל: בשנאת צה"ל ובשנאת ארץ-ישראל! ובדברי התועבה הללו חבר מוסא המשומד לעדת המרגלים. והוא מוסיף: "גם בחורים שאינם עוסקים כל היום בתורה, קצת חלשים בתורה, אסור לנו, וחלילה לנו לקחת אותם לצבא כי גם הם מתפללים וגם הם לומדים, ושם, במקום ההוא, אם ילכו לצבא, יש הרבה ניסיונות שלא יוכלו לעמוד בהם". וברור שהם לא יעמדו בניסיונות, לא בישיבה ולא מחוצה לה, שהרי תורתם תורת מינות עקושה ויקושה אשר מלהטת ומבערת את בהמיותם, ונעשית להם סם המוות.


אדרבה, דווקא בצבא הם עשויים להיות בני אדם יראי ה', כי רק שם הם יהיו מסוגלים להתנתק מעבותות המינות והסכלות, ושירות משמעותי אף ירוממֵם לקידוש ה' ולאהבת ארץ-ישראל.


מוסא המשומד ממשיך בסכלותו, והנה המשך דבריו מתוך הכתבה:


"אנו מפסידים כוח גדול להגנת עם ישראל [=כוח גדול של תקציבים ושלמונים]. מפסידים כוח גדול להגנת החיילים. הגנת החיילים תלויה רק בבחורי הישיבה וגם בבחורים החלשים, במה שהם עוסקים בתורה ונשמרים מעוונות. ושם מאוד מאוד קשה בצבא להישמר מאיסורים. לכן מוריי ורבותיי, עלינו לעמוד על זה, זה בנפשנו, בשביל להציל את החיילים. להרבות תורה".


מגינים על עם-ישראל? נשמרים מעוונות? והלא אין עוון חמור יותר מעוונם, שהרי באשמת המינים כמו מוסא וישמעאל ועבדאללה: עבדיהם הנרצעים של המינים האשכנזים הנגעלים, רבבות של יושבי ישיבות פונים לדרכי המינות, מפנים עורף למלאכה ולפרנסה, מחללים-שם-שמים בגזל הקופה הציבורית, ונכשלים בשנאת צה"ל ושנאת ארץ-ישראל, אשר מדרדרת אותם לעוון הקשה מכולם והוא שנאת ייעודו של עם-ישראל – כי אין ייעוד לעם-ישראל ללא צה"ל וללא ארץ-ישראל, ולכן על עוון המרגלים עם-ישראל נענש בעונש החמור והקשה מכולם, וכבר הרחבתי והבהרתי עניין זה, ראו לדוגמה במאמר על ישמעאל ועבדאללה.


ומוסא המשומד ממשיך בדבריו המשוקצים:


"שום בחור ישיבה לא ילך לשם [כלומר לא יתגייס לצבא-ההגנה לישראל]. וגם הבחורים שאינם לומדים בישיבה – גם הם מתפללים, גם הם לומדים, ואם ניקח אותם לשם, יש ניסיונות קשים שהם לא יוכלו... אילו היה צבא כמו דוד המלך זה היה אחרת, אבל ברור לנו שזה לא ככה. ולכן אחריות גדולה לקחת בחורים אפילו שאינם לומדים כל היום, לקחת אותם לצבא".


ולא רק בתקופת דוד הייתה חובה לצאת למלחמת מצוה, ואין שום הלכה שקובעת שמלחמת מצוה נוגעת אך ורק למלכי דוד, והיו מלכים רבים שלא הלכו בדרכי ה' – ובכל זאת, כאשר הם קראו לעם-ישראל למלחמת מצוה, אף לא אחד העלה על דעתו שבגלל שהם אינם נשמעים לנביאים ע"ה אין לצאת למלחמת מצוה. וגם בתקופות שלא היו מלכים בעם-ישראל, בתקופת השופטים לדוגמה, ברור שמלחמת מצוה הייתה מלחמת חובה – ורק מינים ארורים ומתועבים יעזו לפקפק בחובה הנעלה הזו, ואף לטמטם את צאן מרעיתם בהזיות מבית-מדרשם של עדת המרגלים, וכל זאת כדי להרבות את שׂררתם וכבודם ומעמדם, וכדי לנפח את עדת המינים והפרזיטים הארורים, וכבר הרחבתי בכל זאת במאמר: "שירות בצה"ל ליושבי הישיבות".


מוסא המשומד ממשיך בדברי הרשע שלו, ודבריו ודברי המינים הספרדים הנרצעים ישמעאל ועבדאללה, לא פחות חמורים לדעתי מקללתו של רבשקה, ארורים יהיו, והנה דבריו:


"המגינים על הצבא זה רק הבחורים שמתפללים ולומדים. לכן אסור לנו לקחת שום בחור. לא מיבעיא בחור ישיבה, אלא גם בחור רגיל, סוף כל סוף הוא מתפלל, סוף כל סוף הוא לומד לפעמים. חלילה וחס. אם אנחנו רוצים לשמור על החיילים שבצבא, זה רק בידי החיילים שלנו – בחורי הישיבה, והבחורים האלה שלא לומדים אבל הם נשמרים מעוונות, ואילו שם חלילה וחס יכולים ליפול, וזה ברור. לכן חלילה וחס שילכו לשם, לא בחורי הישיבה, ולא הבחורים האלה האמצעיים. אלא כולנו צריכים ללמוד ולהתפלל ולהגן על החיילים".


והנה יצא המרצע מן השק, כל השקרים שסיפרו לנו הש"סניקים הארורים לפיהם מי שלא לומד צריך להתגייס מתנפצים עתה בשעת מבחן אל גלי סלעי המינות הספרדית, שהרי הנה, מוסא המשומד מגיע לכך שאין לגייס אפילו "בחור רגיל", דהיינו אפילו את אלה שרק מתפללים ורק "לומדים לפעמים", עד-כדי-כך חמור בעיניו שיתגייסו למלחמת מצוה עד שהוא אומר על גיוסם של יושבי הברזלים מעשני הסיגריות ובועלי הזונות הללו: "חלילה וחס"! עד-כדי-כך!


ושוב שחצנותם של המינים מתנשאת לגבהים חדשים של טומאה וכיעור, שהרי לפי דברי מוסא המשומד, רק יושבי הישיבות והברזלים, אשר אינם יודעים מימינם ומשמאלם, וכל אגדות חז"ל נדמות בעיניהם כפשטי המקראות, רק אלה, אשר רוקדים באקסטזה סביב קברו של שיקוץ שמעון במירון, רק אלה, אשר בזים למלאכה ולפרנסה וכורעים ומשתחווים אפיים ארץ לאדוניהם המינים האירופים, רק אלה הם שמגינים על עם-ישראל, וכלשונו: "זה רק בידי החיילים שלנו – בחורי הישיבה" – ומי אתם בכלל? חבורת משתמטים ופרזיטים נגעלים!


ודינו של ישמעאל ומוסא הוא מורידין ולא מעלין, ואפילו יצעקו ויצווחו מן הבור עד לב השמים, לא הייתי מציל אותם, כי במינותם וברשעותם יגון ואנחה מכסים את עם-ישראל, ורבבות משפחות משלמות את המחיר הכבד ועוד לצערי ישלמו רבים, בשל התעיית המינים הללו.


ודבריו שיושבי הישיבות והברזלים הספרדים "חס וחלילה יכולים ליפול" בצבא, הפוכים מן האמת! שהרי הם כבר נפלו, הם נפלו עמוק לתוך שוחת המינות של הספרדים הנרצעים, הם עומדים לאבד את חיי העולם-הזה בתעייה בהשקפות מינות ובדמיונות הבל ומדוחים, ואף את חיי העולם-הבא, כי השקפות המינות והזיות ההבל הפגאניות שרוחשות במה שנותר ממוחם, יבערו את אש התאוות והזימות בקרבם, ואף ידרדרו אותם לבטח לתופת ולשאול תחתיות.


"הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵייָ לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ [...] וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה" (יש' כט).


"עַמִּי! מְאַשְּׁרֶיךָ [=מנהיגיך] מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ!"


"מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד? נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי [ריבוים והצלחתם אינם מעידים על יושרם וטוהר ליבם] קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. וְאַתָּה יְיָ יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה". ועם-ישראל כבר מבין היטב את משמעותם המחרידה של הפסוקים הללו, ובמיוחד לאחר השואה הנוראה. אך "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב" (יר' ה, ג).


"וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם [...] וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה נְאֻם יְיָ" (יר' כג, לב).


"צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שׁוֹבְבוּם מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם" (יר' נ).


"וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי [מנהיגי] הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו [ולכן מונהגיו] מְבֻלָּעִים" (יש' ט, טו).


"עַמִּי! מְאַשְּׁרֶיךָ [=מנהיגיך] מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ [=הִתעו רבים אחרי ההבל והתהו אשר מורידים את עמֵּנו ביגון שאולה] [...] [ולכן] יְיָ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ" (יש' ג, יב–יד).



מוסא המשומד פרזיט ספרדי נרצע
.pdf
Download PDF • 152KB

184 צפיות4 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

4 Comments


לפני כמה זמן, הצטרכתי להתפלל תפילת ערבית אך לרשותי היו רק סידורי מאגיה. אתם יודעים, אלו אותם סידורים שממענים את תפילתם לאליל יאהדונהי והם מלאים בסמאל ולילית וארמילוס, ספירות ועולמות, ועל כולם עולים הייחודים שמזרזים את האליל שלהם לבעול את הנוקבא שלו - שכינתא (לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - תצלינה אוזניים). זה זמן רב, משעמדתי על דעתי, שגעלה נפשי בהזיה הזאת וקבלתי על עצמי לא לקרוב לסידורים האלו, גם במחיר ביטול תפילה. כמובן, אני יודע את תפילת חול בעל פה, אבל מרגיש לי יותר נכון לקרוא מהכתב, גם כדי לא להתבלבל במילים ובסדר, וגם כדי להתרכז בתוכן. קיצורו של דבר, חפשתי בגוגל סידור נוסח הרמב"ם והגעתי לאתרכם - אור הרמב"ם.


מפעם לפעם אני עובר על הפוסטים שלכם, בענייני…


Like
Replying to

השבתי לך כאן.

Like

אשמח לדעת בתנך חוץ ממשה רבינו ששבט לוי הרג שם

איפה יש בתנך ששבט לוי יצא לכיבוש הארץ וכו'

תודה

Like
Replying to

גם בעניין ייחוד ה' נאמר פסוק אחד בלבד בכל התורה, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"...


לא ידוע לי על מקום נוסף בתנ"ך שבו הודגש ששבט לוי יצא למלחמה, אך ברור שהוא יצא לכל מלחמות המצוה עם כלל ישראל, מפני שיש לנו הלכה בתורה-שבעל-פה, והיא נפסקה בהלכות מלכים ומלחמות (ז, ד): "אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". ולא יעלה על הדעת שהקב"ה יחייב את הנשים ואפילו את הכלות לצאת ולהילחם בשדה הקרב, ואילו שבט לוי ישב בבית כשהנשים והכלות נלחמות...


זאת ועוד, נאמר בתורה-שבעל-פה ונפסק בהלכות מלכים ומלחמות (ח, ה): "הכהן [שהוא כמובן משבט לוי] מותר ביפת תואר [באשה גויה בשעת המלחמה] [...] אבל אינו יכול לישא אותה אחרי-כן, מפני שהיא גיורת". כלומר, גם מהלכה זו עולה…


Like
bottom of page