מוגלת המינות האורתודוקסית מתפוצצת!

ביום שני, יג בסיוון תשפ"ה (9.6.25) פורסמו שני מכתבי "רבנים" בעניין חוק הגיוס, וזאת לקראת ההצבעה ביום רביעי השבוע בעניין הצעת החוק לפיזור הכנסת. נכון לעכשיו, מפלגות הטומאה החרדיות מצהירות שהן יצביעו בעד פיזור הכנסת וזו תהיה טובה גדולה מאד לישראל, מפני שביבי נכשל כישלון חרוץ בכל פעולותיו מאז השבעה באוקטובר, ולדעתי בכל עשרות השנים שהוא הוביל או היה ממובילי מערכות השלטון בישראל. ביבי לא מסוגל לתקוף באיראן או לפנות את עזה מעזתים, הוא פחדן ורשע אשר יעשה כל אשר לאל ידו כדי להכשיל טרנספר מעזה, וכדי לדחות את התקיפה באיראן. הוא יכשיל, ידחה וימסמס, ישקר, יכשף ויתעתע, עד לחורבנה של מדינת ישראל. לא לפני שהוא ורעייתו החזירה ובנו יאיר המאוס והטמא יהיו רחוק מאד מכאן באיזה בית מפואר בארצות-הברית, משם ישקיפו על הנעשה ויאשימו כמנהגם את כל העולם. אולם, יש דבר אחד שביבי האתאיסט, אוכל השרצים והשרימפסים סילק בגסות ממחשבתו – והוא ה' יתברך אשר בכל דור ודור הציל ומציל אותנו מן הקמים עלינו לרעה.

ה' יתברך מכה את ביבי שוק על ירך, לא רק שטבח שבעה באוקטובר יהיה רשום על שמו, ולא יעזרו לו כל השקרים והתעתועים שהשב"כ "לא משך בדש מעילו", סוף-סוף האחריות הראשונה היא עליו: הוא לא בובה בידי השב"כ, בתוך מי שמכר את עצמו כ"מר ביטחון" במשך עשרות רבות בשנים, היה עליו לבחון בשכלו את המצב ברצועת עזה, ולא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שהכתובת הייתה על הקיר במשך שנים רבות מאד, ואפילו ילד מבין זאת.

לא רק זאת, אלא שהקב"ה הקים על ביבי שונאים רבים שלוחצים אותו כדי שיעשה משהו ולוּ מעט-מזער למען עם-ישראל. עלינו להבין, שרשעים כמו אחאביהו ו"רעייתו" איזבלה לעולם לא יעשו טוב לעם-ישראל אלא-אם-כן הם יידחקו לפינה והחרב תהיה מונחת, לא על צווארם אלא תתחיל לחדור לגרונם – כל-כך רשעים המה עד שרק אם הם יראו את טיפות הדם הראשונות פורצות מגרונם, רק אז הם יתחילו לשקול אם להיטיב לעם-ישראל ולהתגבר על רדיפת הבצע והתאוות שאוכלת את רסיסי נפשם המבחילה והכעורה. מדובר באנשים מאד מתועבים ולכן הקב"ה מכה שוב ושוב את אחאביהו. אך כפרעה בשעתו, לאחר שרשמי המכה חולפים וביבי מתרגל למצב החדש הוא חוזר לרשעו, ואז הקב"ה מכה אותו במכה נוספת ועוד מכה – ומדוע הנני מזכיר זאת? ובכן, הננו מתקרבים למכות חושך ובכורות, המכות האחרונות שמתחילות לחדור לגרונם של ביבי ואיזבלה (שדי בשמם כדי לעורר בקרבי בחילה עזה).

מחר ביום רביעי תעלה הצעת-חוק לפיזור הכנסת, אם היא תצלח, ויהי רצון שהיא תצלח, החרב תתקרב במילימטר נוסף לוושט של אחאביהו ו"רעייתו" איזבלה הרעה (אשר פרצופה מסגיר מיד את רשעותה, בניגוד לביבי אשר יודע להסתיר היטב את מידותיו הרעות) – ורק לאחר שהחרב תתקרב ותתחיל כאמור לפצוע את גרונם העבה מאכילת שרצים, רק אז יש סיכוי שאחאביהו יְשַׁלַּח את עם-ישראל, ובמקרה דנן יאפשר לצה"ל לתקוף באיראן כדי להסיר מעלינו איום השמדה מידי, ורק אז יש סיכוי שהוא יזרז את המלחמה בעזה ויבצע טרנספר.

ולכן, הנני מתפלל לה' יתעלה, אנא אל נא, אף שאין אנו ראויים לתשועתך, עשה נא למען שמך הגדול המחולל בגויים, אשר חיללוהו האורתודוקסים הארורים, וכמו שהבאת אותנו לארץ-ישראל לא בצדקתנו וביושר לבבנו כי אם ברשעת הגויים האלה, כך תעשה עמנו בזמן הזה, לא בצדקתנו וביושר לבבנו, אלא למען שמך הגדול והנורא, למען ידעו כל עמי הארץ כי אתה הוא האלהים ואין עוד מלבדך, למען יבושו ויכלמו כל המינים והגויים הקמים עלינו לרעה.

אנא אל נא, אל נא תשיב את פנינו ריקם, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, יודעים אנו היטב את שפלותנו את אפסותנו ואת חולשתנו: "יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ, אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" (תה' קמד, ג–ד). אנא ה' אלהינו, המעלנו מארץ-מצרים, הנושא אותנו בכל תלונותינו ובכל מעללינו במדבר, ואשר האריך אפו לנו בכל עוונותינו וחטאתינו, אנא, שלח נא לנו גאולה רוחנית, הוצא אותנו מטומאת מצרים וקרבנו לעבודתך לאהבתך ולהשׂגתך – לא כי ראויים אנחנו אלא למען שמך הגדול והנורא המחולל בגויים, למען נבוש ונכלם במעללינו.

"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְיִ לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם [...] וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר [...] וּזְכַרְתֶּם אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם, לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יח' לו).

ועתה למכתבי הכומרים האורתודוקסים הארורים שהזכרתי בראש הדברים, ובכן, כפי שתראו כל הכומרים האורתודוקסים למיניהם פוסקים באופן תקיף ונחרץ שהם מתנגדים לגיוס בכל קנה-מידה: הם מתנגדים אפילו לגיוס הבחורים שאינם לומדים תורה, אפילו לגיוס הבחורים אשר מתבטלים ויושבים על הברזלים, ומעשנים ושותים ומלסטמים את הבריות! וכל הרעה הגדולה הזאת נובעת ממינותם המתפרצת כמוגלה בשעת מלחמה – הקב"ה הביא עלינו את המלחמה הקשה הזו כדי לחשוף את רשעות הרשעים ומינות המינים, ואכן, המלחמה הזו שופכת אור בוהק על טומאת המינים האשכנזים ועל עליבות עבדיהם הספרדעים הנרצעים.

רבים הם אשר שואלים את עצמם: עד-כדי-כך? עד-כדי-כך אתם החרדים כפויי טובה לאנשים ששופכים את דמם ומקריבים את אונם וחלבם כדי להגן עליכם ועל משפחותיכם? עד-כדי-כך אתם רשעים ואכזרים ומנותקים, עד שאתם מקללים, גם בשעה קשה זו, את חיילי צה"ל? עד-כדי-כך אתם שונאים את ארץ-ישראל עד שאינכם מסוגלים לתרום מאומה כדי להטות שכם למאמץ המלחמתי העצום שבו עם-ישראל שרוי? עד-כדי-כך אתם אנוכיים עד שכל שאתם רואים הוא את התקציבים ואת טובות ההנאה שעם-ישראל נותן לכם במשך עשרות שנים?

איך אתם מסוגלים ללכת בשרירות ליבכם בעת הזאת? איך אתם מסוגלים לאטום את אוזנכם ולהקשיח את ליבכם כנגד הסבל והייסורים הנוראיים אשר עוברים על כֹּה רבים מעם-ישראל? איך אתם מסוגלים להתנהג כאילו אין שום ערך לצה"ל ולכוחות הביטחון? מאין הגאווה הזו שבקרבכם לסבור שאפילו בעת הזאת, לא אתם הם אלה שצריכים להכיר תודה למי ששומר ומגן עליכם בדמו ובחלבו, אלא עמֵּנו העובד והלוחם הוא זה שמחויב להשתחוות לכם!

התנהגותם של החרדים אשר מקוממת את כל נימי הנפש העדינים והנעלמים ביותר של עם-ישראל, גם אלה שהיו רדומים במשך מאות שנים – התנהגותם המחפירה, האנוכית, הגסה והשחצנית מעידה וחושׂפת את ריקבון נפשם העכורה. ריקבון שהם הצליחו להסתיר ולכסות במשך מאות שנים, ריקבון צרעתי שהם כיסו במשך מאות רבות בשנים בשכבות עבות מאד של שקרים ותעתועים: כאילו מדובר בחברה של "חסד" ו"גמילות חסדים", כאילו מדובר בחברה שיש בה מידות טובות וערכים, כאילו מדובר בחברה שאכפת לה מעם-ישראל – ובכן, לא לחנם הקב"ה הביא עלינו את המלחמה הזו, והיא נועדה כאמור בראש ובראשונה לחשוף את כל שכבות התעתועים שהחרדים כיסו את עצמן בהן – ולהראות לכל עם-ישראל שמדובר בחברה אנוכית ותאוותנית, חברה שרואה את עצמה כגזע הארי בעם-ישראל, גזע אדונים אשר כולנו מחויבים לשרת ולממן ואף לכרוע ברך ולהשתחוות להם בעת שדמנו נשפך כמים, ואף בעת שנפשנו נחרבת ברגעים חסרי רחמים: בהלוויות בנינו אשר קורעות את נפשנו לגזרים.

אוי לה לאימא אשר שכלה את בנה במלחמה, אוי לו לאב אשר שכל את בנו אהובו, אוי להם לאחים ולאחיות אשר איבדו את אחיהם, אוי לה לאשה אשר שכלה את בעלה אבי ילדיה, אוי להם ליתומים האומללים שלא יגדלו עם אביהם, שלא יזכו לאהבת-אב להדרכתו ולטיפוחו, אוי להם לעוללים הרכים אשר כל זיכרונם מאביהם יהיה תמונה ישנה וסיפורי עוז וגבורה.

איך החרדים הארורים מעזים להפנות את עורפם הגס כלפי הדמעות והיגון של עם-ישראל? איך נאטם ליבם כלפי אלמנות ויתומים? חסד? רחמים? גמילות חסדים? פתאום כל המושגים הללו נעלמו כליל מלקסיקון התעתועים של החרדים – והאמת נחשפת עתה במלא עוזה והיא שהחרדים הרשעים וערלי-הלבב, אינם עושים חסדים לשם שמים, אלא אך ורק לשם קבלת משהו בתמורה, קבלת טובות הנאה, וכן כדי לצבוע את החברה שלהם בצבעים של "ערכים", אך ורק כדי שהם יוכלו להמשיך ולתעתע בעם-ישראל ולרדות באנשים העובדים והלוחמים. אנא אל נא, הכה את החרדים מכה שתפרק ותרוצץ את מנגנוני הרשע והמינות של החברה החרדית. הצל נא את רבבות התועים אחרי מנהיגיהם הארורים ורוממם לידיעתך ולאהבתך.

בשני המכתבים שאציג לפניכם עולה ומתגלעת מינותם של החרדים במלא כיעורה, הם כאמור מתנגדים התנגדות נחרצת להשתתפות כלשהי ולוּ סמלית בלבד בעול הכבד של המלחמה. ולא לחינם הקב"ה מקשה את ליבם: בשל רשעותם העצומה וטומאת מינותם הרצוצה אשר עולה ובוקעת עד לב השמים, הקב"ה עיוור אותם לחלוטין מלהבין שהם הולכים להשמדה. לא השמדה פיסית, אלא השמדת מכונת המינות המשומנת שבנו באירופה ובארץ-ישראל במשך מאות רבות בשנים. וגם אם יסבירו להם שהם הולכים להשמדה, וגם אם הם יבינו זאת, הקב"ה כבר נטל מהם, כמו פרעה בשעתו, את יכולת הבחירה והשליטה על מהלכיהם וחייהם – רק רשעים ארורים שהקב"ה הקשיח את ליבם ועיוור את שכלם יעזו להרשיע בעת הזאת, יעזו ללכת בקיצוניות כל-כך תמוהה, כאילו לא אירע טבח נורא בשבעה באוקטובר, וכאילו הקב"ה לא מבקש לעורר את עם-ישראל לשוב אל דרך האמת, ולכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש: "וַיֹּאמֶר: לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ, הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, ט–י).

והנה המכתב הראשון של הספרדעים, עבדיהם הנרצעים של המינים האירופים:

בס"ד, סיוון ה'תשפ"ה, לכבוד ידידנו הגאון הגדול רבי משה מאיה שליט"א, זקן מועצת חכמי התורה, שלום וברכה!

בהיות וכבוד התורה מושפל עד עפר [אכן המינים האורתודוקסים השפילו את כבוד התורה עד עפר בדרכיהם הרעים], וראשי השלטון גמרו אומר להתנגד לכל חוק דיחוי שלא יכלול מכסות או יעדים, ומבקשים לזנֵּב בנחשלים כדרכו של עמלק [עד-כדי-כך!? להמשיל את עם-ישראל בעת הקשה הזו לעמלק?! אתם העמלק!] ולהשיג הסכמה כאילו ניתן להתפשר על כאֵלו שאינם לומדים לשלחם לצבא ולאבדם משמירת התורה והמצוות [ארורים! היציאה למלחמה היא-היא השמירה הנעלה ביותר על התורה והמצוות!], ושם שמים מחולל רחמנא ליצלן.

על כן חובתינו להעמיד הדת על תילה ולהבהיר נחרצות שאיסור הגיוס לצבא שווה לכל שומר תורה ומצוות, ואף ביחס לכל המסלולים הנקראים "חרדיים", מחמת שהצבא מביא בהכרח לקלקול והתדרדרות עד לעבירות החמורות שבתורה [=בשעת מלחמה לא שואלים שום שאלות, כולם מתגייסים, נקודה! כל-שכן שיש כל-כך הרבה דתיים לוחמים ששומרים תורה ומצוות לעילא-לעילא, ומקדשים את שם ה' יתעלה, ומוסרים את נפשם על קידוש השם].

ואבקש מכבוד תורתו שליט"א להצטרף עמנו – להורות בשער בת רבים כי על פי דעת התורה הקדושה אסור בהחלט להסכים או לקדם חוק הכולל יעדי גיוס, ואסור להתפשר אפילו על נפש אחת [!] גם אם אינו במסגרת לימודים [!], וגם ביחס למסלולים הנקראים "חרדיים", ולהחזיר לאלתר את הסדר תורתו אומנותו [=הָמָנוּתו ולסטותו] שיהיה ללא התניות כבעבר.

וזכות התורה הקדושה ושמירתה הם שיגנו באמת על ישראל לאין ערוך מכל דבר אחר.

החותם בצער ובדאגה [על עתידה של מכונת המינות והבצע האורתודוקסית]

משה צדקה

עד כאן לשון המכתב, ובשוליו נוספו דבריו וחתימתו של מאיה השרץ הטמא, וכך הוא כותב: "שמחתי לראות דעת כבוד תורתו [של המין מוסא צדקה], ושמחתי להיות זנב לאריות, שאכן זו היא דעתי, הצעיר משה מאיה". וכן נוספו דבריו וחתימתו של זלמן מחפוד: "הדברים ברורים כשלעצמן, שלמה מחפוד", וייתכן שזלמן כתב דברים עמומים כי נותר לו לתימני הטיפש הזה, שאשתו באה מחוגי הדרדעים, איזה קול חנוק וזעיר של אמת ויודע הוא שנפשו תיכרת בזה.

והנה לשון המכתב השני: בס"ד, סיוון תשפ"ה, פסק הלכה לשאלת רבים שאין תורתם אומנותם: על פי דין תורה איסור חמור להתגייס לצבא המהווה כור היתוך לחמורות שבחמורות ולפריקת עול. האיסור כולל גם מסלולים חרדיים שכבר קמו או שיקומו בעתיד, שהרי הוחזקו לשקר, בנוסף למגמתם לשנות את מהותו של ציבור שומרי התורה והמצוות, וכן כפיפותם לערכאות [=אבל לקחת ולגנוב מיליארדים מהערכאות זו מצוה!] ויש בזה עוד טעמים. ובהכרח שסופו של התהליך הוא התגייסות לצבא לכל דבר [וחורבן מכונת מינותם...]".

על מכתב זה חתומים כומרים אשכנזים אירופים רבים, "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י, ז).

בתמונת שער הרשומה: לוחם קומנדו בג'באליה, מאת דובר צה"ל.

מוגלת המינות האורתודוקסית מתפוצצת!.pdf

הורידו את PDF • 168KB