מדוע לא נתקבלה מועמדת תימניה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת הנגב?

עודכן: 14 ביולי 2021

בוועדת הקבלה טוענים: התרשמות משיחה אישית אחת חשובה מרמת הציונים שנרכשו בעמל השנים


[מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון סו, שבט תשל"ח, עמ' 4, 20].


מקובל שמועמד הרוצה להתקבל למוסד כלשהו, מציג את כישוריו לתפקיד שהוא מבקש להגיע אליו. אם הוא ירצה להיות סטודנט יציג ציונים; אם הוא ירצה להיות פקיד יציג המלצות ממקומות עבודה וכו'. ברם, קיימת צורה אחרת של הצגת כישורים, הצמודה לשיטה הקודמת או נפרדת ממנה: לעבור בחינת כניסה; ויש עוד שיטה: שבדרך-כלל צמודה היא לאחת משתי השיטות הקודמות: ריאיון אישי לקביעת התרשמות כללית מאישיותו של המועמד ומהיבטים מסוימים של כישוריו.


מקובל לחשוב, שההתרשמות בריאיון אישי הינה יחסית מאד ואינה יכולה להיות בלעדית וקנה-מידה נכון לשפיטה, אך ביחד עם התעודות או ההמלצות היא יכולה לשמש קנה-מידה לשיפוט יותר מדויק. אולם, יש אישים ומוסדות בישראל שאינם חושבים כך ושמים את כל הדגש כולו על ההתרשמות האישית בלבד.


כדי להבהיר את השקפתנו היטב מוצאים אנו לנכון להקדים ולהביא את חילופי המכתבים הבאים בנוגע לדחיית מועמדותה של הגב' צופיה צנעני להתקבל לפקולטה לרפואה באוניברסיטת הנגב.


להלן שני המכתבים:


לכבוד דיקן הפקולטה לרפואה

אוניברסיטת הנגב ע"ש בן-גוריון – באר-שבע

אדון נכבד!

30.6.77

הנדון: גב' צופיה צנעני


מצטערים אנו ומודאגים מאד עקב דחיית בקשתה של הגב' צופיה צנעני להתקבל לפקולטה לרפואה באוניברסיטת הנגב, למרות ציוניה הטובים למדי בתעודות הבגרות: ביולוגיה – 9; מתמטיקה – 8; עברית ותנ"ך – 8; ספרות – 8.


אנו מבקשים מכבודו, כי ישוב ויעיין בעניינה של צופיה צנעני במגמה לקבלתה לפקולטה לרפואה. אנו מבקשים מכבודו להביא בחשבון את העובדה, שמספר הסטודנטים לרפואה מיוצאי תימן בכל בתי הספר הגבוהים בארץ זעום ביותר ונוטה להגיע לאפס.