מדוע חובה להניח תפילין בחול-המועד? (חלק ב)

ו. פסיקת הגאונים


בספרות הגאונים לא מצאתי התייחסות להנחת תפילין בחול-המועד, למעט בשני מקומות: בסדר המיוחס לרב עמרם גאון אשר זויף והושחת על-ידי המינים וצאצאיהם (ראו: "כתר או נקדישך" שם הוּכח זיופו), וכן בספר "הלכות גדולות". שני החכמים הללו חיו ופעלו במאה התשיעית. בברכות-השחר שב"סדר רב עמרם גאון" (הרפנס), נאמר כך: "ומצות תפילין אינה בלילה ולא בשבתות ולא בימים-טובים"; ובספר "הלכות גדולות" (ונציה ש"ח) בהלכות תפילין סימן כה, נאמר כך: "תניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים-טובים? ת"ל 'וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה' [שמ' יג, טז] – מי שצריך אות, יצאו אלו שהן גופן אות".


משני המקורות הללו עולה, כי קו הפסיקה של חז"ל והרמב"ם נשמר: איסור הנחת תפילין הוא אך ורק בשבתות ובימים-טובים, וברור שיש להניח תפילין בימי חול-המועד בהתאם למסורת התורה-שבעל-פה האמיתית והמקורית, וכפי שראינו בחלקו הראשון של המאמר.


אולם, יש שני מקורות אשר מהם עולה לכאורה שאין להניח תפילין בחול-המועד לדעת הגאונים. אך כפי שנראה לקמן, מקורות אלה רעועים ביותר, ואף אם הם לא היו רעועים, הם היו בטלים בשישים לעומת שלל הראיות ואיכותן שהבאנו בחלקו הראשון של המאמר.


המקור הרעוע הראשון


בתוספות המינות מועד קטן יט ע"א (ד"ה רב יוסי), נאמר כך: "ובהלכות-גדולות פסק דאסור להניח תפילין בחולו-של-מועד". לכאורה, יש לפנינו עדות כי ר' שמעון קיארה מהמאה התשיעית, שספר "הלכות גדולות" מיוחס לו, פוסק שאסור להניח תפילין בחול-המועד.


ברם, פסיקה זו שנזכרה בתוספות, נמצאת רק במהדורת הילדסהיימר לספר הלכות-גדולות, שם, בחלק א (עמ' 482) נאמר כך: "אסור להניח תפילין בשבתות ויום-טוב, וכן הוא משום דכתיב: 'וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה' [שמ' יג, י]. ושאילו מקמיה רב יעקב בן חביב שאלה לעניין תפילין ואמר, אסור להניח תפילין בחולו של מועד, ובעי שאילה" וכו'.


הילדסהיימר מציין שם (בהערה 8), כי השם "רב יעקב בן חביב" אינו ידוע לנו ממקום אחר. הוא גם מפנה לעיין בספרו בעמ' 360 (בהערה 50), שם הוא מציין שהמלים "ובעי שאילה" מעידות על-כך שמדובר בנוסח שנוסף אחר תקופת הגאונים. ואכן, במהדורת "הלכות גדולות" שראינו בראש דברינו, תוספת זו אינה מופיעה – המהדורה שהבאנו בראש דברינו היא מהדורת מכון ירושלים, שהוציא לאור בשנת תשנ"ב מהדורה חדשה ומתוקנת על-פי דפוס ונציה ש"ח, עם תיקונים על-פי כתבי-יד ודפוסים ישנים (מהדורה זו הוכנסה לפרויקט השו"ת).


לפיכך נראה ברור, כי הנוסח הקדום והמדויק הוא נוסח המהדורה שהובא בראש דברינו, ובו לא נזכר כלל הקטע מ"ושאילו מקמיה" עד סוף הדברים, ובהתאמה לדעת התלמודים, מדרשי ההלכה, סדר רב עמרם גאון ורבנו הרמב"ם – שחובה להניח תפילין בחול-המועד.


נראה אפוא שבעלי-התוספות, שחיו מאות שנים לאחר תקופתו של בעל הספר "הלכות גדולות", החזיקו בידם נוסח מאוחר של הספר "הלכות גדולות", נוסח שהוחדרה אליו תוספת מינות המנוגדת לפסק התלמודים ומדרשי ההלכה, לפסק הגאונים, ולפסק רבנו הרמב"ם.