מדוע הרמב"ם התנגד ללקיחת כסף בעבור לימוד התורה? (חלק ה)

עודכן: 28 בינו׳ 2021

בחלק הקודם למדנו על שני מעשים מופלאים, האחד בר' טרפון והשני בר' יונתן, אשר מתארים עד כמה שני החכמים הללו נזהרו שלא ליהנות בכבוד התורה. אצל שניהם היה מדובר בהצלת נפשות, ואצל ר' טרפון אף היה מדובר בפיקוח נפש מיידי! ולמרות זאת ר' טרפון הצטער כל ימיו שנהנה בכבוד התורה, כלומר שהציל את נפשו ממוות בכבוד התורה, כאשר הייתה לו אפשרות להציל את נפשו מבלי ליהנות בכבוד התורה.


עוד עסקנו בשאלה: מדוע נתעוורו בעלי התורה לדורותיהם? והשבנו שלכסף יש תכונה משחיתה מיוחדת במינה: כאשר הכסף ניתן שלא בצדק, כלומר שלא כתשלום בעבור עשיית מלאכה, הוא מַטֶּה את דעת המקבל, ולכן הוא יעלה בדמיונו את כל האמתלות האפשריות כדי להצדיק את מקור הכסף, וברור שמטרתו בזה היא להצדיק את עצמו בלקיחת הכסף.


כמו כן עסקנו בטענתם של אלה שכבר נתעוורו מן האמת ודעתם נטתה ממנה: כלום יש בטובת הנאה פחותה כדי להטות את לבם של תלמידי-חכמים וגאונים מן האמת? על זאת השבנו מהגמרא במסכת כתובות, שממנה עולה בבירור שלא רק השוחד הממוני הזעוּם ביותר מַטֶּה את דעת מקבלוֹ מן האמת, אפילו שוחד שאין בו מסירת כסף אלא רק טובת הנאה זעירה ושוּלית ביותר, אפילו בשוחד שכזה יש בו כדי להטות את לב החכם באמת מן האמת, כל-שכן וקל-וחומר את החכמים בעיניהם שהפכו את התורה לקרדום חוצבים.


לאחר סיכום קצר של הפרקים הקודמים, נעבור לדון במציאות העגומה בימינו בעניין זה.


א. עולם השקר – על המציאות העגומה בימינו


המתבונן על המציאות בימינו עשוי לתהות, האם לחינם כתב הרמב"ם את ביקורתו לפני כ-850 שנים? האם לחינם אמרו חכמי המשנה והתלמוד את ביקורתם לפני קרוב לאלפיים שנים? שהרי בימינו מועברים תקציבים רבים כדי לקיים את "עולם התורא" שהזיקה בינו לבין תורת משה מקרית בהחלט, ואף מאיימים עלינו השכם והערב שהתורה עלולה חלילה להישכח אלמלא יועברו התקציבים – כאילו הקב"ה לא הבטיח לנו "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דב' לא, כא), וכאילו הוא עזב את הארץ וכבר אינו מסוגל לשמור על התורה שנתן לנו. ולכן, חובה עלינו לעבור על חוקי התורה, להפוך אותה לקרדום חוצבים, ולבזותה ולחללה בנטילת כסף מקופת המדינה, ומנדיבים שונים שהצליחו להטעות אותם שמימון הוזי הזיות היא חובה דתית ומוסרית, ושכרה הנשגב הוא ישיבה "במזרח" בעולם-הבא.


הם אינם מבינים ואינם רוצים להבין שהם מנציחים את שיבושי התורה הקשים שהנחילו לנו החוצבים שקדמו להם, ואף מוסיפים מחצבים חדשים של שיבושים, שהרי כל שקר זקוק לשני שקרים נוספים כדי להעמידו על עמדו, ובאלף השנים האחרונות נערמו אינסוף שקרים בדת החדשה הפרו-נוצרית שהנחילה לנו יהדות השטעטעל הפולנית-ליטאית.


הם אינם מבינים ואינם רוצים להבין שלעולם לא ניתן להגיע לאמת מתוך קבלת שוחד חודשי, ואף אם יַראו להם את האמת באופן ברור ובהיר שכל ילד נבון מסוגל להבין, הם עדיין יתקשו מאד להבין ועדיין יוסיפו להיאחז בדמיונות הגדוילים המהובלים שלהם, ובדמיונות הגדלות המדומים שהנחילו להם ראשי הישיבות והמשגיחים מאז שהם זוכרים את עצמם – "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).


הם אינם מבינים ואינם רוצים להבין, שברגע שידם נפשטה לקבלת ממון, הם למעשה שעבדו את נפשם לממסד שמחלק להם את הממון, ובעבור חופן דולרים מכרו את נפשם לממסד שאינו יודע את ה', ואשר מז