מבט אל העבר: ראש העין חשׂפה שיניים

עודכן ב: אוק 11

התימני החייכן שוכח לחייך


מי ייתן וההפגנות האחרונות בראש-העין יהיו אות המבשר את קיצה של תקופת התימני המחייך. זאת תקופה שהתחילה מיום עלות התימנים ארצה והיא נמשכת עד היום. אומרים לו מילת שבח, וחיוך רחב ומלֵא-עונג משתפך על פני התימני. הממסד תפש את השיטה, והיה זורע מחמאות מזויפות מלוא חופנים על ראש התימני, כי גילה שלדבֵּר דברי-הבל מקולסים אין בכך מאמץ כספי; ואילו התמורה רבה מאד – כל עוצם החריצות התימנית אשר הכניסה ממון רב לחברה ולמדינה.


קו זינוק אחד לכל


התוצאות נראות בכל מקום. מסביב נעלמים פרדסים, ובמקומם צומחים גורדי-שחקים. אולם, ראש-העין נותרה בתווך, עירומה, כיס של עוני ועזובה. היהודים האחרים שהתחילו מאותו קו-זינוק את המרוץ, יושבים בפאתי הפרברים היוקרתיים של החוג הנוצץ בישראל, דוגמת נווה-אביבים ואחרים, אף שדירותיהם ריקות מאדם, מפני שגם המעטים אשר מתגוררים בהן שרויים בנסיעות לחוץ-לארץ. אוי למדינה אשר הפער שבין הקצוות של תושביה, הלבן מול השחור, גדל כל-כך במרוצת פחות משלושים שנה, והנורא הוא שעדיין מחשים, איש אינו נזעק לעשות לתיקון המעוות, הגם שמזהירים את המנהיגות המופקדת על עוול נורא זה: כי בנפשה של המדינה הדבר!


עשרה ילדים לדלות


איזה צליל מזויף יש להודעתו של ראש הממשלה המנוח דוד בן-גוריון על פרס בסך מאה לירות ישראליות לכל מי שיביא עשרה ילדים לעולם; הן ברור כי מי שנענה לאתגר היה האיש העני כדי שיעני עוד יותר...


נבחרי העם וחוקים נבחרים


ובכן, המטרה הראשונה היא לאתר את מוקדי הצביעות, מאחורי כל חוק יש דו-משמעות: אחת כדי שתבין אותה כלשונה; והאחרת כדי לרמוז לך, שאם אתה רוצה לעקוף את הוראות החוק, ישנו סעיף קצר בשולי החוק המפנה אותך לאיזו ועדה, אשר לה יש את שיקול הדעת להחליט אם להסיר את רוע הגזירה של החוק, ובאלו מקרים.


עד היום ניתן לומר, כי הממסד ואנשי עדתו בלבד הובאו בסודו של אותו סעיף. לפיכך, עלינו להתייחס במשנה-תוקף של חשדנות דווקא כלפי אנשי הממסד החייכניים, חיוכם הוא לא חיוך של טוּב-לב תמים, אלא חיוך של קורת-רוח, חיוך של גבירים, אשר ארשת החיוך על פניהם תסגיר אותם ברגע שפיהם יפיק את אותן מחמאות קלוקלות על סגולותיך הנעלות כתימני, על התרבות ועל הפולקלור העסיסי שלך, ועל האוכל המצוין שלך...


אותם גבירים חייכנים יודעים את הרזים והסודות של כל הפתרונות שאינם עולם כסף. אבל לך הם לא יגלו זאת, כי אם יגלו לך את הרזים הללו, אתה תגלה אותם לכל אלפי העניים שאתה מכיר, ואז יבוא הקץ על זכויות היתר. ומטבען של זכויות יתר, שהן טובות למעטים. אולם, אם ירצו בהן אלפים לא יספיק הקומץ ולא תהיה חבורה של נבחרים.


שלושים שנה הנבחרים הם אותם הנבחרים. המגמה היא להוסיף ולקיים את המצב. כי העשיר לעולם מתמיד להעשיר: אחרי שעשה לעצמו, הוא מוסיף ועושה לבתו, לבנו, אחר כך גם לקרוביו, ולבסוף למקורביו. והרשימה ארוכה. אתה, התימני החייכן, אינך ברשימה הזאת: ולא חשוב שאתה, התימני, תרמת הרבה לגביר להתעשר ובקרבתך אליו התפארת עד כֹּה.


וכדי שדבריי לא יהיו סתומים ובלתי קשורים, הנה דוגמאות של כמה מן הרזים:


מנהל מקרקעי ישראל: "זה לפי החוק אינו מקצה קרקעות, נקודה, לך הביתה", כך יאמרו לאדם מן השורה. אבל הגביר המקושר הולך אל ידידו, אשר מכיר את חתנו, אשר הינו מבאי ביתו של אחד מחברי-הכנסת, אשר הוא ידידו של השר, וזה מקורב לאחד השרים אשר בוועדת השרים לענייני כלכלה. הועדה הזו מוסמכת לשנות את ייעודה של קרקע, מחקלאית לעירונית. היא מוסמכת להעניק קרקע ללא מכרז, ואפילו ללא קביעת מחיר ריאלי. פשוט, צריך רק להיות מי אשר אחד השרים חפץ ביקרו.


הדוגמאות הינן רבות מספור. אחרי שמישהו הפיץ תוכן של עסקה בקרקע ששוויה עשרות מיליונים ואשר נמכרה במאות אלפים, היה מאוחר מכדי לשנות דבר, והשר הנוגע בדבר, עם השרים האחרים, סמכו על "רוחו של העם" הנפלא הזה, על היותו טרוד מדי בעסקי הפרנסה שלו, שישוב במהרה לטרדותיו, וישכח את הסערה הקטנה שפרצה לפני ימים אחדים.


משרד המסחר והתעשייה: לפי החוק יש כללים נוקשים: מתי, היכן, כמה שטח, איזה מפעל, כמה פועלים, מה אחוז ההשקעה של הממשלה, מה גובה ההלוואה ללא ריבית, לכמה שנים. וגם כאן מי שיודע את הרזין מוצא את דרכו אל השר באמצעות שרים אחרים או ועדות שרים. ואז פתאום לא רק שיש קרקע, יש גם הלוואה שמנה ללא ריבית, לעשרים ולשלושים שנה. יש רישיון לייבוא של חומרי גלם, גם-כן בהלוואות ארוכות טווח. בקיצור, אם המלך חפץ ביקרו, מיום זה, הוא-הנחפץ, נעשה בן-לילה גביר ותעשיין. ושלא תחשבו שדבריי אלה הם גיבובי דמגוגיה, יש בישראל עולים מרוסיה, שהגיעו לארץ לפני פחות מחמש שנים ללא פרוטה בכיסם, והיום הם תעשיינים.


כללי הצפיפות ופיזור האוכלוסייה: שקר בגודל של כרזת-קיר, וצביעות ככדור מעופף צפלין. איפה פיזור, איפה שמירה על עקרונות צפיפות. יופייה של הארץ, איכות החיים שבה נמכרו מזמן, אם לא בעבור נזיד-עדשים, אזי בעבור דבר פחות-ערך בהרבה: לחישה באוזן של יהודי אחד לידידו בן אותה עיירה במזרח-אירופה, בעניין זה אפשר לומר ללא פשרות, כי המטרה לעזור לאחיך בן עיירתך – קידשה את הכל, אני חוזר, את כל האמצעים! פה לא היו נקיפות מצפון למנהיגים. כאילו, חלילה, במגמה לשמור על פער מעמדי בינינו המזרחיים לבינם.


על כן החוק בישראל נבנה באופן כזה, כך שמתחת לחוק הזה, הגלוי, הדמוקרטי, יהיו מערכות צפופות וצפונות של צופנים נסתרים, שאם מפעילים אותם, סורגי-החוק זזים הצידה, ובפתח יכול לעבור כל מי שכאמור לעיל חפצים ביקרו.


כדי שדבריי לא יישמעו כהאשמות חסרות בסיס – הצריפים דולפי הגשם של ראש-העין לעומת הפאר של סביון, עזובת הרחוב הציבורי בראש-העין לעומת המרחבים של שכונת רמת-פולג, הקיבוצים שליד ראש-העין – יעידו על דבריי כעדים אילמים.


שיא ישראלי חדש – הצמחת מעמד


למן תקופת האימפריה הקולוניאלית הבריטית, לא היה מקור כוח עבודה כל-כך זול – כוח אותו סיפקו הידיים העובדות, המגוידות והשחופות של תימנֵי ראש-העין – לאנשי הקיבוצים, ליושבי פתח-תקווה ולתושבי מרחב-דן כולו.


בפרק זמן של פחות משלושים שנה, נעשו לא מעטים מאותם יודעי רזים גבירים בחסד, תרתי משמע. רְאו אותם היום: בשם המשטר הסוציאליסטי הנאור אשר גרס שוויונות לאורך כל הדרך, ובלב משטר שבו ישנה מפלגת פועלים מאוחדת אשר לא פעם עמדה על סף קומוניזם – בתוך כל זאת הם נהפכו לגבירים בחסד ועל חשבון אחרים. אין עוד משטרים סוציאליסטים רבים אשר בחוצותיהם סובבות באין מפריע מכוניות-פאר אמריקניות. אם להזכיר שמות של דגמים: פונטיאקים, אולדסמובילים, דודג'ים, ובמספרים כה גדולים. ומנגד, אזרחים אשר גם קטנוע משומש אין ידם משגת לרכוש. והעם רואה ושותק, כי העם מפולג. חלק נהנה מן השפע, וחלק חושש לבטא את דעתו.


העדפה מכֻוונת של עדות המזרח


יש לסגור את הברזים, כל הברזים, בעבור השׂבעים והמפונקים, ולפתוח אותם בפעם הראשונה בחיי העם הזה למקופחים ולעשוקים. יש להקצות אדמות לראש-העין לבנייה, יש לבנות דירות על אותן קרקעות משוחררות, ואת הדירות הללו יש למכור במחיר זול יותר מאשר הדירות הניתנות לעולים מרוסיה. יש להקים תעשייה מועדפת בראש-העין, ובפירוש יש לבצע כל פעולה לביטול הנחשלות המכֻוונת שהיא מנת חלקה של ראש-העין, ראש-העין צריכה להיות מחוץ לקריטריונים הנוהגים במקומות אחרים, לא קריטריונים אלא בפירוש העדפה, עד שהקו העקום יתיישר וחלק קטון מן העוול רב-השנים יתוקן.


לא רק בנושאים של קרקעות, שיכון ותעשייה, גם בחינוך יש לעשות: על שר החינוך לקבוע שכר גבוה ומיוחד למורים המלמדים באזורים אשר נגועים בעזובה של שנים, כדי לשאוב למקומות האלה את מיטב כוחות ההוראה, ותוך-כדי-כך להכשיר כוחות הוראה מבני המקום שיהוו בעתיד עתודת חינוך והוראה לקידומו של המקום. עד שלא תיעשה במפורש העדפה כזאת, כל המלים על אודות צמצום הפער, העוני והנחשלות, הן מלים ריקות ונבובות, ומוטב לחשוף את הצביעות של אומריהן מיד עם הישמען, שהרי מחקרים כבר הוכיחו, כי הפער הולך וגדל, הולך ומתרחב, ותהום פעורה מתהווה בין שני חלקי העם.


רק אם נדע כולנו את האמת הזאת, אולי יידע אז גם אחינו הגביר, שהוא חשוף לגמרי לעין-כל, ואין עוד תימנים שחופים אשר מחייכים בסלחנות למחמאותיו השדופות, אלא יש עכשיו מי שעלולים לחשוף שיניים בצורה אחרת.


מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון סא, אייר תשל"ו, עמ' 3, 16.

50 צפיות
01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!