מבט אל העבר: אפיקים כמנוף בהתארגנות החברתית

[דברים שנאמרו בכנס פעילי בי"ת (=ברית יוצאי תימן) בבית המלין בתל-אביב, ביום שלישי ה בתמוז תשל"ד].


חברים וחברות נכבדים. שמח אני לעמוד כאן ולראות ידידים פעילים ואנשי מעשה אשר עשו במידת יכולתם, תחילה למען עיתון אפיקים ואחרי-כן למען תנועתנו בי"ת – ברית יוצאי תימן וסיעתה בהסתדרות.


הזיקה שבין העיתון וקוראיו


בראשית דבריי אתייחס במשפטים אחדים לזיקה שבין העיתון והציבור הרחב, כולל ציבור יוצאי-תימן. העיתון כיום יש לו קו ברור ועקבי, מחשבה עצמאית וחדשנית – וזאת הודות להירתמותם של כמה חברים אינטלקטואלים, שהעיתון משמש להם אכסניה קבועה. עיתון אפיקים יצא כבר מאלמוניותו וכיום הוא מוכר וידוע לציבור רחב, לא רק של יוצאי-תימן אלא גם לציבור יוצאי עדות המזרח ואשכנז. העיתון מטפל כיום בשלושה נושאים עיקריים: היסטוריה, חברה ומורשת.


בתחום ההיסטורי – תולדות יהודי-תימן והמזרח נחקרים מנקודת מבט חדשה על-ידי חוקרים ומלומדים מבני העדות עצמן ולא על-ידי אנשים בעלי דעות קדומות, שהמעיטו את דמותנו או התעלמו כליל מקיומנו.


בתחום החברתי – חקירת הבעיות הסוציאליות של יוצאי המזרח, ובכללם יוצאי-תימן, מושתתת ומבוססת על ניתוח סוציולוגי בעיקרו – ושוב מנקודת מבט חדשה ועצמאית, שבסיסה העיקרי הוא: מדיניות הקליטה בישראל היא הקובעת את גורלו ועתידו של העולה ולא "שר ההיסתוריה", כפי שהתבטאו אישי ממסד ובראשם מיודענו הנכבד אבא אבן [=מראשי מפלגת מפא"י-העבודה-המערך בין השנים 1966–1988].


בתחום המורשת – מטרתנו היא להנחיל את מורשתה העשירה של יהדות תימן במדרש, בשירה ובפולקלור לכלל שבטי-ישראל. מגמה זו משתקפת בפרסומים על דפי אפיקים מאז היוסדו.


תדמיתו ורמתו של העיתון


מן הראוי לציין, שאנו ערים לשיפור דמותו של העיתון ולהעלאת רמתו, ומתוך שיחות שהיו לנו עם אישים רבים, בהם פקידים בכירים, סוציולוגים, אנשי-רוח ואחרים – שמענו הערכה כנה על רמתו הטובה של העיתון. כמובן שיש גם אנשים, בעיקר אישי ממסד מובהקים, שמאמר זה או אחר אינו מוצא חן בעיניהם, לפי טענתם, ולמרות שהם אינם מפריכים את העובדות שבו, עדיין הם דורשים מאיתנו לרכך את נימת הביקורת, במידה והייתה זו ביקורת חריפה. כמו כן, הם עצמם אינם מוכנים לפרסם מעל דפי העיתון דברי תגובה או ביקורת על הדברים אשר מתפרסמים.


מכל מקום, זוהי הוכחה והודאה בנכונות דרכנו ובאמינות דברינו ואיננו מתכוונים להרפות מן המטרות שקבענו לעצמנו.


מיזוג גלויות או פירוד גלויות


אחת ממטרות העיתון היא מיזוג גלויות. תפישתנו למושג זה היא כלשונו וכמשמעותו, דהיינו מיזוג הלכה למעשה. לדעתנו, מה שמתרחש כיום, איננו מיזוג גלויות אלא פירוד גלויות. מיזוג גלויות לא יתרחש אלא בין קבוצות שוות יחסית.


בעיתון "הצופה" תשרי תשל"ב, כותב הפרופ' אמיר בעניין זה, והרי דבריו: "כדי שמגע יביא לידי שינויים חיוביים, הוא צריך להיעשות בסטטוס שווה בין שתי הקבוצות; זאת אומרת, ששתי קבוצות תהיינה שוות, מה היום קובע שוויון – השכלה, מעמד חברתי... אם אין סטטוס שווה אין סיכוי לשינוי". ובכן, כל מאמצינו בנידון מכוונים להסביר את נקודת ההשקפה הזאת, על-מנת להביא להעלאת רמתם של יוצאי-תימן ויוצאי עדות-המזרח בעגלא ובזמן קרוב ולא לחכות עד לימות המשיח.


הזיקה שבין "אפיקים" ובי"ת


הזיקה שבין אפיקים ובי"ת הינה זיקה אורגנית-טבעית ממש. בי"ת הינו צמיחה עצמאית כמובן, ואני מקווה שהוא ישגשג ויפרח בתור שכזה. תנועת בי"ת מצאה באפיקים בן-ברית טבעי, ואכן שורשיה מעוגנים עמוק בקרקע אפיקים. אפיקים תמך ויוסיף לתמוך בבי"ת, מכוח הזיקה הטבעית הזאת, שעריו פתוחים בפני פעילי בי"ת ללא הגבלה וללא תנאים, מכוח הקשר הטבעי והמטרה המשותפת. מאמין אני, שבי"ת ירחיב את פעולותיו החברתיות, החינוכיות והתרבותיות בקרב יוצאי-תימן ויצעד בהתמדה, בעקביות ובסבלנות וללא רתיעה מפני קשיים צפויים.


התקוות שאני תולה בבי"ת הינן רבות, התקוות האלה אינן אוטופיה או הזיה, אלא הינן תקוות הניתנות למימוש והייתי רוצה כי ימומשו עוד היום או מחר. ורוצה אני להודות לפני ידידיי היקרים ולומר, כי רבות מהשאיפות והתקוות שטיפחנו באפיקים במשך עשר שנות קיומו, עשויות להתגשם במסגרת בי"ת, ואני רואה, אכן, שחלק מהן כבר קורמות עור וגידים.


עניין שני שאני מצפה לו בקוצר רוח ממש, זהו עניין המלגות. שואף אני בכל לבי ונפשי, כי תקום קרן מלגות ותיווצר אפשרות לחלוקת מלגות לתלמידים נזקקים מקרב יוצאי-תימן; רוצה אני לומר לכם, שהדבר עומד להתממש ואני מקווה שהוא יתממש למעלה ומעבר לציפיותינו.


הבעת צער צבועה ומתחסדת


נזכר אני בהתחבטויותינו ובהתלבטויותינו, אנו אנשי אפיקים, בנושא המכאיב הזה של חלוקת מלגות לנזקקים. אני, עבדכם הנאמן, השקעתי למען מטרה זו כוחות רבים עד כדי יגיעה והתמוטטות פיזית. נאלץ הייתי להתרוצץ במשך שנים כדי להכניס תלמידים ותלמידות מבין יוצאי-תימן לפקולטה לרפואה ולשאר הפקולטות. הקושי בהשגת מלגות אילץ רבים מתלמידים אלו לפנות אלינו בבקשת עזרה, וצריך הייתי על-כן ללחום בכמה חזיתות: ראשית ללחוץ באוניברסיטאות לקבלתם של תלמידים אלה, כי גם כשיש כסף המקומות באוניברסיטה עדיין לא היו בטוחים.


שם באוניברסיטה היו מסבירים לי כי דחו כמה מאות תלמידים בשל חוסר מקום, אף שהם אינם מבני-תימן דווקא. לעומת זאת ידעתי, שאם אני אתנחם בכך, שמאות תלמידים אינם מתקבלים בגלל חוסר מקום, עלינו לחכות כשלוש-מאות-שנים עד שנזכה לראות רופאים ומהנדסים מבני-תימן, והחשבון פשוט: מישהו שם בקרב שלטונות האוניברסיטה פסק שבקבלת תלמידים לרפואה, דרך משל, יש להעדיף בני רופאים, ולהנדסה בני מהנדסים. לפי עקרון זה, ניתן היה לדחות כל תלמיד מיוצאי-תימן, בטענה שהוריהם אינם רופאים. לאחר מכן אפשר היה לשמוע הבעת צער צבועה ומתחסדת, כי אין כאן אפליה, חלילה, וכי לעומת עשרה תימנים שנדחו – נדחו גם עשרות ומאות מיוצאי אשכנז.


מכאן ולהבא עלינו לעמוד על המשמר, להיות ערים וללחום נגד כל מיני תקנות מרושעות ובלתי מוסריות, המגדילות את הפער החברתי, והורסת הרבה תקוות ושאיפות של חיי אנשים צעירים ומשפחות שלמות. אני מצפה לכך שתקום ועדה מיוחדת שתפעל בנושא הזה, ותשקיע מאמצים לעודד כוחות צעירים מבנינו ללימודים אקדמאים. תנועת בי"ת תעשה בכך שירות טוב, מועיל ונאמן לעדה ולאומה. דבר שני שאני מצפה לו, הוא הקמת בית לבי"ת, שיהיה מוקד לפעילות חברתית, תרבותית ופוליטית, והדבר אינו בשמים. אם תימצא היד העובדת והרגל המסיימת עשויה מחשבה טובה זו להצטרף למעשה.


עלינו לזכור ולשנן לעצמנו היטב-היטב, כי הרבה כוחות עומדים נגדנו להכשילנו, כל המפלגות, ללא יוצא מן הכלל, מסתכלות עלינו בעין רעה, לצערנו, משום שקיומנו כתנועה מפריע להם וגוזל פירור כלשהו מהעוגה הגדולה המונחת על שולחנם.


ולא רק מפלגות שגורסות "אני ואפסי עוד", אלא, לצערנו, קיימים אלמנטים עוינים לנו גם בתוך ציבורינו עצמו. ישנם אנשים, חכמים להרע, חסרי אחריות ומצפון, שכל מטרתם היא להרוס מה שאחרים בונים בעמל רב ומוטב שלא ניכנס לפרטים. עלינו אפוא להבין בחשבון את המכשולים הללו ולפעול בהתאם לכך.


בסיום דבריי, רוצה אני לברך את החברים והחברות אשר נענו להזמנתנו, ובאו מקרוב ומרחוק להסתופף שעה קלה בצל ביתם – בית יוצאי תימן. ורוצה אני לברך את חבריי, חברי הנהלת בי"ת, ובראשם ידידי ד"ר בן-חור ימיני, העוסק בכל ליבו ונפשו, מתוך ענווה וללא יומרות, בכנות וביושר ומתוך כוונה טובה. כל מעשיו מתוך יישוב הדעת, כיאה למשפטן, שכל מילה שלו שקולה ומדודה במאזני הדעת וההיגיון. מברך אני אותו, כי ישרה בקרב החברים את רוח החברות, החיבה ותמימות הדעים, וכך נעשה ונצליח.


מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון נד, אב תשל"ד, עמ' 6, 22.

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!