"לֵיל שִׁמֻּרִים" – לילה לבן?

עודכן ב: 10 דצמ 2018


ידוע לכל שהלילה הראשון של חג הפסח המכונה "ליל הסדר", נקרא בתורה "לֵיל שִׁמֻּרִים" (שמות יב, מב), ואונקלוס מתרגם שם: "לילי נטיר הוא קדם ה'". בפירוש פסוק זה נחלקו הדעות בתלמוד ובמדרשים: ר' יהושוע אומר: לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית, ר' אליעזר סובר: לילה המשומר ובא מפני המזיקין, ורש"י מפרש שם: שהיה הקב"ה שומר ומצפה לו לקיים הבטחתו להוציאם ממצרים (ראש השנה יא ע"ב).

נראה שתרגום יונתן בן עוזיאל מרכז את רוב הדעות שנאמרו, וזה לשונו: "ארבעה לילות כתובים בספר הזכרונות לפני אדון העולם: הלילה הראשון כאשר נגלה לברוא את העולם. השני, כשנגלה אל אברהם. השלישי, כשנגלה במצרים וידו השמאלית הרגה כל בכור והימנית מצילה את בכורי ישראל. הרביעי, כאשר נגלה לגאול את עם ישראל מבין האומות. לכל הלילות הללו קרא לילה שמור, ולכן פירש משה ואמר: לילה שמור לגאולה מאת ה', להוציא את עם ישראל מארץ מצרים, והוא הלילה השמור ממלאך משחית לכל בני ישראל שבמצרים, וכן לגאולה מהגלות לדורות".

המלים "לֵיל שִׁמֻּרִים" ודברי ר' אליעזר בתלמוד, היוו במשך הדורות בית גידול להתפתחות אמונות בקיומם של מזיקים מבהילים שונים ומשונים, ואשר לדעת המאמינים בהם, פעילים דווקא בלילה שבו נגאלנו ממצרים. כלומר פעילות המזיקים מגיעה לשיאה דווקא בליל הסדר שבו אנו יושבים מכונסים לקיים את מצות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" (שמות יג, ח), בעוד אנו יושבים שמחים לפני שולחן ערוך מכל טוב ה', כשריח ה"שוויה" ממלא את אפנו, וארבעת כוסות היין המזוג נלגמות בששון לפינו.

כן, דווקא כאשר אנחנו יושבים "מתורכמים" כבני חורין אמתיים, כבני חורין מעבותות ייצר הרע, משוחררים מלחצי העבודה הקשה של חיפוש הפירורים והאבק מאדני החלונות, מהספרים ומהכיסים. לאחר שהטבלנו את תכולת הבית שבע פעמים כולל המקרר, המכונית והמקלדת – מבהלת הפירורים המבעיתים שמא נפלו, ומפחד חומרת המחמירים נושאי החומרות. בעוד אנחנו אוכלים בחיפזון על סף החנק, ותוך כדי עיון מעמיק ברכילות היום, דווקא אז המזיקים הנוראיים ביותר חוגגים בחוצות עירנו: הו הו הו הו.

כוסו וכסאו של אליהו

על פי מדרש שמות רבה (יח, יב) בליל הגאולה יבוא המשיח ועמו אליהו הנביא. מכאן התפתח המנהג להשאיר כוס יין על השולחן עד תום "ליל הסדר", כביטוי של נחמה לבוא הגאולה, וכסמל מוחשי לכמיהתנו לגאולה רוחנית.

לא רק כוסו של אליהו משמש כתזכורת, גם "כסאו של אליהו" שעליו יושב הסנדק בטקס ברית המילה נועד להזכיר לנו לשמור את בריתנו עם בורא עולם, להיות בדעה שה' אחד ואין מלבדו. זו הסיבה שאליהו הנביא נבחר להיות מוזמן לליל הסדר, מפני שהוא קנא קינא לה' במלחמתו להנחלת ייחוד השם, והאשים את עם ישראל "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א, יט), ברדפם אחר ההבל ויהבלו. הכסא כביכול נועד להראות לאליהו הנביא שעם ישראל נאמן לברית ייחוד השם, אף שכבר נאמרה לו מאת ה' תוכחה בעניין זה (שיה"ש רבה א, ו): מה אכפת לך? את נביאי הרגו ולא את נביאך, את בריתי לא שמרו ולא את בריתך? בהמשך עולה אליהו בסערה השמימה ועל פי המסורת הוא ישוב לבשר לנו על בוא הגאולה.

מגילת שיר השירים

אנו נוהגים לקרוא בפסח את מגילת שיר השירים כדי לבטא את אהבתינו לה' (ואת אהבתו אלינו), אך בעיקר משום שיש במגילה פסוקים שבאמצעותם מתארים במדרשים את הגאולה העתידית. "כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיה"ש ב, יא–יב). בתוך תיאורי הטבע הפסטורליים הללו, כשריח הפריחה מרחף באויר, מצאו הדרשנים רמזים לגאולה. הבעיה העומדת לפנינו היא מה לעשות עם המשנה האחרונה במסכת עדויות (בחירתא) המביאה את דברי ר' יהושוע האומר כך:

"מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני: שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב [...]; ר' שמעון אומר: להשוות את המחלוקות; וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם". רבנו הרמב"ם מפרש: "העוול הוא השנאה שיש בין בני אדם, לפי שהוא שנאת חינם, והוא עושה לו עוול בשנֹאתו אותו, והוא אמרם: לעשות שלום בעולם". נמצא, שאליהו יבוא לתקן את העוולות שבין בני האדם, לבער את שנאת החינם ולטעת בקרבנו אהבת חינם, מפני שזו היא הדרך היחידה לקרב את הגאולה הנכספת. ולדעת הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" (ג, יא) אהבת חינם אמתית עשויה לצמוח רק מתוך אהבה לאמת.

דברי ר' שמעון "להשוות את המחלוקות" נתפרשו באופן מוזר כאילו אליהו יבוא להכריע בין הדעות בהלכה, ולצורך כך גייסו את המילה הארמית "תיקו" (שהיא למעשה "תֵּיקוּם" שפירושה תעמוד הקושיה עד ליישובה כשתרבה הדעת...), כראשי תיבות למלים "תִּשְׁבִּי יתרץ קושיות ובעיות", וכנראה שבהשפעת ההתאחדות לכדורגל ששטפה את המדינה גויסה המילה "תיקו" אף למגרשי הכדורגל. יהי רצון שנזכה שיתקיימו בנו דברי החכמים הנבונים והישרים, ונזכה לשמוע את קול התור מבשר על אהבת האמת, ולהריח את ריח פריחת הדעת ואהבת החינם.

בתמונה: בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828.


#חינוך #הלכה #חברה #עםישראל #מוסר

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!