ל"ג בעומר – כיצד ומדוע הפכו את רשב"י לפולחן אלילי?

אפתח בגילוי נאות שמעולם לא הבנתי את הנהייה אחר הדלקת המדורות בל"ג בעומר, מעולם לא הבנתי מדוע מייחסים להדלקת מדורה ערך רוחני, ומעולם לא הבנתי מדוע אנשים שמצטופפים סביב קבר, ונאבקים לגעת בו ולהתפלל לידו, מדוע הם חשים בכל המולת הטומאה הפאגנית הזו "התעלות רוחנית". זאת ועוד, המדורות גורמות לנזק סביבתי ואקולוגי, ואף לשריפות גדולות מכלות טבע ומסכנות חיים, וכי יעלה על הדעת שה' חפץ שנפגע בסביבה, ונסכן חיי אדם לחינם בכלל ובהשחתה חסרת טעם בפרט?


בתחילת דרכי חשבתי שלא לכתוב בנושא זה, ברם חוברת שנתגלגלה לידי בעבר גרמה לי להבין שהגדישו את הסאה בסכלות ובאלילות. כאמור, באותם הימים חולקו בארץ-ישראל רבבות חוברות לקראת ל"ג בעומר. מדובר בחוברות ססגוניות מאד שהושקעו בהן סכומי כסף גדולים: בכל חוברת שש-עשרה עמודים בצבע מלא, והיא מלאה וגדושה בסיסמאות שיווקיות מפתות. כותרת החוברת: "האור של רשב"י הקדוש שיאיר לך את החיים", ואין לי ספק שאם רשב"י היה רואה את החוברת הזאת ותכניה הוא היה קורע את בגדיו ומעלה אפר על ראשו.


א. מטרת החוברת


מטרתה המרכזית של החוברת היה לשכנע את הקורא לקנות את "הנר הקדוש של רשב"י" (מעניין שבחוברת לא כתוב כמה עלה "הנר הקדוש"), והוא נר בעל כוחות מאגיים שמכינים המקובלים בצירופי "שמות קדושים". לכל אורך החוברת מאדירים שוב ושוב את רשב"י בכותרות כגון: "רשב"י הקדוש הולך להאיר לכם את החיים", "כי ביום ל"ג בעומר, עומד רבי שמעון בר יוחאי תחת כסא הכבוד, ומשפיע על העולם שפע של רחמים, ומוציא כל איש ואשה מצער וייסורים לתקווה ואושר", "אור הרשב"י – האור שיאיר לך את החיים, רבי שמעון בר יוחאי לא משאיר אף אחד בצרה", "רשב"י הקדוש מביא לכל אחד ישועה ונס", ועוד.

בחוברת נאמר שגדולי המקובלים יכולים להכין רק 720 נרות... ולכן צריך להזדרז ולקנות את הנר של רשב"י – וברור שמדובר בתכסיס שיווקי אשר נועד להלחיץ את הרוכשים שמא לא יישאר להם נר וכך הם יזדרזו לרכשו, ואין צורך לומר שהם ימכרו אפילו מאה אלף נרות... עוד נאמר בחוברת, שיש להדליק את הנר בשעות מסוימות כדי לזכות בישועה הדרושה, כל שעה מיועדת לישועה אחרת. לדוגמה, משעה 12:00 עד 12:45 "זוהי שעת התפילה וזמן הדלקת הנר עבור מעוכבי זיווג", משעה 12:45 עד 13:30 "זוהי שעת התפילה וכו' עבור המצפים לילדים", וכך זה נמשך עד השעה 18:00, לכל 45 דקות יש סגולה מיוחדת: זקוקים לרפואה, פרנסה טובה, נחת מהילדים, אושר ושלווה בחיים, שלום בית, פתיחת המזל והצלחה.


בנוסף לכל ההבלים הפגאניים הללו שהחמור שבהם הוא הפיכת רשב"י לאליל, ובנוסף לניסיון הנואל לנצל את חלושי-הדעת הנמצאים בצער ובייסורים, לגנוב את דעתם, לעשוק מהם את ממונם הדל, ולהעניק להם תקוות-שווא שקרוב לוודאי יתנפצו עד מהרה על סלעי המציאות הקשה. ובכן, בנוסף לכל זאת, לקראת סוף החוברת ישנה עבודה-זרה מובהקת ומפורשת.


ב. "פתקת הרחמים"


לקראת סוף החוברת, על עמוד שלם מובאת פנייה ישירה לרשב"י בזה הלשון: "פתקת הרחמים [...] פתק בקשה לרשב"י הקדוש. רשב"י הקדוש, אתה הרי הבטחת שתעמוד ותתחנן עבור הצרות של עם-ישראל, אנא התחנן עבורי פלוני/ת בן אלמוני/ת". בהמשך הדברים השאירו מקום פתוח למילוי בקשה מפורטת מ"רשב"י הקדוש" שתישָּׁלח למקובלים, ואף שבמהלך כל החוברת הם הופכים את רשב"י לאליל מכוער, "פתקת הרחמים" הזו היא החמורה מכולן מפני שעד עתה הם רק הבטיחו שרשב"י יושיע אותנו, ואילו עתה הם מורים לנו את האופן המעשי שבו רשב"י יושיע אותנו – הם מורים לנו לפנות אליו באופן ישיר ולעבוד עבודה-זרה בפועל! עבודה-זרה שחייבים עליה סקילה! וכבר הרחבתי בעניין זה במקום אחר (ראו: