ליפשיץ מעריץ את קאפח הנוכל

בתגובות לאחד מן הסרטונים הנפלאים של הרב חן שאולוב הי"ו, תקף אותי אחד מתלמידיו של קאפח בשם אבי ליפשיץ. לפי ליפשיץ, קאפח "גינה את הראוי לגינוי ושיבח את הראוי לשבח", וכוונתו לכך שקאפח גינה את ספר-האופל ואת תורת הקבלה הפגאנית, והוא אף "התווה פסיקה רמב"מית בפסקי בתי הדין בארץ נגד עמיתיו הדיינים". ובכן, מר ליפשיץ, היכן קאפח גינה את ספר-האופל? והלא הוא אפילו לא הוציא לאור את ספרו של סבו "מלחמות השם"! לעומת זאת, את ספריו של הפוחז הצרפתי מפוסקיירא הוא ראה לנכון להוציא לאור, אף שלפי קאפח רבנו ב"מאמר תחיית המתים" היה סבור שהפוחז הצרפתי היה מן המסופקים "אשר יותר תועים מן הבהמות". בקיצור, קאפח השכיר סטה סטייה חמורה מדרכו של סבו, קאפח ידע את האמת ועדיין בחר ללכת בדרכי ההכנעה וההתרפסות והחנפנות למינים.

ולהזיה ששרבטת בעניין הפסיקה הרמב"מית של קאפח בבתי הדין, ובכן, לפי ההלכה כל פסקיו של קאפח בטלים ומבוטלים לא שרירין ולא קיימין! וכבר הוכחתי זאת במאמר: "נטילת שכר בעבור פסיקת דינים". יתר-על-כן, הייתכן שאדם שנוטל משכורות שחיתות מממסד פרו-נוצרי במשך יובל שנים יהיה איש אמת? היעלה על הדעת שקאפח היה מעבר לטבע? הייתכן שדברי התורה: "כי השוחד יעוור עיני חכמים", אינם תקפים לגביו? ושמא קאפח הוא אלוה בעיניך עד שעיניו אינם מתעוורות? ואין לי צורך להאריך בזאת כי יש באתר אור הרמב"ם עשרות מאמרים על הדרדעים האורתודוקסים, והתייחסויות רבות לקאפח הארור אשר התעה רבים אחרי ההבל ואחרי חילול השם: וזאת בעיקר מפני שהוא אכל וזלל מן התורה במשך יובל שנים, והחליט שהוא מעדיף את הכבוד והפרסום והשׂררה על-פני המלחמה בעבודה-הזרה.

ואם קאפח יקר בעיניך, מדוע אינך כותב מאמר אשר יסתור ולוּ טענה אחת ויחידה מטענותיי? מדוע אינך מתאמץ להוכיח את דבריך? מדוע הנך מסתפק בדברים עמומים וכלליים ללא ראיה וללא הוכחה, תוך התעלמות מהלכות מפורשות ומראיות מוחצות שיש בידי כנגד קאפח? ואם אינך יודע לכתוב ולהוכיח ולטעון טענות המבוססות על אדני המדע וההיגיון, מדוע אינך פונה לתלמידיו של קאפח אשר יודעים להשיב, שהם יכתבו ויפוררו את טענותיו של "אדיר הזחוח", כלשונך – מי הוא אפוא הזחוח? מי שמגבה את טענותיו בעשרות ואף במאות ראיות, או מי שמשרבט קללות ונאצות שאינן מבוססות, וכולן תלויות ועומדות על שנאה ושטנה ריקנית.

עוד כתב ליפשיץ שקאפח "לא החניף לאף אדם", ובכן זה באמת מצחיק, שהרי קאפח היה מן החנפנים הגדולים ביותר שקמו בעם-ישראל, ואסביר: קאפח לא היה סתם חנפן כמו הכומרים והדרשנים האורתודוקסים אשר אנחנו מכירים, קאפח הכיר וידע את האמת בעניינוֹ של ספר-האופל, ויחד-עם-זאת הוא ראה לנכון לרומם ולפאר את המינים אשר אוחזים ואף מפיצים את ההזיות הפגאניות שבספר-האופל! קאפח רומם את קארו הקראי לעילא-לעילא, קאפח העריץ את רש"י-שר"י ובמקום אחד אף הקדים אותו לפני הרמב"ם! קאפח החניף למאות מינים הוזי הזיות ורומם אותם כ"מרנן ורבנן גדולי ואדירי התורה" – מינים שדינם מורידין ולא מעלין!

וקאפח ידע שהם מינים אשר מתעים את העם אחרי ההבל, וממיטים עלינו אסונות ויגונות, ומנציחים את גלותנו הפיסית והרוחנית, ובכל זאת הוא רומם אותם! ומכיר ומורד הוא הצבוע והנוכל והנבל הגדול ביותר! בהליכתו בדרך החנופה והחנֵפים קאפח כמעט קבר קבורת חמור את דרך האמת, שהרי כל תלמידיו ללא יוצא מן הכלל, כולם-כולם המה עבדים נרצעים למינים האשכנזים ואף עבדים המה לספרדעים, דהיינו לעבדי האשכנזים. ובקיצור, קאפח הפך את דרך האמת לעוד זרם בביוב האורתודוקסי הפרו-נוצרי, ואת ההולכים בדרך האמת לעבדי עבדים, שהרי הדרדעים בימינו מחניפים אפילו לעבדי המינים: לספרדעים הבזויים למיניהם.

עוד טען ליפשיץ: "קאפח הוא זה שבזכותו אנו לומדים את כתבי הרמב"ם בצורה מדויקת ובדרך סלולה, כולנו חייבים בכבודו שהוא ממש הציל לנו את כתבי הרמב"ם שהשתבשו". ואנכי שומע ולא אבין, בגלל שקאפח היה מתרגם מקצועי הוא יינצל מדינה של גיהינום? והיכן שמענו שמי שחילל שם שמים והתעה רבים אחרי ההבל, יינצל בזכות כישורי תרגום וההדרה? ואפילו הפצת תורת אמת לא הייתה מצילה את קאפח מדינה של גיהינום, כי כך היא דרכה של תורה, כל מי שמחלל שם שמים ביד רמה בפרהסיה כירבעם בן נבט, נכרת מחיי העולם-הבא. וקאפח עשה ביד רמה כירבעם, שהרי לא רק שהוא נטל משכורות שחיתות במשך יובל שנים, אלא שהוא השחית באופן שיטתי את דרך האמת, עד שהפך אותה לעוד זרם ביוב אורתודוקסי. כי זאת יש לדעת, ברגע שמחדירים לדרך האמת את הזיות הדת החדשה הפרו-נוצרית, דרך האמת שובקת חיים, ומי שמזהם את מקור נביעתה של דרך האמת – גדול עוונו מנשוא.

משל למה הדבר דומה? לאדם שיכניס רעל שקוף למים עכורים ומטונפים, ולאדם שיכניס רעל שקוף למים צלולים – עוונו של מי גדול יותר? והלא האדם שהכניס רעל שקוף למים עכורים ומטונפים, נזקו יהיה מועט, שהרי הנבונים לא יעזו לשתות מים עכורים ומטונפים. לעומת זאת, מי שישפוך רעל שקוף למים צלולים, מְסכן רבים מאד מן הנבונים שיראו את צלילות המים ולא ייזהרו וישתו אותם וימותו! כך הוא קאפח, זיהם את דרך האמת הצלולה והזכה ברעל שקוף, וכל תלמידיו וממשיכי דרכו של מרי יחיא קאפח ע"ה, שותים אחריו את המים ומתים, כלומר הם הופכים לעוד ברגים חלולים במכונת המינות וחילול השם האורתודוקסית הפרו-נוצרית.

וליפשיץ מוסיף ומעז לאיים על הרב חן: "חוששני לך שרק בגלל זלזול בכבודו שהוא כבוד התורה חלילה לא תצליח בדרכך. אני כותב לך מתוך הערכה רבה על הדרך הנכונה שבה אתה הולך. נא אל תיפול היכן שנפל אדיר הזחוח שהפך למשל ולשנינה, לרימה ותולעה. שר"י".

וליפשיץ מוכיח בדבריו הללו את דבריי, ואסביר: מה עושים הכומרים האורתודוקסים כאשר אין להם מה להשיב? ובכן, הם מאיימים על אנשי האמת בכל מיני איומים: שה' יכה אותם, שהם לא יזכו להצלחה, שהם יהפכו למשל ולשנינה, ועוד כיו"ב. וליפשיץ אף מגדיל לעשות שהרי הוא מחדיר גם דברי חנופה, שהרי הוא אומר: "אני כותב לך מתוך הערכה רבה" וכו'. ואם המלהג עושה קולות של אורתודוקס והולך כמו אורתודוקס ונכשל ונחבל כמו אורתודוקס – הרי שהוא אורתודוקס! והנה לנו ראיה שתלמידיו של קאפח הפכו לטיפשים אורתודוקסים! ולא רק טיפשות יש בזה, גם שחצנות, כאילו ליפשיץ שמע מאחורי הפרגוד שהרב חן לא יצליח...

ליפשיץ מוסיף שקאפח "מעולם לא עודד לימוד בספר הזוהר. ההיפך הוא הנכון. כל הציטוטים מספר הזוהר הם כדי להוכיח [...] ולהראות לכולם עד כמה הספר הזה הוא מאוחר ומזויף. ואלה דברים ידועים בקרב תלמידיו". וכמה אפשר לשקר ולכזב? והלא קאפח בסידורו "שיבת ציון" מביא ראיות מספר-האופל ומכשפיו לכך שיש לומר חֵי העולמים בצירי! הוא לא כתב זאת בהערה נידחת במורה, אלא בראש סידורו! בספר שעיני הכל משוטטות בו, קטן וגדול. האם אינך מבין שהוא עשה זאת כדי להראות שהוא מודה ב"קדושתו" של ספר-האופל? כדי להשיב טובה לפטרוניו המינים הנגעלים אשר ערכו לפניו את שולחנם המגואל המסואב והמפוגל?

והנה לך ראיה נוספת לדבריי, האם שמעת פעם מתלמידו המובהק, ערוסי השׂכיר מבקעת העצמות, איזו מילה כנגד ספר-האופל? והלא הוא מודה ב"קדושתו" בפה מלא, ואף מתנער מדרכו של מרי יחיא קאפח! ולא רק זאת, אם קם איזה תלמיד מתלמידיו ומבקש אפילו לרמוז משהו כנגד ספר-האופל, הוא מיד נעמד על רגליו האחוריות וחוסם אותו באופן כוחני מאד. ולא רק ערוסי, כל תלמידיו של קאפח הפכו לכומרים אורתודוקסים, וגם הבודדים שמסתייגים מהדת האורתודוקסית אף המה נזהרים מאד שלא לצאת כנגד המינות והאלילות הגואה.

ולסיום אומר ליפשיץ על קאפח, הוא "היה חכם מאד, בעצם כל מה שהזחוח הזה יודע זה בזכות פירושי [...] קאפח ורמיזותיו הקצרות והקולעות". ובכן, צר לי לבשר לך אך פירושו בימינו מיותר לחלוטין ואף מסית ומדיח את האדם מדרך האמת, וכבר כתבתי על כך מאמרים לא מעטים (ראו לדוגמה: 'דפוסי המינות של משנה תורה'), מפני שהוא מרומם מינים ארורים וגורם לשוטים ההולכים אחריו לתעות בים הסכלות של "גדולי ישראל" שסטו אחרי הקבלה ואחרי הדת האורתודוקסית שקידשה, בין שאר ההזיות והטומאות, גם את ספר-האופל.

ולא רק שפירושו האורתודוקסי המייגע מסית ומדיח מדרך האמת, פירושו רצוף שגיאות ושיבושים, וכבר עמדתי על עשרות רבות של שגיאות חמורות מאד בדבריו, ולא סתם שגיאות הלכתיות אלא שגיאות בענייני יסודי התורה! ואף זיופים ותעתועים כמנהג פטרוניו המינים האורתודוקסים! ועל כל זאת ועוד כתבתי עשרות מאמרים מקיפים. אמנם, יש בדבריו גם לא מעט רמיזות קלושות לדרך האמת, ומדוע הן קלושות? מפני שקאפח היה פחדן ומוג לב, הוא החדיר את הפחד לשורות הדרדעים מפני האורתודוקסים השחורים, ובמשך שנים רבות ועד עצם היום הזה, הפחד אוחז בתלמידיו ואף לא אחד מהם מרים על נס את דרך האמת!

ויתרה מזאת, במשך השנים הפחד הזה שקאפח החדיר לתלמידיו הפך להערצה כלפי המינים האשכנזים ועבדיהם הנרצעים, ולעיוורון מוחלט מדרך האמת, עד שהדרדעים בימינו כאמור אינם אלא עוד זרם מבאיש בביוב האורתודוקסי. כללו של דבר, שיטתו של קאפח לערבב מעט מאד דברי אמת עם הערצה והכנעה מוחלטת למינים האורתודוקסים, הינה כאמור רעל שקוף אשר עוד רגע קט ועקר את דרך האמת. כי זאת יש לדעת, אין תקומה לעם-ישראל בדרכו של קאפח, מפני שהוא קידש את הטומאה האורתודוקסית ורומם את חילול השם למצוה רבה.

"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (מ"א יח, כא).

ליפשיץ מעריץ את קאפח הנוכל.pdf

הורידו את PDF • 121KB