top of page

לא כלו דתן ואבירם

במאמר: "איך אדיר הקטן מעז לערוף את קאפח?" השבתי תשובה למקלל ומחרף עז פנים וסכל ביותר. אותו מחרף ומגדף ראה את מאמר התשובה, ולא השכיל ממנו מאומה! הוא הוסיף להתגולל בסכלותו, ובתגובתו חשף כמה וכמה טפחים שׂוֹחקים של ישות אומללה ועלובה.


הנה לפניכם אפוא תגובתו של דתן בן אבירם למאמר הנדון:


אין לי פנאי להשיב לך במאמר מסודר. מכיוון שהינך איש שקר, אתה משיב רק לקמצוץ מהטענות ולא לעניין. החזרתיות בדבריך רבה. אתה דש ושונה ומשלש ומלשלש ומשלשל את אותם הדברים שוב ושוב. אתה סלקטיבי בפרשנותך בהתאם למסר כמנהג התועמלנים הבזויים ביותר. מפרש דברים כפשוטם או שלא כפשוטם בשרירות לב [איפה הראיות?].


שים לב כמה אתה משתמש ברמיזות גדלוּת כלפי עצמך במאמרים השונים: קודם השווית עצמך למעלת הנביאים מימי הבית ועתה למשה רבנו ועוד אין ספור ביטויי גאווה, אך אין טעם להשחית זמן וללקט דברי הבל אלה בגלל הולך על שתיים כמוך. הדבר מוכיח כי אין לך הכנה מידותית. גם הכנה שכלית לא. מדבר אתה בשבח לימודי המדעים שמעולם לא למדת במסגרת אקדמית, ובטוחני שאין לך ידע בסיסי שלא לדבר על הכרת פילוסופיה מודרנית ועוד.

טוב שאתה מוחק את דבריי כי לא לכבוד מילים אלה [פשש... מילותיך מכובדות מאד, אנא הזהרו בכבוד מילותיו] להיות במבואות המטונפים. העיקר שהדברים היוצאים מן השכל [איזה שכל? שלך?] מגיעים ואולי חודרים את ראשך האטום. האתר לא מצליח ודבריך נחשבים כדברי שגעון, אך במקרה נזדמנתי וחרה לי על כי אתה פוגע בזכרו של זה שאתה שותה ממימיו ללא הפסק, בתואנה שחילל את ה' בקבלת שכר וכיוון שניסה להיות איש שלום, ואינך צודק.


בדבריך אין חידוש [נכון, הם עתיקים]. חכמים ונבונים ממך ההולכים בדרך האמת מודעים לכל החולאים, אך הם מבינים שבתחבולות עושים מלחמה ובסבלנות. דברי חכמים מתמקדים בתוכן ולא בשנאה ונאצות חסרות שליטה. התוכן, האמת, ההיגיון והראיות הם המשכנעים ביותר ולא גידופים ומשחקי שמות תימניים פרימיטיביים [כיצד התימנים קשורים לעניין?].


כפי שאינך מהסס לומר על חלק מדברי הרמב"ם שאינם תואמים לימינו ובצדק, שהרי הידע שהיה בידיו היה הידע בימי הביניים, כך גם לגבי קנאות והתנהגות. לא כל מה שכתוב מתאים לשעה זו, ואילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם היית מבין זאת, אם בכלל ביכולתך להבין, ואף הרמב"ם עצמו ללא ספק היה מסכים לכך. אינך נביא ואינך קרוב לכך. התמקד בהשכלה. אני מוכן לכל אתגר ולכל שאלה שתציב. אשמח להשכיל אותך אילו תרצה להקשיב.


ובתגובת המשך הוסיף דתן בן אבירם:


ועוד שאמרת שזה [כלומר שנאצותיו וחירופיו הם] מתוך שנאה ורצון לפגוע. היפך הדבר, שאילו לא היית מזרע הקודש לא הייתי משוחח איתך כלל [פשש... הוא עושה לי טובה!], שמה ענייני אצל כלב שוטה שאין ספק באובדנו בתהומות הנשייה, והחושד בכשרים לוקה בגופו.


להלן תשובתי:


שלום שלום ואין שלום לדתן בן אבירם שעורר את כתיבת המאמר, מהאוכֵל יצא מאכל ומעז יצא מתוק, אתייחס לדבריך לפי סדר הופעתם כדי שלא תהיה חכם בעיניך:


א) לגבי החזרה על הלכות ודעות, ובכן, זו דרכה של תורה לשנות ולשנות ולשנות אפילו 101 פעמים, ואולי לא למדת את דברי רבנו בסוף "מאמר תחיית המתים", אז הנה הם לפניך:


"הנה נתבאר לך כי השיחה עם השלמים [ומי שלם בימינו? אתה?] אינה זקוקה לכפילות ולא לפירוש 'תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד' [מש' ט, ט]. אבל ההמון הרי הם זקוקים לשני הדברים גם יחד: 'כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם' [יש' כח, י], ועניין דבר זה: מעט הוא שיבינו מעט הוא שישכילו זעיר שם זעיר שם, אלא שראוי לדבר עם כל קבוצה כפי רמתה".


ומטרתי באור הרמב"ם היא לדבר אל כל בני האדם, גם אל מי שאינו בקי במשנת רבנו.


וסכלותך היא ההוכחה הניצחת לכך שיש לשנות אפילו מיליון פעם אם היה אפשר, ובמיוחד לדרדעים חכמים בעיניהם שנדמה להם שהם בקיאים במשנת רבנו, וכולי האיֵ ואולי.


ב) לגבי החובה לנהוג כמו שנהגו הנביאים, הדבר מובא בהלכה ואין בזה שום גאווה, אלא אך ורק משמעת לדבר ה' בתורה-שבעל-פה שקיבלנו איש-מפי-איש ממשה רבנו בסיני. ויהדות המינות האורתודוקסית שהלעיטה אותך וזיהמה את מוחך, היא זו שהחליטה שכל מי שנוהג כמו הנביאים וחושף את מעלליה ותועבותיה, הוא בהכרח גס רוח שמתיימר להיות נביא. כך הם מוציאים שם רע ומכפישים את מתנגדיהם – כמעשיך, ואין בקיום ההלכה שום גאווה.


ואצרף לך גם את דברי רס"ג בעניין זה בפירושו לפסוק במשלי (יח, כג): "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" (שם, כג), בפירושו הקצר כתב: "תמצא שהרש מדבר בתחנונים והעשיר בעוז", ובפירושו הארוך הוסיף:


"זהו תיאור המציאות אשר [שלמה] מצא בעולם. אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר או עני. וכך בעל הספק ידבר ברכות, ובעל השווא לא ידבר כלל".


ג) אתה חוזר וטוען שאין לי הכנה שכלית, ובכן, הצקת לי רבות בעניין זה ונמנעתי שוב ושוב מלהשיב לך, כי לאחר שאשיב לך אתה וודאי שוב תטען שאני גאוותן, אך ממילא כל מה שאומַר תחרפני בדברי בלע שקריים. ולכן אספר לך ולשומעים מעט-מזער מהשתלשלות חיי:


למדתי כחמש-עשרה שנה באוניברסיטה, שנה ראשונה במכינה קדם אקדמית, מתמטיקה אנגלית וגיאוגרפיה, ממוצע הבגרות שלי הוא 103, לאחר מכן למדתי שנה אחת במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. לאחר מכן עברתי למחלקה לתלמוד שם למדתי לתואר ראשון שני ושלישי. את התואר השני סיימתי בהצטיינות, והתואר השלישי הינו במגמת משפט עברי. לפרנסתי הנני עובד כמורה למתמטיקה (הכנה לבגרות) וכן כמורה ללשון (הכנה לבגרות). כן הנני עוסק ככל שמתאפשר לי בעזרה (גם נפשית וגם פיסית) לקשישים חולים ובודדים.


בכל השנים האמורות שלמדתי באוניברסיטה למדתי גם בבית-מדרש, ובמשך כעשר שנים למדתי את כל הזיות הפוסקים, ניגשתי למבחנים של "היכל שלמה" והוצאתי בעוונותיי הסמכה ל"רבנות". בנוסף לכך הנני לומד מדעים באופן עצמאי, וכתבתי סדרת מאמרים בענייני מדע, שאמנם הזנחתי בשנים האחרונות, בשל הצורך העצום לבער עבודה-זרה.


ד) כתבת כך: "ובטוחני שאין לך ידע בסיסי שלא לדבר על הכרת פילוסופיה מודרנית ועוד". ובכן, לגבי "הפילוסופיה המודרנית", אתה באמת חושב שראוי ללמוד פילוסופיה מודרנית? והלא רבים מהפילוסופים "המודרנים" במאות השנים האחרונות היו אתאיסטים גמורים, וגם המעטים שהאמינו באלהים, השקפותיהם מעורבבות מאד, רחוקות מאד מהפילוסופיה הזכה היהודית האמיתית וכפי שהיא באה לידי ביטוי ב"מורה הנבוכים". קצרו של דבר, אין שום צורך לדעתי ללמוד "פילוסופיה מודרנית", ואף אסור באיסור חמור לעם-ישראל לעסוק בה. רק יחידי סגולה נדירים ביותר אשר מבוססים אצלם היטב יסודות הדת והשקפות דת האמת ראויים להתעמק בדבריהם (אם אין להם מה לעשות, או שיש צורך להשיב לאפיקורוסים), ותו לא.


אגב, אני מכיר כמה דרדעים אורתודוקסים "מומחים" בפילוסופיה מודרנית, וכולם עד האחרון אוכלין מן התורה במומחיות רבה, ואף מעריצים ומשבחים ומפארים את המינים וצאצאיהם. חלקם גם מכפישים אותי, שהרי הנני תוקף את אלילם שהתיר להם לאכול מן התורה.


ה) אמשיך למחוק את דבריך גם בעתיד, אך השבתי לך הפעם כדי שיכירו אותך. "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ", "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ", "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ" (מש' כו, יב; יז, יב; כז, כב).


ו) טענת שדבריי נחשבים כ"דברי שיגעון", ובכן, מאז ומעולם אנשי האמת נחשבו כמשוגעים. "אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲו‍ֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה" (הושע ט, ז), וכך תרגם יונתן שם: "אֲתוֹ יוֹמֵי סוּעְרָנָא אֲתוֹ יוֹמֵי תֻשְׁלְמָת חוֹבִין, יִדְּעוּן דְּבֵית יִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ מִתְנַבַּן לְהוֹן נְבִיֵי קֻשְׁטָא, וּמשַׁעְמְמִין לְהוֹן [סותרים ומחריבים את דבריהם] נְבִיֵי שִׁקְרָא, עַל דִּסְגִיאוּ חוֹבָך תְּקִיפוּ חֲטָאָך". כלומר, נביאי השקר סתרו את נבואות נביאי האמת בקראם להם: "אווילים" ו"משוגעים", וגדול היה עוונם מנשוא. גם המלך יהוא שביער עבודה-זרה ועליו אמר ה' יתעלה: "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (מ"ב י, ל), גם עליו אמרו שהוא "משוגע": "כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג" (מ"ב ט, כ).


ז) עוד כתבת: "אך במקרה נזדמנתי וחרה לי על כי אתה פוגע בזכרו של זה שאתה שותה ממימיו ללא הפסק". האמנם? והלא תגובתך הראשונה באתר כלל לא הייתה בעניינו של קאפח! מדוע אתה משקר? רק לאחר שלא קיבלתי את דעתך ולא התייחסתי אליך בכבוד הראוי למעלתך לפי דמיונך חרה אפך. ויתרה מזאת, אתה טוען ש"הזדמנת במקרה", ובכן, האם לא ראוי ליחידי סגולה כמוך לא למהר ולצאת למלחמות ולקללות ולנאצות לפני שהם לומדים היטב את האדם שאותו הם יוצאים לקלל ולחרף ולגדף? פזיזותך מעידה אפוא על טמטומך.


ח) טענת שהנני שותה ממימיו של קאפח ואתה טועה, הנני שותה מתרגומיו לא מפרשנותו, כלומר לא מתורתו אלא מידיעותיו הלשוניות בשפה העברית והערבית, מעין גוגל טרנזלייט. ובעניין המקומות שבהם הנני משתמש בפרשנותו כבר הרחבתי וביארתי במאמר הקודם. כמו כן, הוכחתי שאפילו אם קאפח היה רבי המובהק חובה עלי לחשוף את צביעותו ונוכלותו.


אגב, למדתי יותר השקפות אמת ודברי אמת מסרטוני "מלחמת תורה" באינטרנט, מאשר מאותן רמיזות הפחד ויראת הבשר-ודם של קאפח, דהיינו אותן הרמיזות הקצרות, המוסתרות היטב, המהוססות והחלקיות מאד, ולעתים אף הסתומות, של קאפח השכיר החלקלק.


ט) קבעת שקאפח לא חילל-שם-שמים, אז אמרת, ואף לא הבאת לדבריך שום ראיה. כמו כן, טענת שקאפח שיתף פעולה עם המינים וצאצאיהם מכיוון שהוא "ניסה להיות איש שלום", וזו טענת מינות חלקלקה ביותר, שכנגדה קמה וניצבה שאלה גדולה: וכי מותר לחרף ולגדף את השם הנכבד והנורא כדי לשמור על השלום? וכי אי שמירת השלום הוא עוון שנכלל באחת משלוש העבירות החמורות שעליהן נאמר "ייהרג ואל יעבור"? ובכלל, אם כל כוונתו של הצבוע הייתה רק "לשמור על השלום" מדוע הוא נטל משכורות שחיתות במשך יובל שנים?


אלא, טענת "השלום" היא אחת מהטעיות השכירים המפורסמות, וכבר חשפתי אותן, ראו: "שלום עכשיו!", "חובת מצות הוכח תוכיח את עמיתך", ועוד; ויש להם עיוותים רבים נוספים שקשורים לעניין זה, כגון בעניין חובת האהבה כביכול לכל יהודי או חובת האיסור לדבר לשון הרע, שהפכוהו לכלי לסתוֹם את פיות אנשי האמת ועוד. ועל שני העיוותים האחרונים ראו: "מדוע החרדים הפכו את איסור לשון הרע ליסוד הדת?", "אהבת הרֵעים ושנאת הרשעים", "גדרי לשון הרע ומתי הוא הופך למצוה?", "תיאטרון הרבנים השכירים הדרדעים", ועוד.


י) טענת שבדברי "אין חידוש", כי "חכמים ונבונים ממך ההולכים בדרך האמת מודעים לכל החולאים אך הם מבינים שבתחבולות עושים מלחמה ובסבלנות". כלומר, אתה טוען למעשה שאני צודק בכל דבריי רק שאיני נוהג בסבלנות?! וכי יש לנהוג בסבלנות עם מינות ועבודה זרה? ואגב, דבריך הם שקר וכזב והבל מהובל שהוּכח בעשרות רבות של מאמרים, כי בהם הוכחתי ש"ההולכים בדרך האמת" מזמן משתפים פעולה ומנציחים את השקר ואת ההבל.


ובדיוק כמו קאפח אלילך. ואם הוא לא היה אלילך, לא היית נזעק לקלל אותי כך. אמנם, ייתכן מאד שאתה תוקף אותי בשל חשיפת דרך המינות האשכנזית, וקאפח הוא רק תירוץ.


ויתרה מזאת, כתבת שאותם "חכמים ונבונים" אשר "הולכים בדרך האמת": "עושים מלחמה" – ואיזו מלחמה הם עושים? ולאחר שקאפח וערוסי הודו ב"קדושתו" של הזוהר, ולאחר שהם התירו ליהנות מדברי תורה באופן גורף, ולאחר רמיסת יסודות מיסודות דתנו, איזו מלחמה נשארה? אלא, האמת היא, שהם נכנעו כניעה מוחלטת למינים כדי לקיים את תאוותיהם.


יא) טענת: "דברי חכמים מתמקדים בתוכן ולא בשנאה ונאצות חסרות שליטה". ובכן, אתה בוחר להתעלם מהלכות חז"ל מפורשות שהבאתי לעיל, אותן ההלכות שהתלוננת שהנני חוזר עליהן שוב ושוב – הנה אתה רואה אפוא, שאפילו שחזרתי עליהן שוב ושוב, הן לא נכנסו לשכלך! כמו כן, הקללות שהנני מוציא מפי נובעות משליטה רבה, שהרי הנני פועל בהתאם להוראות חכמי האמת ע"ה. זאת ועוד, בניגוד מוחלט לדבריך השקריים, יש בדבריי ראיות רבות מאד שמבוססות על האמת וההיגיון והשכל הישר, אך בשל עזות מצחך ויהירותך הרבה לא היית מסוגל לראותן! ועליך נאמר: "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).


יב) טענת שהאמת, ההיגיון והראיות "הם המשכנעים ולא גידופים ומשחקי שמות תימניים פרימיטיביים", ואיני מבין, אתה קורא לחז"ל פרימיטיביים? אתה קורא לתורה-שבעל-פה פרימיטיבית? והלא חובה ומצוה רבה היא לחרף ולגדף מחללי-שם-שמים שמתעים את העם אחרי עבודה-זרה! ושוב-ושוב הנני תמה, וכי אתה עד-כדי-כך עיוור להלכות מפורשות?


ויתרה מזאת, וכי לא קראת את הראיות שבמאמר? וכי הספקת לעבור על עשרות המאמרים שבהם הוכח שקאפח היה צבוע ונוכל ומחלל-שם-שמים ומתעה את הרבים אחרי ההבל?


ודומני שדברי רבנו במורה (ב, כג) מתאימים לך ולשכמותך:


"וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאוות והתענוגות [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".


יג) טענת שאינני מהסס "לומר על חלק מדברי הרמב"ם שאינם תואמים לימינו ובצדק, שהרי הידע שהיה בידיו היה הידע בימי הביניים", ושוב אתה משקר ומכזב! לא אמרתי דברים כאלה אלא על ידיעותיו המדעיות של רבנו, לא חלילה על ידיעותיו ההלכתיות שהוא קיבל איש-מפי-איש מאת משה רבנו בהר סיני! ודבריך קרובים מאד לדברי כפירה בתורה-שבעל-פה.


יד) לגבי קנאות, אין לי צורך לומר שהקנאות לדבר ה' היא מידה משובחת מאד בתורה:


"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במ' כה).


"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא [הקנאי] לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כג–כד).


רק יהדות המינות האורתודוקסית הלעיטה אותנו שמדובר במידה רעה, כדי לשמור על מוסדות המינות ועל שליטתה בעם-ישראל, כי רק קנאים מסוגלים לנתץ את שיקוציהם וגילוליהם.


יה) כתבת: "לא כל מה שכתוב מתאים לשעה זו", האמנם? וכי התורה היא לא נצחית? וכל מה שניתן לקיים ממצוות התורה חובה לקיים, וכל מי שלא מוכיח נתפס בעוון המינים. ואור הרמב"ם הוא עדות ניצחת לכך שניתן בהחלט לקיים את כל מצוות התורה שקאפח ביטל.


"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ' יט).


יו) כתבת: "אילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם היית מבין זאת". בכל דבריי הנני מציית לצו התבונה של הרמב"ם וחכמים ע"ה בהלכות התורה-שבעל-פה שפרשׂתי לעיל, ושוב, אפילו שחזרתי על עצמי שוב ושוב, הדברים לא חדרו למוחך כי אתה ממאן להבין בכל מחיר! ולאחר מכן הוספת: "ואף הרמב"ם עצמו ללא ספק היה מסכים לכך", ובכן, האם שמעת מאחורי הפרגוד אם הרמב"ם מסכים או לא מסכים? או שמא אתה נביא? ובכלל, וכי אנחנו עובדים את הרמב"ם? הרמב"ם הוא ממעתיקי השמועה, אך הוא לא אלהים, מה שחשוב הוא שנעשה את רצון ה' כפי שהוא מתבטא בהלכות התורה-שבעל-פה בספר "משנה תורה".


יז) כתבת: "אינך נביא ואינך קרוב לכך", אתה צודק, מעולם לא טענתי זאת ואפילו לא ברמז, כל מה שאמרתי הוא שחז"ל ורבנו הורו לנו להוכיח באותה החומרה שבה הוכיחו הנביאים. ושוב-ושוב אתה ממאן לקלוט, ומסיט את הדברים לכיוונים של הכפשות אישיות, כאילו בדבקותי בהלכה הנני מתיימר להיות נביא. ואיני נביא ולא בן נביא, ולא בן-בן נביא, וכו'.


והכפשות מסוג זה היו קיימות מקדמת דנא, והנה דברי רבנו באיגרתו לתלמידו ר' יוסף:


"ואני יודע ברור שכל שנתפרסם שמי שָׁם יותר, מביאו דוחק הנסיבות, הוא [=שמואל בן עלי] והנוהים אחריו וכל מי שרוצה שתהיה לו מעלה בעיני הבריות, להמעיט את חיבורי ולהראות לבני אדם שהם יותר שלמים מכדי להיזקק לעיין בו, ואף חולקים עליו, ואילו רצה אחד מהם לחבֵּר, היה מחבר יותר טוב ממנו בזמן קצר, ואם יביאֵם הכרח הדברים לפקפק בדתיותי ומעשי יעשו זאת [וכן אתה נוהג כלפיי, ומייחס לי עוון שדינו מיתה בחנק]" (עמ' קכח).


יח) כתבת: "התמקד בהשכלה", ואתה נותן לי פקודות כאילו אני עבד או משרת שלך, מי הוא אפוא הגאוותן וגס הלבב? ובכלל, מי אמר לך שאיני מתמקד בהשכלה? וכי אתה נביא? וכי לחינם יש באתר אור הרמב"ם קרוב ל-800 מאמרים? וכי לחינם פרסמתי שני ספרים?


יט) כתבת: "אני מוכן לכל אתגר ולכל שאלה שתציב", אין לי שום שאלות אליך, מי אתה חושב שאתה? שעיני כל ישראל נשואות אליך? שרק מי שעונה ל"אתגריך" ראוי להביע דעה?


כ) כתבת: "אשמח להשכיל אותך אילו תרצה להקשיב", תשמח להשכיל אותי? וואו, זו ממש יהירות, אינך שם לב לדבריך? אינך "תלמיד חכמים" אלא "חכם" אשר משכיל אחרים...


כא) בסוף דבריך שיבחת אותי שאני "מזרע הקודש" שהרי "מה עניינך אצל כלב שוטה", ובמלים אחרות, אתה גם משבח אותי שאיני "כלב שוטה", ועל זה נאמר: ברכת הרשעים מאֵרה היא, וכמו שאמרו חז"ל על רבקה שברכוה בני משפחתה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (בר' כד, ס), והייתה עקרה: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַייָ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא" (בר' כה, כא).


כב) כתבת: "החושד בכשרים לוקה בגופו", וכוונתך לומר שהנני חושד בך שכוונתך היא "מתוך שנאה ורצון לפגוע". ובכן, אתה קיללת וחירפת וגידפת אותי בהערות נאצה ומשטמה קשות ביותר! כלומר, לא מדובר כאן רק ב"חשד" ואפילו לא בראיות נסיבתיות, אלא בראיות ברורות חזקות ומפורשות, ואפילו אינך מבין את משמעות המלים שאתה פולט מפיך. אומלל ממש.


ויתרה מזאת, והלא אתה חושד בי בעוונות חמורים מאד, להלן דבריך שלך כלפיי רק בתגובה האחרונה, ואילו הייתי מצרף את דבריך גם בתגובות שמחקתי היו נוספות עוד כמה פסקות:


"איש שקר", "אתה דש [...] ומלשלש [מלשון לשלשת, צואת הציפורים] ומשלשל [מלשון שלשולים, צואת האדם] את אותם הדברים שוב ושוב", "אתה סלקטיבי [...] כמנהג התועמלנים הבזויים ביותר", "מפרש דברים [...] בשרירות לב", "כמה אתה משתמש ברמיזות גדלוּת כלפי עצמך [...] ועוד אינספור ביטויי גאווה", "אך אין טעם להשחית זמן וללקט דברי הבל אלה בגלל הולך על שתיים כמוך", "אין לך הכנה מידותית, גם הכנה שכלית לא", "מעולם לא למדת במסגרת אקדמית", "אין לך ידע בסיסי", "לא לכבוד מלים אלה [לא לכבוד מילותיך] להיות במבואות המטונפים", "העיקר שהדברים היוצאים מן השכל [שלך?] מגיעים ואולי חודרים את ראשך האטום", "דבריך נחשבים כדברי שיגעון", "דבריך מתמקדים בשנאה ונאצות חסרות שליטה [וכן] [...] בגידופים ומשחקי שמות תימניים פרימיטיביים", "אילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם", "אם ביכולתך להבין", "הרמב"ם עצמו ללא ספק היה מסכים לכך", "אינך נביא ואינך קרוב לכך", "התמקד בהשכלה", "אשמח להשכיל אותך", ועוד. והדגשתי בדבריך כמה ביטויים שמעידים באופן בוטה על גאווה ושחץ.


מי-הוא-זה ואי-זה-הוא חסר השליטה המתחסד לתבוע שלא יחשדוהו בשנאה ומשטמה?


כמו כן, כתבת: "אתה דש ושונה ומשלש ומלשלש ומשלשל את אותם הדברים שוב ושוב", ומי הוא זה אשר "דש ושונה ומשלש ומלשלש ומשלשל את אותם הדברים שוב ושוב"?


ואוסיף ואשאלך, מדוע אינך מזדהה בשמך? אם כוונתך טובה ולשם שמים כמו שטענת, מדוע אתה נוהג בחוסר יושרה ומתחבא מאחורי כינויים? והתנהלות שכזו בדיון כל-כך חריף וקשה מעידה כאלף עדים על חוסר יושרה ועל העדר חמור של מידות טובות ויראת שמים.


ולסיום, כתבת כך: "דברי חכמים מתמקדים בתוכן ולא בשנאה ונאצות חסרות שליטה. התוכן, האמת, ההיגיון והראיות הם המשכנעים ביותר ולא גידופים ומשחקי שמות תימניים פרימיטיביים", ואף שאין לי מושג מה הם "גידופים תימניים פרימיטיביים", ראוי לשאול אותך: מדוע גידופים ומשחקי שמות תימניים הם פרימיטיביים? וכי גידופי מינות אשכנזיים הם לא פרימיטיביים? ובדבריך אלה חשפת שאתה או אשכנזי גזען או תימני אכול רגשות נחיתות.


"וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם. וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְיָ לְהַצִּילֶךָ" (יר' א, טז–יט).

לא כלו דתן ואבירם
.pdf
Download PDF • 200KB

165 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page