כִּבְשֵׁי דרחמנא – סתרי דרכיו של הקב"ה


ידוע ומפורסם הפסוק בדברים (כט, כח): "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ", כלומר יש דברים שהאדם אינו צריך להרהר ולחשוב בהם כי הם בגדר נסתרות ששייכות אך ורק להקב"ה. דוגמה לכך אנו מוצאים בתלמוד אשר מספר על ישעיה הנביא שבא לבקר את חזקיה מלך יהודה ששכב על מטת חוליו. התלמוד בברכות (י ע"א) מצטט את הפסוק ממלכים ב (כ, א): "בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה".

לאחר מכן מתאר התלמוד דו שיח שהתנהל בין שני האישים: "מאי 'כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה'? מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא. אמר [חזקיה] ליה [לישעיה]: מאי כולי האי? [מדוע אני נידון בעונש כל כך חמור להיכרת מחיי העולם הזה והעולם הבא?] אמר [ישעיה] ליה [לחזקיה]: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר [חזקיה] ליה [לישעיה]: משום דחזאי ברוח הקודש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו [=ראיתי ברוח הקודש שייצאו ממני בנים שאינם הגונים, ולכן נמנעתי מלעסוק בפריה ורביה]. אמר [ישעיה] ליה [לחזקיה]: בהדי כִּבְשֵׁי דרחמנא למה לך? [מה לך ולסתרי דרכיו של הקב"ה?] מאי דמפקדת איבעי לך למעבד [=מה שנצטווית – עשֵׂה], ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד [=והקב"ה יעשה הטוב בעיניו]".

חכמים שיבחו את חזקיה במידת הביטחון שהיתה בו, כי מידה זו היא יסוד הכל, ועליו נאמר: "בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָּמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה" (מלכים ב יח, ה). אברבנאל מוסיף, שמעלת חזקיה בחסידות ויראת שמים היתה כל כך גדולה, שהיה בוטח בה' בכל לבבו ובכל נפשו ולא סר מאחריו. חזקיה לימד תורה לעם ישראל וקראם בנים שנאמר: "בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ" (דבה"מ ב כט, יא), וכיוון שהיה עניו, זכה להשראת שכינה שנאמר: "וְהָיָה ה' עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל" (מלכים ב יח, ז). וכדי שלא ייפסק זרע בית דוד ולא ייכרת יושב על כסא דוד, כמו שהבטיח הקב"ה לדוד: "לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (מלכים א ב, ד). לכן, הוכה חזקיה בחולי כדי שיתקן דרכיו וישא אשה. נמצא, שסיבת חוליו היתה בהשגחה שמימית כדי לקיים את ההבטחה לדוד.

על חזקיה המלך היה לקיים את מצות פריה ורביה ולהשאיר את חשבונות שמים לשמים. כלומר, יש דברים נסתרים בעולם הזה שהם בגדר סתרי דרכיו של הקב"ה, שאַל לנו להרהר בהם ולפעול לפי מה שנדמה לנו, אלא עלינו לקיים את המצוות כמות שנצטווינו בהן ולהשאיר את כל חישובי החשבונות להקב"ה.

סתרי תורה

ברם, יש מסתרי דרכיו של הקב"ה שיחידי הסגולה שבכל דור ודור מצֻווים ללמוד אותם ולהעמיק בהם, וזה לשון הרמב"ם בהקדמתו לחלק ג מספרו "מורה הנבוכים": "עיקר המטרה במאמר זה באור מה שאפשר לבאר ממעשה בראשית וממעשה מרכבה [...] וכבר בארנו כי הדברים הללו מכלל סתרי תורה. [...] וכבר בארו [חכמים] ז"ל כי שׂכר המעלים סתרי תורה [...] גדול מאד, אמרו בסוף פסחים בעניין אמרו: 'כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק' [ישעיה כג, יח; המלה "עָתִיק" פירושה: נבחר, מורם, חזק], אמרו: למכסה דברים שגילן עתיק יומיא, ומאי ניהו? סתרי תורה".

כלומר, מעשה בראשית (=לימוד מדעי הטבע) ומעשה מרכבה (=לימוד מדעי האלהות: ייחוד ה', הנהגתו, השגחתו, ועוד), הם בגדר סתרי תורה שיש ללמדם רק לראויים להם, וחובה על השׂרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור, לעיין בהם ככל יכולתם ולרומם את נפשם לידיעת ה' יתעלה. ובימינו, הפונטציאל להרחבת לימוד מדעי האלהות גדול מאד, מפני שרבים הם המשׂכילים שזכו ללמוד מדעים, ורבים הם התלמידים בדורנו שלומדים מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה, כימיה וכיו"ב, וכבר הכשירו את עצמם מבחינה קוגנטיבית-שׂכלית להשׂכיל בלימוד סתרי תורה.

וכמו שאומר מָרי יוסף קאפח בפירושו להלכות יסודי התורה ד (עמ' קט): "ובימינו לא רק נפתחה הארץ אלא גם 'נפתחו השמים', ויש לאדם היודע להשתכל מרחב רב להכיר גדולתו של מי שאמר והיה העולם, אם רק יש לו פה לומר מה רבו מעשיך השם".

אם יזכו אלה שהכשירו את עצמם מבחינה שׂכלית, להכשיר את עצמם גם מבחינה מידותית וְיִטְּעוּ בקרבם יראת שמים אמתית, הרי שנבואתו של ישעיה לתקומה רוחנית של דור דעה קרובה מאד, ואז יחדל העושק, יסורו היגון והאנחה ותתקיים נבואת הדעת של הנביא ישעיה: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (יא, ט).


#חינוך #ייחודהשם #ידיעתהשם

9 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!