כלבי הקואליציה זועקים על שנאת החינם וטוענים שזוהי הסיבה לחורבן, ברם, שנאת חינם מתפשטת בעקבות ריקבון מוסרי שמשחית את ראשי העם, ולכן הם מסיתים, משקרים ומתעתעים. כלומר, הריקבון המוסרי הוא הגורם האמיתי לחורבן, כנאמר במיכה (ג, ט–יב):
"שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ [=יעוותו] בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלַ͏ִם בְּעַוְלָה [=הבונים את בתיהם המפוארים בכספי העניים והעשוקים]. רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ͏ִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר [=לשממה]" (מיכה ג, ט–יב).
מאחורי מנטרת "אהבת החינם" ששגורה בלשונם, עומדת שיטתם הנלוזה לדרוש שיסורו למרותם מבלי שייבחנו מעשיהם (למרות שעל כל אדם להיבחן במעשיו). בשיטה זו הם גם צופנים האשמה דורסנית, לפיה, מי שמתנגד ונלחם בשלטונם הרקוב והמושחת, שוגה ב"שנאת חינם", ובזה לשיטתם, הוא מורד בה' יתעלה ואף אחראי לחורבן בית המקדש!
ואוסיף משהו בנושא, בסמוך לחורבן בית-שני רבן גמליאל ובית-דינו הוסיפו את ברכת המינים לתפילה: "כל המינים כרגע יאבדו", וכפי שפוסק הרמב"ם (הלכות תפילה ב, א): "בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל, והיו מצֵירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי ה', וכיוון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם – עמד הוא ובית-דינו והתקין ברכה". ומי הם המינים? הם המעַוותים את מסורת התורה-שבעל-פה, בעזות-מצח וביד רמה כירבעם, מתעים ומתעתעים ומטמטמים את עמֵּנו אחרי השקפות התהו וההבל. המינים הללו מחריבים ומשחיתים את המקורות המהימנים, וכל זאת כדי למלא את תאוותיהם וזימותיהם.
למשל, את תורת משה הם החליפו בתורת הקבלה החדשה הפגאנית והאלילית, ובעקבותיה החליפו גם את משה רבנו בבר-יוחי (ראו: 'האב והבן – הזיות נוצריות בספר הזוהר').
גם את אלוהי ישראל הם מחליפים: בקברים, בקמיעות וברבנים המשֻׁווקים כאלוהים. כך הם מרוויחים הון, כבוד ושׂררה מייסורי הפתאים, ואף מוֹנעים מזור מהאומללים, בהסיתם מלשאת את עיניהם אֶל היחיד שיש לעבוד ולרומם: "אָנֹכִי אָנֹכִי יְיָ וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ" (יש' מג, יא).
בתשעה באב עלינו להצטער מאד על-כך שאותם המינים מצליחים לקנות אחיזה בנפשות רבות, אך חובה עלינו לזכור, שיש מצוה רבה לשנוא גם את תומכיהם ואת הנלחמים למענם, כי הם בגדר מסיתים לדרכי המינות, ואסור מן התורה לטעון לזכותם! והמינים עצמם? זו תהיה מצוה גדולה להורידם לבאר שחת כאשר סנהדרין-אמת ובית המקדש יעמדו על תילם.
תמונת השער הרשומה מאת: אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית, רישיון: CC BY-SA 3.0
Comments