top of page

ישמעאל הרשע שב על קיאו

היום, כ בניסן תשפ"ד (28.4.24) פורסמה כתבה ב-Ynet שכותרתה: "הרב הראשי על המתקפה האיראנית: ניצלנו בזכות הרמטכ"ל? בזכות בני הישיבות". מדובר בכתבה קצרה ותמציתית מאד, אך היא מטיבה לבטא את שחצנותו ומינותו של ישמעאל אִבְּן עבדאללה.


וכך נאמר בכותרות הכתבה: "הרב יצחק יוסף התייחס בשיעור השבועי שערך למתקפת הטילים של איראן על ישראל ולמלחמה בדרום ובצפון, ואמר כי לימוד התורה של תלמידי הישיבות הציל אותנו ולא הרמטכ"ל. [וכך אמר בשיעור:] 'ניצלנו בכל המלחמה הזאת כשאויבנו קמו עלינו בדרום ובצפון. בזכות מה זה? בזכות בני הישיבות והאברכים'".


והנה הדברים שהובאו בכתבה עצמה:


"הרב הראשי לישראל יצחק יוסף נשא במוצאי שבת דברים בשיעורו השבועי בירושלים, ובהתייחסות למתקפת הטילים של איראן על ישראל והמלחמה בדרום ובצפון אמר כי לימוד התורה של תלמידי הישיבות הציל אותנו ולא הרמטכ"ל, כלשונו. במהלך השיעור אמר הרב: '13 אלף טילים זרקו על המדינה, ברוך השם איזה ניסים ונפלאות, רבותיי, בזכות מה זה? בזכות הרמטכ"ל? בזכות בני התורה, בזכות בני הישיבות. זו ההשקפה הנכונה'.


הרב יוסף התייחס לסערה שחוללו דברים דומים שאמר לאחרונה וטען: 'כשאני אמרתי את זה לפני כמה שבועות היו כמה ראשי ישיבות הסדר, כיפות סרוגות, שתקפו אותנו בתקשורת בלי בושה, עלו בערוצים החילונים ודיברו נגדנו, איזו חוצפה. הם שלחו לי מכתבים שאני אחזור בי. אמרתי בשום פנים ואופן אני לא חוזר בי. ניצלנו בכל המלחמה הזאת כשאויבנו קמו עלינו בדרום ובצפון. בזכות מה זה? בזכות בני הישיבות והאברכים. הם מגנים על כל החיילים ועל כל עם ישראל. מי שלא מאמין בדבר הזה הוא אפיקורוס'".


ובכן, כבר הסברתי בהרחבה את תעתועו בעניין ההזיה הפגאנית לפיה תורת המינות שבידם מגינה ומצילה על עם-ישראל. במאמר קצר זה הנני מבקש לעמוד על היבטים נוספים בדבריו: א) זלזולו המופגן והבוטה של ישמעאל ברמטכ"ל; ב) זלזולו הגס בכיפות הסרוגות; ג) וקביעתו שכל מי שלא מאמין שיושבי הישיבות מגינים ומצילים את עם-ישראל הוא אפיקורוס.


תורתם תורת מינות מייגעת ומשמימה


ובכן, עלינו להבין, מדוע ישמעאל ויתר חבריו המינים כל-כך נלחמים להשפיל את חיילי צה"ל? מדוע הם מתעקשים לטעון, כפי שטוען ישמעאל לעיל, שכל "הניסים והנפלאות" הם בזכות יושבי הישיבות, ואין לרמטכ"ל וכל-שכן לחיילי צה"ל שום זכות בהגנה על ארץ-ישראל? מדוע הוא נחלץ לתקוף אפילו את כומרי הציונות הדתית אשר בימים כתיקונם הינם עבדיו הנרצעים? וגדולה מכולן: מדוע הוא מתעקש לגלות פנים בתורה ביד רמה, ולזייף ולהוסיף יסוד על יסודות דתנו, לפיו מי שלא סובר שיושבי הישיבות הם "המגינים על החיילים ועל כל עם-ישראל", הוא אפיקורוס שאין לו חלק לעולם-הבא? מדוע הוא נחרד את כל חרדת המינות הגדולה הזאת?!


ובכן, ברור לכל מי שאינו עובד אלילים שישמעאל הינו רודף כבוד בלתי נלאה, בוער לו להשפיל את הרמטכ"ל, חשוב לו מאד לבזות את הבחורים שמחרפים את נפשם במערכות-ישראל, וכל זאת בגלל שתורתו הינה תורת מינות כעורה ומשמימה, מייגעת ומחריבה את הדעת.


ולכן ישמעאל מלהג הבלים, שהרי נגעו בציפור נפשו: הכבוד, ומדוע הכבוד כל-כך חשוב וקריטי למינים וליושבי הישיבות? ובכן, הכבוד והכסף הם שני הדברים היחידים אשר מחזיקים את יושבי הישיבות במכלאות המינות השחורות והסרוחות – שהרי לא ניתן בשום-פנים-ואופן לסבול תורת-מינות שכל-כך מייגעת את הבשר ושכל-כך מטמטמת את המחשבה, אלא-אם-כן אתה מעניק טובות-הנאה ליושבים בה (משכורות חודשיות, פטור מחובת הפרנסה, פטורים מצה"ל, הנחות והטבות כלכליות למכביר). ברם כל זה אינו מספיק, ונדרש גם לתעתע ביושבי הישיבות שהם "מחזיקים את העולם", ש"בזכותם העולם קיים", ש"כולם צריכים לכרוע אפיים ארץ ולהשתחוות לגדולתם ולקדושתם", ללא רדיפת הכבוד והגדוּלה וללא הזיית השחץ הזו, צאצאי המינים לא ישׂרדו בישיבות – והנה עתה, בשעת מלחמת קיום קשה ומסוכנת לעם-ישראל, מרוממים את חיילי צה"ל שנואי-נפשם, חיילי צה"ל אשר המינים וצאצאיהם רואים בהם חיידקים או חרקים (חרד"ק – הֶלְחֵם הבסיסים חיידק וחרק, כך הם קוראים לחיילים).


הפגיעה האנושה הזו בהזיית השחץ, הגדולה והרוממות המדומה שהמינים האורתודוקסים הזריקו ליושבי הישיבות במשך דורות, ואשר אִפשרה את המשך קיום עולם הישיבות המשמים שלהם, הפגיעה האנושה הזאת מסכנת את כל עולם המינות החרדי! שהרי כאמור, תורת מינותם איננה מסוגלת להחזיק אותם ולוּ שעה קלה במשרפות הדעת של עולם הישיבות, ולכן, אם יקחו מהם את הזיית הגדוּלה ויותירו אותם ערומים משחץ וגאווה, כל עולם מינותם יתרסק ויתנפץ כגלים אלי סלע. ולכן ישמעאל הבהמי כל-כך מתייסר כאשר מרוממים את חיילי צה"ל, שהרי הדבר הזה גודע את אחת מרגליהם של המינים, ולאורך זמן אף יחריב את עולמם.


ולכן המינים מתעקשים, שלא רק נממן אותם אלא גם נכרע אפיים ארץ ונשתחווה להם, הם זקוקים לא רק לכסף כדי לשרוד במדבר מינותם המייסר, הם זקוקים לא פחות מכך לכבוד. ועולם הפוך ראיתי, כי לא רק שהם אינם מגינים על העולם, אלא שהם מדרדרים את עמֵּנו והעולם כולו להשחתה. ודי בזיופו הלז כדי לקבוע שמדובר במין ואפיקורוס אשר מתעה אחרי ההבל, ושדינו הוא מורידין ולא מעלין – ויהי רצון שהקב"ה יכה אותו מכת אכזרי למען שמו.


ומה שהמינים מתעקשים שלא להבין הוא שמי שבאמת מוקיר את התורה, לא יהפוך אותה לסגולה פגאנית, אלא ירומם את מטרתה, דהיינו את קיום מצוותיה ולא את הפיכתה לסגולה וללחש פגאני שפועל גדולות ונצורות כמעשי המכשפים עובדי-האלילים – ובשעת מלחמה יש לקיים את מצות התורה, ועל כל עדה וחברה בעמֵּנו לצאת בעוז ולסייע למאמץ המלחמתי.


הפיכת התורה לכלי חומרני, דהיינו לקורדום להפקת פטורים מיציאה למלחמה, הינה עוון כפול ומכופל, שהרי לא רק שהעושה כן מנחש וחובר וכופר בתורה, אלא שהוא גם נכלל בין אותם האנשים שנאמר בהם "תרבות אנשים חטָּאים", "הדור הרע", ונקראו משחיתים ומנאצֵי ה'.

והנה תוכחתו הקשה של משה רבנו ע"ה לשבטי גד וראובן:


"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה? וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְיָ? כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְיָ. וַיִּחַר אַף יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי. [...] וַיִּחַר אַף יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרָע בְּעֵינֵי יְיָ. וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְיָ אֶל יִשְׂרָאֵל. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה" (במ' לב).


פסוקים אלה הינם תוכחה לדורות של משה רבנו ע"ה ליושבי הישיבות: האחיכם ילכו למלחמה ואתם תשבו בישיבותיכם? מתעדנים ומתפטמים ללא עבודה ופרנסה? ממלמלים בארמית דברים שאינם מובנים גם לכם, ומתנועעים בטירוף כשיכור שמכה את ראשו בסטנדר? האם לא די שנשותיכם מפרנסות אתכם? האם לא די בכספי הצדקה שאתם מקבלים מהמדינה? מה שווה תלמודכם אם הוא איננו מביא אתכם לידי מעשה? מה שווה תלמודכם אם הוא אינו מביא אתכם לקדש-שם-שמים? והלא זאת מטרת התלמוד: שיביא לידי מעשה! ריחוקם מדרך מהאמת ושלל הזיותיהם, הביא אותם לסבור שדי בלימוד התורה המשובש שלהם כדי לפעול "גדולות ונצורות" אצל בורא-עולם, משל היו מכשפים קוסמים וחוברים שעושים לנו טובה בכך שהם "משחדים" את האל בדבריהם: "בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי" (יש' כט, יג).


ויתרה מכולן! לקמן נראה כי משה רבנו ע"ה קושר בין עוון המרגלים לבין השתמטות ממלחמת מצוה! והקשר ברור: כל מי שמבקש להשתמט ממלחמת מצוה שונא ומתעב בהכרח את ארץ-ישראל, שהרי הוא מבקש להשתמט מהחובה הנעלה לשמור על ארץ-ישראל! וכל מי ששונא את ארץ-ישראל גדול עוונו מנשוא, כי בזה הוא למעשה שונא את ייעודו של עם-ישראל, ושנאה שכזו מעידה על ריקבון שורשי מאד, ריקבון שנובע ממקור אחד בלבד: מינות וכפירה.


ואפילו לא על עוון חטא העגל נחתם גזר-דינם של עם-ישראל במדבר, אלא על עוון המרגלים, על עוון שנאת ארץ-ישראל ועל השאיפה למרוד בייעודו של עם-ישראל: כינון ממלכת כהנים וגוי קדוש בארץ-הקודש והמקדש, ממלכה שתהיה אור ליהודה ואור לאנושות כולה. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.


"אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ, וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במ' יד, כג–כד).


"וַיָּעַד יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה לֵאמֹר: שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּייָ אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם, וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם" (מ"ב יז).


ועוד בעניינו של ישמעאל ואביו עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, ראו: "תרבות אנשים חטָּאים".


ישמעאל הרשע שב על קיאו
.pdf
הורידו את PDF • 153KB

151 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

2 Comments


נתי500
נתי500
Apr 28

מועדים לשמחה

אשמח לדעת מה דעתך על הכיפות הסרוגות

מצד אחד מאמינים בהבלי הקבלה

מצד שני הם מתגייסים ומשתלבים בשוק העבודה

Like
Replying to

חגים וזמנים לששון,

רוב כומריהם הם מינים כמינים האורתודוקסים, באשר הם מתעים את העם אחרי ההבל.

אך המוניהם אינם כצאצאי המינים האורתודוקסים, וקרובים יותר וקל יותר להשיבם אל דרך האמת.

Like
bottom of page