יחסו של הרמב"ם לקבלה (חלק ב)

ב. מספרות ההיכלות והמרכבה לספרות הקבלה של ימי הביניים


תורת הסוד מתחלקת לשתי תקופות עיקריות המרוחקות זו מזו: תורת הסוד הקדומה המכונה בשם "ספרות ההיכלות והמרכבה", שחוקרי הקבלה חלוקים לגבי זמן חיבורה: יש המקדימים למאה הראשונה עד הרביעית ויש המאחרים למאה הששית עד התשיעית; ותורת הסוד "המודרנית" של ימי הביניים: שלהי המאה הי"ב עד המאה הי"ג (אציין שאיני מונה במכוון את תורת הסוד התוססת של המאה הט"ו למרות העובדה שהיא מלאה וגדושה ברעיונות וסמלים חדשים, וזאת מכיוון שהיא נשענת ברובה על ספרות הזוהר).


נשרטט עתה בקווים כלליים את מאפייניה של "תורת הסוד" בשתי התקופות הללו:


א) תורת הסוד הקדומה של ספרות ההיכלות והמרכבה עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם.


חלק מהחיבורים של תורת הסוד הקדומה עוסקים ב"מעשה בראשית", דהיינו באופן התהוותם של העולמות העליונים: המרכבה והמלאכים, ובהנהגת העולם לאחר הבריאה; וחלקם הינם חיבורים מאגיים העוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של האל, והשבעת המלאכים בהם. השבעת המלאכים נועדה למעבר מהיכל להיכל, כלומר, כאשר אחד מהמיסטיקנים הללו היה רוצה לעבור מהיכל להיכל הוא היה משביע מלאכים כדי שיאפשרו לו לעשות כרצונו. ונראים הדברים כי לדעת המקובלים ההוזים יש בכוח בני האדם שוכני בתי חומר לכפות את רצונם על המלאכים הקדושים והטהורים...


המיסטיקה הקדומה הזו מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת במאגיה ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן של המיסטיקנים, המכונים "יורדי המרכבה".


לדעתו של גרשום שלום, ההשראה של החיבורים הללו ניזונה מן האמונה הפרסית שרווחה באותם הימים לגבי האדם הקדמון יליד גן העדן. יוסף דן לעומתו גורס, כי המיסטיקה היהודית הקדומה ניזונה משרידי השקפות קדומות ומיתנה אותן. כך, כאשר היא פועלת בשולי הספרות התלמודית-מדרשית, זכתה הספרות המאגית-מיסטית בלגיטימיות וחדרה והתפתחה מבלי לעורר יותר מדי רעש שיקים כנגדה את היהדות השמרנית המקורית.


להלן חמשת החיבורים העיקריים של המיסטיקה הקדומה:


1) היכלות זוטרתי חיבור זה מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של האל; 2) היכלות רבתי– מתאר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע ר' עקיבא וכן את עלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים; 3) ספר היכלות – מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי, שם הוא פוגש את מטטרון שר הפנים; 4) מעשה מרכבה – הוא אוסף מזמורים שאומר המאמין בפני האל וזמירות של מלאכים; 5) ספר שיעור קומה החיבור הראשון והיחיד שנכנס לפרטי תיאורה של האלוהות. ספרון זה מונה שלוש רשימות: האחת של איברי האל, השנייה של שמותיהם הסודיים, והשלישית של מידותיהם – כולן ניתנות לפי עדותם של ר' ישמעאל ור' עקיבא.


ב) ועתה לתורת הסוד המודרנית אשר התפרצה במאה הי"ג. היא נחלקת לכמה חוגים: מהבולטים שבהם הוא "חוג העיון" שפעל באזור פרובנס (דרום צרפת) בתחילת המאה. בין יצירותיו של החוג הזה: "ספר העיון", "מעין החכמה" ו"הפירוש לארבעת האותיות של השם הקדוש". ניתן למצוא לא מעט רעיונות ומושגים ניאו-אפלטוניים בקרב החוג הזה, ואשר בעתיד ישולבו בתורה הקבלה ויהפכו למוטיבים החשובים ביותר של קבלת הזוהר.


במקביל פעל בגרמניה חוג הקבלה של "חסידי אשכנז". חוג זה היה חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה הי"ב ובמאה הי"ג. מייסדיה הם שמואל המכונה "החסיד" (בנו של קלונימוס הזקן) ובנו יהודה המכונה אף הוא "החסיד". תלמידו של יהודה, אלעזר מגרמייזא נחשב לאחד מחשובי החוג.


"חסידי" אשכנז טענו שתורת הסוד שלהם היא פרי מסורת ארוכת שנים ששורשיה נטועים בספרות ההיכלות, אולם, מצד שני הם חידשו חידושים רבים בתחום תורת הסוד והמוסר. יחד עם זאת, מוזכרים בספריהם, למשל, דמויות כמו דרקונים,