חג הפורים: קרנבל מסכות או הודיה להשם יתעלה?

אחת התופעות החמורות ביותר בימינו היא פריקת העול שמלווה את חג הפורים. במקום חג של הודיה לה' יתעלה בחגיגת שמחה אמתית של מצוה, דרך-ארץ והודיה לבורא-עולם – חג הפורים הפך לחג של שכרות, מסכות, ותחפושות. האם יעלה על הדעת שכך ה' יתעלה מורה לנו לחגוג את הצלתנו מכליה? והלא הכליה נגזרה עלינו בעקבות פריקת-העול, השכרות והזימה שקדמו לגזירת השמדת היהודים, בהשתתפותם של המוני בית ישראל בחגיגותיו הפרועות של אחשוורוש.


במקום להתרחק מכל סממן של פריקת-עול, דווקא בחג הפורים מתחפשים לכל מיני דמויות לא בהכרח חיוביות, וגם אם מדובר בדמויות חיוביות, במקרים רבים התחפושות אינן צנועות. כמו כן, רבים הם אשר נוהגים להשתכר עד דלא יִדַּע בין אשתו לקרובתו, בין חברו הצדיק להמן הרשע, ובין אור לחושך. "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (יש' ה, כ), ואכן הטיפה המרה נדמית להם כמתוקה...


מי הביא עלינו את הצרה הזאת? האם זאת גזירת גורל שבחג הפורים עלינו להשתטות ולבעוט בצלם האלוה שהוענק לנו? מהו המקור לכל הסכלות הזו שהפכה להיות מאושיות הדת בימינו? ולא פלטו מההבל של עיוות וכיעור חג הפורים, גם הנחשבים לשלומי אמוני ישראל, ולעתים הם אלה שמובילים בחליפותיהם ומגבעותיהם את חגיגות השכרות הסכלות והטמטום. להלן נסקור את שורשי הקרנבל ומהם נשיב על השאלות שהִצבנו.


א. הקרנבל


קרנבל הוא פסטיבל של תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל, המילה קרנבל משמעותה בלטינית "סילוק הבשר" או "פרידה מהבשר": Carni-vale – Carni הוא בשר ו-Vale הוא פרידה.

באירופה נהגו הנוצרים הקתוליים להתנזר מבשר ומכל הנאה גופנית במשך ארבעים-יום לפני חג הפסחא, וזאת מתוך הזדהות לסבלו של ישו, תקופה זו ידועה בשם "לנט". ברם, כדרכם וכשחיתותם, לפני תחילת "צום-הבשר" וההתנזרות משאר ההנאות למראית-עין, התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, ואליהן התלוו מסיבות רחוב של ריקודים, תחפושות ומסיכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי-הביניים אז היה נהוג במקומות רבים באירופה, ובערים הגדולות אף התארכו החגיגות עד שלושה חודשים!


איני מאמין שהנוצרים הידועים בשכרותם ובזימתם, באמת התנזרו מהנאות גופניות במשך ארבעים-יום לפני חג הפסחא, כל זה שקר כדי לספק להם סיבה לחגיגות הזימה ההוללות והמתירנות, שקדמו לתחילת ה"צום". ואם ישאל השואל, אם הם כל כך מושחתים מדוע נזקקו לסיבה? ובכן, עובדה היא שגם הרשע צריך סיבה להרשיע, ומחרחרי המלחמה בכל הדורות תמיד נזקקו לסיבה כדי לפתוח במסעות כיבוש אכזריים ורצחניים עקובים מדם.


חוקרים והוגי דעות מתארים את הקרנבל כאירוע שבו נחצים כל הקווים המוכרים, ובמלים אחרות פריצת כל גדרי המוסר והנורמות החברתיות המקובלות. ואפילו שלפי האמת הנורמות המוסריות החברתיות אינן אלא כלפי חוץ, עתה גם כלפי חוץ הן נפרצות ומחוּללות, תוך מתן הצדקה דתית, ואולי אפילו אלהית, לפריקת-עול מוסרית. לא שהנוצרים זקוקים להצדקות כדי לרופף את גדרי המוסר הרעועים ממילא אצלם, אלא ש"סילוק הבשר" מהווה תמריץ חזק לקעקע את גדרי המוסר בפרהסיה מתוך האשליה שעושים זאת ל"מטרה טובה".


הקרנבלים התקיימו באירופה כאמור מעט לפני חג-הפורים, כשישה שבועות לפני חג-הפסחא הנוצרי שחל ביום ראשון בשבוע שבו חל חג-הפסח היהודי. החוקר מיכאיל בכטין (רוסיה, המאה ה-20), ייחס לקרנבל משמעות עמוקה והשפעה רבה על חיי הקהילה, מפני שהוא מציב אלטרנטיבה פרועה, משוחררת ומאתגרת לשגרת היום-יום, ובמלים אחרות: פריקת עול גדרי המוסר והצניעות.


הוא מוסיף, שבקרנבל כל המחסומים החברתיים הרגילים נפרצים, הבדלי מין, גזע וגיל נמחקים, ונוצרת תקשורת חדשה שמבוססת על "מגע חופשי". כך מתאר החוקר במלים יפות את מסיבות השחיתות המוסרית שהן מטרתן האמתית של הקרנבלים.


ב. מאין באה אלינו הצרה הזאת?


למדנו אפוא, כי המקור לתחפושות, למסכות ולפריקת-העול המוסרית והחברתית במסיבות הקרנבל הפרועות, הוא הנצרות. לא אתפלא אפוא, אם קרבת קרנבליהם לחג הפורים השפיעה על יהודי אשכנז, ואלה אימצו אל חיקם מאפיינים שונים מקרנבלי הנבלים והמושחתים שבגויים. אין זה סוד שיהודי אשכנז היו מושפעים מאד מתרבות הנוצרים במכלול רחב של תחומים, והנה לפנינו תחום נוסף שבו חדרה ליהדות אשכנז השפעה נוצרית מובהקת.


הקרבה של קרנבלי הנוצרים לחג הפורים, יחד עם האהבה לגלות ולמנהגי הגויים, השפיעו כנראה על יהדות אירופה והם אימצו אל חיקם את התחפושות והמסכות, ושאר מרעין בישין ממנהגי הגויים: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם" (מ"ב יז, טו). ואשרינו יהודי תימן שלא היה אצלנו מכל ההבל הזה דבר וחצי דבר, ולא התחפשו, לא בפורים ולא בשאר ימות השנה, ותמיד שאפו וחתרו לאמת ליושר ולצדק, גם אם לא תמיד הצליחו להגיע אליהם.


אולי אי אפשר לבער את מנהגי הקרנבל הנוצריים מקרבנו לחלוטין, ברם ניתן לצמצמם באופן משמעותי כך שלכל הפחות האנשים שכבר עמדו על דעתם, יכירו באמת ויתרחקו מן הכיעור ומכל הדומה לו. ונסיים בשלוש פסקאות מתוך מדרש אסתר רבה ז, שמתאר את קורות אבותינו ומעלליהם בשושן שגרמו להם שתיגזר עליהם כליה:


"אמר רבי יצחק נפחא: המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל, הה"ד [="הדא הוא דכתיב", כלומר וראיה ממה שכתוב:] 'וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן [...] מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים' [אס' א, ה], ואין העם האמור כאן אלא ישראל הה"ד: 'אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'' [דב' לג, כט].


אמר המן לאחשורוש: אלהיהם של אלו שונא זימה, העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר: 'לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ' [אס' א, ח]. כיון שראה מרדכי כך, עמד והכריז עליהם ואמר להם: לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשוורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא, כדי שיהא פתחון פה עם מדת-הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה. ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה.


אמר ר' ישמעאל: שמונה-עשר-אלף וחמש-מאות הלכו לבית-המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו, [...] באותה שעה אמר הקב"ה: למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותיי ומופתיי לכל הקמים עליהם לרעה? [...] מיד אמר הקדוש-ברוך-הוא לשטן [=הוא שטן הוא ייצר הרע הוא מלאך המוות]: הבא לי מגילה ואכתוב עליה כליה [...]. מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשוורוש ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם".


"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויק' כו, מד).


"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (אס' ח, טז).


תודה לידידי ניב זנדאני הי"ו שהעיר את תשומת לבי למקור הקרנבל ולסמיכותו לחג הפורים.


#הלכה #חברה #מוסר #אלכוהול #עבודהזרה

67 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!