במאמר: "ישמעאל ועבדאללה: תרבות אנשים חטָּאים", נדונה טענתם של המינים הארורים לפיה הם פטורים משירות בצבא-ההגנה-לישראל ואפילו בשעת מלחמת-מצוה וסכנה קיומית לעמֵּנו – וזאת מכוח הפטור הדמיוני שיש לשבט לוי ממלחמת מצוה. ובכן, כבר הוּכח במאמר שנזכר ובעוד מאמרים שהפניתי אליהם שם, שכל דבריהם הם דברי מינות מתעתעים.
במאמר קצר זה הנני מבקש לשלול מצד נוסף את השוואתם של המינים את עצמם לשבט לוי. ובכן, בראש ספר במדבר ה' מורה למשה לפקוד את כל הזכרים בישראל בני עשרים ומעלה: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן".
פעמיים הודגש בפסוק עניין הצבא, והוא חוזר על עצמו שוב ושוב שתים-עשרה פעמים אצל כל שבט ושבט שנמנה בהמשך הפרשה שם, ראו נא לדוגמה את הפירוט בעניין שבט ראובן, וכך הוא הדבר אצל כל שבט ושבט: "וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כֹּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא" (במ' א, כ).
ובחתימת מניינם של ישראל נאמר שוב, בפעם השלוש-עשרה: "וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" (במ' א, מה). וגם מזאת נלמד על חשיבותו העצומה של השירות בצבא לפי תורת משה, ועל עוונם החמור של המשתמטים. בהמשך הפסוקים שם סוכם מניין הפקודים: "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (במ' א, מו). כלומר, סך הגברים בני עשרים ומעלה היה 603,550.
בני לוי לא נמנו יחד עם עם-ישראל במניין הכללי הזה, אך הם נמנו בהמשך הפרשה: "כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה" (במ' ג, טו), סך מניין הזכרים מבן חודש ומעלה של שבט לוי היה 22,000: "כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יְיָ לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף" (שם, לט). חשוב לציין שלא נאמר בשבט לוי הביטוי "כָּל יֹצֵא צָבָא" כמו שנאמר בכל שבט ושבט, וזאת לדעתי כדי ללמדנו שהם פטורים ממלחמת רשות, וכל-שכן באותם הימים שבהם הם היו טרודים ועסוקים בעבודת המשכן וכליו: "וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן" (במ' ג, ח). כלומר, נאמר במפורש שהסיבה למעמדם הייחודי הייתה עבודה פיסית במשכן, ולא לימוד התורה שחובתו חלה על כל העם.
ועתה לגולת הכותרת של מאמר קצר זה, כאמור, מניין הזכרים מבן חודש ומעלה של שבט לוי היה 22,000. הבה נניח אפוא, שמניין הזכרים בני עשרים ומעלה משבט לוי היה כ-15,000. ובכן, 15,000 באחוזים מתוך 603,550, הוא 2.48 אחוזים. ועתה לחרדים, בערב ראש השנה תשפ"ד האוכלוסייה החרדית מנתה כ-1.25 מיליון בני אדם מתוך כ-7.25 מיליון יהודים שחיים בישראל, כלומר כבר כיום כמותם באחוזים מתוך אוכלוסיית היהודים הינה 17.25 אחוזים! הייתכן אפוא שמעמדם הוא כמעמדו של שבט לוי? היעלה על הדעת לפטרם מן הצבא?!
בתמונת שער הרשומה: הפגנת מאות אלפי חרדים ב-2014 כנגד גיוס לצה"ל.
התמונה מאת: אלי סגל, רישיון: CC BY-SA 3.0.
מה לגבי לימוד תורה?
הם טוענים שמותר להם רק ללמוד תורה בלי לפרנס, אלא להתפרנס מהצדקה, כי לפי הרמבם הם יכולים להישתייך לשבט לוי.
זה עלה בויכוח שהיה לי עם אחד מהם.
אז אני שאלתי אותו, אם אתה הצטרפת לשבט לוי, הרי נאמר שלשבט לוי אין נחלה בארץ הקודש. האם גם אסור לכם לרכוש דירה? ודבר שני שאלתי, האם לקבל כסף בכפייה ממשלם המיסים, זה לקבל צדקה.
אשמח להתייחסותך לעיניין ההישתייכות לשבט לוי, האם מותר באמת רק ללמוד ולהתפרנס מהצדקה. והאם התנאים של תקציבים מתיישבים עם ההלכה.