ויבא קין מפרי האדמה

העבודה והמלאכה חושפת את אופיים של בני האדם בצורה הטובה ביותר, היא אף מצמצמת את השוני והמעמדות ביניהם; היכן שחריצות והתמדה הם שם המשחק – למילים ותירוצים אין משמעות גדולה. לפני זמן רב, קנה הנדסאי את עולמו בתחום הבנייה כשהציע פתרון יעיל לבעיה גדולה, כאשר קרתה טעות והגיעו לשטח ברזלים במידה קצרה מן הרצוי, ולמרות שהיה מן הזוטרים באתר הבנייה, הוא הצליח לחשֵּׁב כיצד להניחם בכדי שישאו את העומס כראוי. לא היה מדובר בבית פרטי שבו יש מאות ברזלים בלבד, היה זה בפרויקט מגדלי עזריאלי. והוא היה למעשה האיש החכם אשר מילט את העיר בחוכמתו (קה' ט, טו).


ישנם עובדים אשר יוצרים פתרונות יפים למראית עין אך בפועל התוצר כושל, ועליהם אומר שלמה במשלי (י, כו): "כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו". לרוב הם יעדיפו ליצור לעצמם תדמית כושלת כדי שלא יצפו מהם וכך לא יתבקשו לעשות מאומה מעבר לנדרש ולהכרחי. וכשאני מסתכל על הדתיים של ימינו אנו, מקננת בקרבי שאלה מזה זמן רב: האם הם נשארים אנוסים ושוגגים בכוונה? או במילים אחרות: האם הם שוגגים בזדון?


האם הם באמת יראים מיום הדין? שהרי בכל נושא ובכל עניין שגורה בפיהם האמרה: "מוטב להם שיהיו שוגגים" (ראו: "מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין?"). ברם, שימוש באמרה הזו באופן גורף סותר את דברי הנביא יחזקאל (לג, יא): "אִם אֶחְפֹּץ [...] כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ". והנני תמה, כיצד ניתן לבצע את התהליך של שיבה בו-בזמן שמגששים באפלה?


והאמת היא, שכל מטרתם של הדתיים המחופשים באמרה לעיל, היא להכין לעצמם, כמהלכים בין הטיפות, פסק דין של שוגגים ופטורים ליום הדין. כלומר, מדובר אפוא בשיטה להישאר בדת באופן חיצוני ובו-בזמן לפרוק עול בעזרת פלפולי סרק וריבוי ספרי הלכה נבובים אשר מהווים תריס בפני הפורענות – שהרי בכל עת שתנסה להוכיחם על מעלליהם וסכלותם, ישליכו את שכלם אל השיחים, כמו פושע הרואה ניידת ממרחק, ויטענו: מי אני אשר יחלוק על הרב הגדול מנדל קניידל אשר פסק כך וכך בחידושיו על השולחן ערוך?


"וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קה' ז, כד) – מי ימצא את האמת אצל הדתיים המחופשים אשר קברוה בעמל רב, ואף הגדילו לכסותה בהזיות במשך מאות רבות בשנים?


וכך פירש רס"ג את הפסוק לעיל: "וידיעת יסודות ההוייה והמתהווה בעניני העולם רחוק, והוא בתכלית העומק כך שלא יושג ואין להגיע עֶדְיוֹ". סודות ההוויה אכן לא ניתן להשיג על בוריָם, אך בהחלט אנחנו מחויבים ללמוד, להשכיל ולהשיג את ה' ככל יכולת האדם.


"הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא" (איוב יא, ז).




"כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ" (מש' ג, ט)


כֹּה אומר רבנו בהקדמת פירושו לפרק עשירי במס' סנהדרין (הנודע בשם פרק חֵלֶק):


"אם תקיים את המצוות הללו אעזרך [הקב"ה יעזור לאדם] על קיומן והשלמוּת בהם, ואסלק מעליך כל המעצורים [...] וכן אם עברו [על המצוות], יהיה עונשם שיבואו עליהם כל אותם המעצורים עד שלא יוכלו לעשות טוב וכמו שאמר: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ' [דב' כח, מז–מח]. וכאשר תתבונן התבוננות נפלאה זו תמצא שהוא [ה' יתברך] כאילו אמר, אם עשית את מקצת אלו המצוות באהבה וחריצות אעזורך על כולם בהסירי מעליך כל העוצרים והמעכבים, ואם הזנחת מהם מקצתם מתוך זלזול, אביא עליך מעכבים שיעכבוך מכולם עד שלא תשיג שלמות ולא קיום".


ניתן להסיק שהדחלילים המחופשים של ימינו רחוקים מעבודת ה' בחריצות ואהבה, דהיינו "בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב", ולכן הם אינם ראויים להיכלל באומה הנבחרת. זאת ועוד, האמירה שהם מזלזלים במצוות הינה מחמאה גדולה בעבורם, שהרי עינינו רואות שהם לא רק בזים להן אלא אף מעוותים ומשבשים אותן, וכך מחדירים לעצמם במכֻוון עיכובים ומכשולים אשר אינם מאפשרים להם לעבוד את ה' באמת ובלבב שלם. הם גם נהנים להימלט למרחבי אי-הידיעה השוממים מדעת, ומתעקשים להפנות עורף ולא להכיר את מי-שאמר-והיה-העולם.

"וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" (בר' ד, ט).


סוף דבר


לעיתים בעל הבית כועס על עובדו אשר שגה בדבר מה, והעובד, במקום ללמוד מכך ולהשתפר בעבודתו – יבחר לתרץ ולהתיש בסיפורי בדים, או שיכין קפה בכדי לְרַצות. והאמת שבעל הבית לרוב לא מחפש אשמים כלל, הוא רק מעוניין שלא להפסיד בגלל רשלנות העובד לעתיד לבוא.


ולהבדיל, הקב"ה חפץ בטובתו של האדם בעולם-הזה וגם בעולם-הבא.


אך לאיזו רמה של מוסריות אפשר לצפות ממי שטשטוש האמת הוא כלי חיוני והכרחי להפקת רצונותיו ושאיפותיו? ומה אפשר לצפות מאותם אלה אשר לפי דמיונם יש לכל עדה ועדה הלכות שונות? הרי זוכר אני שהתבקשתי מידיד להגיע אל בית הקברות לצורך אזכרה, נעניתי לבקשתו, ושם אמרתי לנוכחים שאסור להתפלל ליד הקבר... אולם, איש קש אחד שסבב את הקבר השיב לי שלאשכנזים מותר, ושאלתיו: האם הדבר נראה לך הגיוני?

ויבא קין מפרי האדמה
.pdf
Download PDF • 142KB

35 צפיות0 תגובות
01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!