לאחרונה יצא סרטון לרשתות החברתיות ותפס תאוצה רבה. בסרטון נראה כומר חסידי בשם אברהם גוטליב מעודד להתגייס לצה"ל, וכך אמר (כאן, כרוך בהורדה):
"כל ישראל ערֵבים זה לזה, היה צריך להיות שהדתיים והחרדים נושאים בנטל שווה בשווה עם החילונים [...] ברור שכל אבא ואמא חרדים לא רוצים לשלוח לצבא, מסוכן! אז למה שחילונים יישלחו לצבא? זה מסוכן [...] איפה השוויון פה? איפה המוסר? זה לא מוסרי כל הדבר הזה, זה נראה [...] חילול השם אחד נורא ואיום [...] הדבר הזה צועק עד השמיים, העוולה הזאת [...] זוהי עוולה. [אמנם] יש [...] לציבור אינטרס שיהיה אחוז מסוים של דיינים, רבנים וכו' וכו', האנשים האלה, אולי יכולים להקדיש את חייהם ללימוד כי זה צורכי ציבור".
במאמר זה נלמד שאין להאמין במינים בשום-פנים-ואופן, וגם אם הם אומרים דברי אמת, חובה לחשוד בהם שמטרתם היא מטרת מינות, והנה לפניכם דברי רבנו בפירושו לאבות (א, ו):
"וכן אם היה רשע ונתפרסמו מעשיו, וראינו שעשה מעשה שכל צדדיו מראים שהוא טוב ויש בו צד אפשרות רחוק מאד לרע, צריך להיזהר ממנו ולא להאמין בו טוב, כיוון שיש בו אפשרות לרע אמר: 'כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ' [מש' כו, כה]".
וחז"ל ורבנו הוסיפו להזהיר אותנו בעניין זה, ראו נא פסקם בהלכות עבודה-זרה (ב, ח–ט):
"ישראל שעבד עבודה-זרה הרי הוא כגוי לכל דבר [...] וכן המינים מישראל, אינן כישראל לדבר מן הדברים, ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם, שנאמר: 'כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים' [מש' ב, יט] [...] ואסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל, שנאמר: 'וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ' [מש' ה, ח], ומחשבת מין לעבודה-זרה".
כלומר, גם כאשר המין יתעתע שמחשבתו לשמים וידבר דברי אמת, מחשבתו סוטה אחרי טינופי מינותו. נחל אפוא, כבר בסוף דברי האמת של המין הוא רומז אל כוונתו הטמאה:
"[אמנם] יש [...] לציבור אינטרס שיהיה אחוז מסוים [מהו האחוז? בהמשך נראה] של דיינים, רבנים וכו' וכו', האנשים האלה, אולי יכולים להקדיש את חייהם ללימוד כי זה צורכי ציבור".
כלומר, השועל קובע שצריך להיות "אחוז מסוים של דיינים ורבנים" שצריך לממן אותם. ומאין הנני יודע שהוא רואה את עצמו בתוך "האחוז המסוים" הזה? ובכן, בהמשך נוכיח זאת.
אגב, אמרתו: "היה צריך להיות שהדתיים והחרדים נושאים בנטל שווה בשווה" מקוממת אותי מפני שדתיים רבים נושאים בנטל ומתגייסים במשך שלוש שנים. אני עובד עם דתי ששירת בצה"ל שלוש שנים והוא סיפר לי שירו עליו טיל באחת המלחמות, הוא איבד שלושה מחבריו בתוך הנגמ"ש ששהו בו – ולמרות זאת עוקצים אותו ומכלילים אותו יחד עם החרדים כשלמען האמת מדובר בחברה אחרת לגמרי: החרדים עושקים ומתבטלים, הינם כת פגאנית, דורסנית ומשוגעת, אשר כל כתביהם – מבלי יוצא מן הכלל – סותרים את דת משה וכופרים בשלושה-עשר יסודותינו (ראו המאמר: 'כך אמרו חכמים: 'אַחֲרֵי לְבַבְכֶם' – זו מינות')
***
בסרטון אחר הוא מפרט (כאן):
"האינטרס [של מי?] הוא שאנחנו צריכים רבנים ואנחנו צריכים דיינים, ואנחנו צריכים מורים, אז יש אינטרס ציבורי שיהיה חלק מסוים מהציבור אשר יקדיש את חייו בצורה קיצונית אך ורק בתורה; למה? כדי להשפיע לציבור! היות והציבור צריך חמישה אחוזים כאלה".
מי אמר שאנחנו צריכים רבנים ודיינים שמחללים-שם-שמים והופכים את דת משה לקורדום חוצבים? מי אמר שאנחנו צריכים רבנים ודיינים שהפכו את דת משה לדת פגאנית פרו-נוצרית? ובכן, השועל אמר שמדובר ב"אינטרס", וכמובן שמדובר באינטרס הפרטי שלו, שהרי אם "אנחנו צריכים" אותו ואת הכומרים השועלים שדומים לו – הרי שחובה לממן אותם.
הוא גם מחליט שמדובר בחמישה אחוזים, כלומר, הואיל ויש בעולם (נכון לערב ראש השנה תשפ"ג) 15.3 מיליון יהודים, הרי שצריכים להיות לפי שיטתו של גוטליב 765,000 אוכלין מן התורה על חשבון הציבור העובד למחייתו! פי חמישה בערך מן המצב הקיים היום!
כמו כן, כל חכמי המשנה והתלמוד היו עובדים למחייתם, ומי-הוא-זה ואי-זה-הוא שישליך את עצמו על הציבור ואף יקבע שאנחנו זקוקים לו? והנה לפניכם הרשימה של מקצועות חז"ל:
הלל – חוטב עצים (יומא לה ע"ב); שמאי – בנאי (שבת לא ע"א); רב הונא – שואב מים, קרנא – תהי אקנקני (כתובות קה ע"א); שמעון הפקולי – נפץ, ר' יוחנן – סנדלר, ר' מאיר – לבלר (עירובין יג ע"א); ר' יהודה – סבל (נדרים מט ע"ב); ר' יוסי – שלח (שבת מט ע"ב); רב הונא ורב אושעיה – רצענין (פסחים קיג ע"ב); ר' אבא בר חנינא – חייט (ירוש' שביעית ד, ג); רב פפא – גנן (ב"מ קט ע"א); רב אחא – רועה (ב"מ צג ע"ב); אבא אושעיא – כובס (ירוש' ב"ק י, י); רב יוסף – סבל, רב ששת – טוחן (גטין סז ע"ב); רב כהנא – רוכל (קדושין מ); ר' חייא הגדול – בדד (ירוש' פסחים ד, ט); ר' חייא בר אבא – סוחר קטנית (כתובות כא ע"ב); ר' יהודה בן בתירא – חלפן (יבמות קב ע"א); אבא בר זמינא – חייט (ירושלמי סנהדרין ג); ר' דניאל – חייט (ויק"ר לב); ר' לוי – מוכר חלתית, רב עמרם חסידא – מוכר תכלת, רבנא אחוה דר' חיא בר אבא – מוכר תכלת (ע"ז לט ע"א); ר' שמעון – שזורי (דמאי א, א); ר' יהושע – נפח (ברכות כח); ר' יוסי – עושה מצודות (מנחות לז); ר' יהודה – נחתום (ב"ב קלב); ר' אדא – מודד קרקעות (ב"מ קז); ועוד ועוד (מתוך פירושו של קאפח להלכות תלמוד ג, י).
ויתרה אף מזאת, השועל כופר בסנהדרין ובדברי חכמים, שהרי הם פסקו: "כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם" (אבות ד, ז), "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (שם א, י), "לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם" (שם ד, ז), כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה" (שם ב, ב) ו"סוף אדם זה שיהיה מלסטם את הבריות" (קידושין כט, ע"א).
מדוע אפוא גוטליב מטיף לגיוס לצה"ל? ובכן כפי שנראה בהמשך הוא קבע את מקומו בתל-אביב, וכדי לחצוב כספים וטובות הנאה מפלח השוק שהוא פונה אליו: חילוניים ומסורתיים, הוא מחניף להם בדברים שימצאו חן בעיניהם, ויציגו אותו כצדיק הדור, אך מטרתו – הכסף. ובהמשך עוד נוכיח זאת מפעלו ומפניותיו המפורשות לציבור לתרומות ולמעטפות טמאות.
***
נקודה נוספת, הוא מטיף לגיוס לצה"ל, אך יש לבדוק: האם הוא בעצמו התגייס לצה"ל או תרם למדינה? לכך לא מצאתי שום זכר! ואפילו נכתב בוויקיפדיה: "נולד וגדל בבני-ברק, מגיל ארבע-עשרה למד עם הרב ברוך שלום הלוי אשלג, בנו בכורו וממשיך דרכו של 'בעל הסולם' [שמצוה לקחת לו אותו כשהוא בתוך הבאר] – הרב יהודה ליב אשלג, והיה לצעיר תלמידיו".
***
את דברי התעתועים שהוא אומר בסרטון הראשון הוא אומר בסרטון תעתועים נוסף, סרטון שתפס תאוצה ברשתות החברתיות, ללמדנו שפיתיונו מתוחכם מאד (כאן, כרוך בהורדה):
"המשנה אומרת: 'אהב את המלאכה ושנא את הרבנות' [אבות א, י], הרבנות, הגדלות – משחיתה. כשאדם נהיה רב גדול או בעל מעמד – זה משחית, מדוע? כי כשיש לאדם הרבה כוח בידיים והרבה שליטה וכסף ומעמד סמכותי [...] הוא עלול לנצל את זה בצורה מושחתת ביותר לכל הכיוונים, גם לכיוונים של התעללות, גם לכיוונים של מעילה בכספים, שוחד וניאוף וכו' וכו' [כלומר, אל תתנו כסף לסתם רבנים, רק לי! כי רק אני לא אהיה מושחת שהרי הנני מודע לשחיתות, ואף נלחם בה ומגנה אותה! וכך הוא מתנער מהחשדות כלפיו באלגנטיות]. לכן אומרת המשנה: 'אהב את המלאכה ושנא את הרבנות', כי הרבנות היא לא טובה, [אלא] תאהב את המלאכה; המלאכה משמעותה נתינה [המלאכה משמעותה שאתה הולך ועובד] והנתינה קרויה מלאכה, כי היא נגד הטבע שלנו [למה נגד הטבע? אני לדוגמה מאד אוהב לעזור], אבל תאהב את הנתינה: לשרת את הציבור, לפרגן, לראות את הנקודות הטובות בכל אחד".
ושימו לב לתעתוע המחריד בדברי השועל הנבל: "המלאכה משמעותה נתינה", כלומר הוא מעוות את דברי חז"ל שציוו לאהוב את המלאכה, וקובע שלא מדובר במלאכה מפרנסת, אלא ב"נתינה" – והנתינה שלו היא התעיית הציבור אחרי ההבל, תוך משיכת כספים בתעתועים. קצרו של דבר, הוא מתיר לעצמו לחלל-שם-שמים ב"נתינה" לציבור, שהרי מהי הנתינה שלו? לימוד התורה הדמיוני והמעֻוות שהוא פולט מפיו? ארגון ישיבות מינות פרו-נוצריות? ארגון כנסי "תורה" שמטרתם למשוך את בני האדם לממן אותו, ובעיקר את בעלי ההון והממון.
והנה לפניכם פירוש רבנו הרמב"ם למשנה שם "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות": "בהעדר המלאכה יצר לו ויגזול ויעוול, וברדיפת השׂררה יעברו עליו ניסיונות בעולם ומצבים קשים לפי שמקנא בבני-אדם ועומד נגד מתנגדיו ומפסיד דתו". וזה בדיוק מה שקורה לגוטליב, גוזל ועושק את דת משה ומוציא כספים בעוול, תוך שהוא מסלף ומעוות את דברי התורה, ומתעתע להציג את עצמו כצדיק גדול, כאילו יש לו ערכים אמיתיים, אך כל זאת הצגה.
בהמשך דבריו בסרטון (1:35) גוטליב מוסיף להחדיר את ההזיה שהוא לא מושחת כמו הרבנים שהוא מגנה אותם, וברור שהוא מתחרה איתם על פלח השוק ועל ממון הציבור התועים:
"זה לא אומר שכל אחד שמגיע לגדולה הוא מושחת, המשנה רק מזהירה: תיזהר, אבל זה לא אומר שכל אחד שמגיע לגדולה הוא מושחת [וכמובן שגוטליב הוא לא מן המושחתים, כאילו הוא הצדיק בסדום, ורב ישר ואמיתי] אם אדם שמגיע לסמכויות מרוממות ובכל-זאת שומר על מתווה של נתינה ושל פירגון, ולא מנצל אף-אחד, הוא עומד לרשות הציבור ולא הציבור עומד לרשותו – זה בסדר, אבל צריך להיזהר: 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך' (אבות ב, ה)".
"לא מנצל אף אחד"? איך גוטליב הנוכל מחזיק את עצמו ואת ישיבתו? והלא הוא נוטל כסף מן הציבור בעוול, כנגד פסיקת הסנהדרין וחכמי האמת, ומחלל-שם-שמים ומשניא את הדת! כלומר, לא רק שהוא מנצל את התועים שתורמים לו, אלא שהוא מנצל את תורת משה ודת האמת והופך אותה לכלי בזוי להפיק ממנו רווחים וטובות הנאה, תוך התעייה אחרי ההבל!
נמצא אפוא, ששוב השועל מתעתע בהזיה שהוא לא כמו כולם, ואף מציין את דברי חכמים: "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך" (שם), כאילו הוא אדם ישר ונבר אשר נזהר כל ימיו ולילותיו מליפול ברשת העוונות והחטאים, והמסקנה: יש לממן דווקא אותו, שהרי הוא מיוחד! וכאמור, גוטליב מחלל-שם-שמים ורוצץ את דברי חז"ל, והינו עדות נוספת לצדקת התורה: (דב' טז, יט): "הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם", כל-שכן מינים כעורים לובשי שחורים.
***
כמובן, במקביל לשני סרטוני המינות המתעתעים הוא יצא בקמפיין מימון המונים כדי לשפץ את ישיבתו בתל-אביב וכדי לאסוף כספים לפרסום כתביו, ומי יודע לאן עוד הולך הכסף?
וכך נאמר בפרסומת של הקמפיין (כאן): "רק בכל השבועות של ההפגנות [כנגד ההפיכה המשפטית], וכל האלימות שיש כאן, כולם נגד כולם – אז מרגישים פה שהעסק מתפרק, אבל איך לצאת מהדבר הזה? לא יודעים; לדעתי אנחנו צריכים ריסטארט חינוכי מקטן ועד גדול לכולם, לכולנו – כולל אני [מתחסד מסריח] – בכדי ללמוד יהדות מחדש. הדעות של חכמת הקבלה [עובד אלילים פגאני] מציגות את היהדות האמיתית, העמוקה, היפיפייה".
גוטליב מציע "ריסטארט", כלומר, לזרוק הכול לפח ולהתחיל מחדש, ובמקום היהדות שישנה עתה לפנינו, עלינו להכניס את "היהדות האמיתית" שהיא כלשונו: "חכמת הקבלה". אבל איני מבין, והלא היהדות בימינו היא יהדות הקבלה הפגאנית! כלומר, איזה ריסטארט הוא מציע? איזו יהדות חדשה הוא מציע לנו ללמוד? וכי יש חדש בזוהמת הקבלה הפגאנית? והלא זו היא הדת אשר אבותינו תעו ולעו בה במשך מאות שנים, והיא חדרה לכל עולם ההלכה המעשי.
וכידוע, הקבלה החדשה מבוססת על ספר הזוהר ש"התגלה" בסוף המאה הי"ג (שנת 1280 בערך) אשר עושק את נפש הפתאים במתן לגיטימציה פרו-נוצרית למינות, להערצת בשר-ודם, למאגיה ולכישופים עד להשחתת כל יסודות הדת. וכך, בזיהום ובטינוף דתנו הפכו המינים שיקוצים לאלהים, כדי לצבור כוח והון – וכך זייפו מנהיגים ומלכים משחר ההיסטוריה.
***
גוטליב מחשב חישובים של רווח מול הפסד, הוא כנראה לא הצליח להרשים את בעלי ההון שתורמים לחברת המינות החרדית, והחליט לפנות לחילוניים ולמסורתיים, לדוגמה, הוא הגיע לברך זוג לסביות בחתונתן (ראו כאן) – כלומר, הוא מטפח ומשקיע בנתח-השוק החילוני.
כמובן שלאחר-מכן הוא "הצטער", אך את הקופון והפרסום בקרב החילוניים הוא כבר הרוויח. כמו כן, בסרטון שנקרא: "להט"ב – נשמות קדושות וטהורות", הוא פשוט סוחט לייקים ומוכר את תורתנו ואת ה' יתעלה (כאן):
"פונים אלי גם בנים הומו-סקסואלים ובנות לסביות והם מספרים שזה ממש-ממש מקטנות, [...] נפגשתי עם כל מיני, פנו אלי, גם טרנסים [שעברו ניתוח לשינוי מין, גרועים אפילו מ'כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם' (ויק' יח)], ואני רוצה לומר על סמך פגישות שלי ודיבורים והתכתבויות ודיבורים לעומק: שהאנשים הללו, בנים ובנות, הם נשמות נפלאות, טובות וטהורות [זאת קבעת על סמך ראיית האולטרא-חרטא שלך?], שפשוט הקדוש-ברוך-הוא החליט לגביהם כך וכך [הקב"ה החליט שהם ילכו בדרכי סדום?! ועוד יעניש אותם על-כך?! מטומטם!]. [...] מי שמעז לתקוף אנשים כאלו, גברים או נשים, ולזלזל, להעליב ולהכפיש – אני חושב שזה פשוט פשע; כמו שננסה לתקוף אדם שהוא פגוע נפש, או אוטיסט – נתקוף אותו, נזלזל בו, נצחק ממנו, נעליב אותו, לא יעלה על הדעת! אותו הדבר עם האנשים הללו – לא יעלה על הדעת".
ואם כך, ה' יתעלה, שקבע שדינם בעונשים חמורים מאד – הוא אלוה שתוקף פגועי נפש?!
ידוע שהקהל שלו בז לאוכלוסייה החרדית כי דתם דת מפגרת (ובצדק), אך גם הוא מתעניין ברוחניות זימתית-פגאנית: בודהיזם, הברית החדשה, יהדות – זה אותו הדבר בשבילם.
***
כמו כן, גוטליב מציע משהו "פרֵש", "גּ'וּסי" שכביכול לא נשמע בעבר (כאן): "רבים שואלים אותי: האם האירועים שבתנ"ך באמת היו? האם הדמויות שבתנ"ך באמת היו? זוהי שאלה חזקה ביותר. [...] עיקר התרחישים שמדוברים בתנ"ך – מדוברים בעולמות הרוחניים. האנשים שמדוברים בתנ"ך: אברהם, יצחק, יעקב, דוד המלך – אלו הם מדרגות רוחניות".
איך הוא מעז במחי-יד לטעון שכל עדויות התורה, הנביאים והכתובים – לא התרחשו, ושאבות האומה לא היו מעולם! גסות הרוח והכסילות הזו מאפיינת את המינים מהסוג הגרוע ביותר!
והנה לפניכם פסק חז"ל ורבנו בעניינו של השועל הנבל (תשובה פרק ג):
"ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים: [...] והכופרים בתורה [...] ומחטיאי הרבים [...] והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים [...] שלושה הן הכופרים בתורה: [...] וכן הכופר בפירושה והיא תורה-שבעל-פה [...] כל אחד משלושה אלו כופר בתורה".
והשועל הנבל והערמומי כופר בתורה-שבעל-פה – שהרי לפי התורה-שבעל-פה, התורה-שבכתב ניתנה לנו כתורה פשוטה ופשטנית שיש להבין אותה כפשוטה, והכלל בכל התורה כולה הוא שאין להוציא מקרא מידי פשוטו (למעט במקרים נדירים, כגון מעשה בראשית).
ולכן, השועל הערמומי גם ממחטיאי הרבים וגם עושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים, והנה לפניכם המשך הלכות חז"ל ורבנו שם:
"מחטיאי הרבים: אחד שהחטיא בדבר גדול – כירבעם וצדוק ובייתוס, ואחד שהחטיא בדבר קל – אפילו לבטל מצות עשה [...] או שהטעה אחרים והדיחם כישוע [...] העושה עבירות ביד רמה כיהויקים: בין שעשה קלות, בין שעשה חמורות – אין לו חלק לעולם הבא, וזה הוא הנקרא 'מגלה פנים בתורה', מפני שהעז מצחו וגילה פניו ולא בוש מדברי תורה".
ודרכו של השועל הנבל היא דרכו של ישוע ודרכה של הנצרות שמפרשת את התנ"ך כעניינים אלגוריים – שהרי ברגע שמפרשים את התנ"ך באופן אלגורי, הדרך לפירוש התורה כחומר ביד היוצר – פתוחה לרווחה, הואיל ולאחר שנמחקת התורה-שבעל-פה ושערי ההזיות האלגוריות נפתחים – ניתן להפוך את התורה-שבכתב לכל הזיה שתעלה בשרירות ליבו של הערֵל.
ועל מינים כמו השועל נפסק בהלכות מלכים ומלחמות (יא, ג): "כל המוסיף או גרע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס".
עוד נאמר בשלושה-עשר יסודות הדת (סנהדרין יא, י): "והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים. [...] ולא נעשה מנשה אצלם [אצל חז"ל] כופר ופוקר יותר מכל כופר אחר אלא לפי שחשב שיש בתורה תוך וקליפה, ושאלו התאריכים והסיפורים אין תועלת בהם".
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" (מלאכי ב, ח–ט).
***
אחתום במשל שירשתי מסבתי (מתוך משלי קרילוב), "העורב והשועל":
על ספסל שבגינה עורב מצא חריץ גבינה,
ליד העץ חתלתולה הרימה ראש ויללה:
"אולי תיתן לי חתיכה מהגבינה הזו שלך?",
אך הוא בעקשנות סרב כי הוא היה מאד רעב.
גם לכלבלב, גם לשפנה הוא לא נתן מן הגבינה.
אבל פתאום הוא קצת נבהל, ליד העץ עמד שועל.
והשועל אליו פנה אך לא ביקש מן הגבינה.
הוא מכולם היה חביב, מאד נחמד, מאד אדיב,
"לך יש קול ממש ערב", אמר בנועם לעורב,
"אתה, סיפרו לי כבר מזמן שאתה ממש זמר אומן,
אני ממש אודה לך אם תשמיעני את קולך;
בבקשה חבר עורב, השמע לי איזה שיר ערב",
והעורב על הענף הרגיש עכשיו מאוד מוחנף
וכשפצח במגינה נפלה למטה הגבינה,
והוא ראה את הנוכל עומד למטה ואוכל.
מוסר השכל:
לכל אחד אשר חושב שזה סיפור רק על עורב,
רצוי, בכל זאת, שנאמר, שיעמוד על המשמר.
אולי ברגע של תורפה גם הוא יושפע מחנופה ויאבד את הקופה?
תמונת השער הרשומה מאת: עופר שניידר, רישיון: CC BY-SA 4.0
שלום.
דברי השועל מתוך המאמר: אם אדם שמגיע לסמכויות מרוממות
ובאותה פסקה מובאים דברי רבותינו:
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך" (אבות ב ה)
אם מישהוא מאמין שהגיע הוא או אחר ל "סמכויות מרוממות" הרי הוא כופר בציווי חכמים.
נראה לי שמנהג המינים והכופרים להביא דברי חכמינו כהוכחה לדבריהם
ודוקא מביאים את דברי רבותינו ששוללים את שיטתם.
כי אלה הדברים שמסכנים את משכורתם.
מסלפים ומעותים ומציגים דברי חכמים שנאמרו נגדם כהוכחה לדבריהם.