הבחירות לכנסת – לקחים ראשונים

[מאמר זה נכתב בעקבות המהפך הפוליטי ההיסטורי עם התמוטטות מפא"י ועליית הליכוד בשנת 1977, פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון סה, תשרי תשל"ח, עמ' 4–5].


תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת הפתיעו רבים – בישראל ומחוצה לה. הן זעזעו ומוטטו יסודות שלטון, שנראו מבחוץ כאיתנים על-אף הסדקים שנבעו בהם. עדיין מוקדם להעריך נכונה את השלכות השינוי הזה על עתידה של ישראל ועל יהדות-המזרח בתוכה. אך ברור כשמש, שהשינוי הזה והתמוטטות השלטון הקודם נעשו בידי היהדות המזרחית ורק בידיה.


ללא דמעות פרידה


אין אנו מצטערים על אובדן שלטונו של "המערך" על מרכיביו השונים, לא מפני שאנו נגד פועלים, אלא מפני שאנו רואים בו אחראי למצבה הקשה והירוד של היהדות המזרחית בישראל. בניגוד לכל המצופה מתנועת-פועלים, שהאוריינטציה הטבעית שלה אמורה להיות לטובת החלש והאביון, הִתרבה דווקא תחת שלטון תנועת הפועלים הישראלית מספר העשירים, גדל העושק, התרחב והעמיק הפער העדתי והחברתי, הסתאבו אידיאלים והושחתו מידותיהם של "סוציאליסטים" כביכול.


לא נַרבה בהספדים למערך. אנו סבורים שטוב שאיבד את שלטונו. אם לא יוכל לעשות בדק-בית ולבנות את יסודותיו מחדש על בסיס בריא ואיתן – אזי מוטב שלא יקום שלטונו לעולם.


אשר ל"ליכוד", לאחר שראינו את ה"סוציאליזם" של המערך, העובדה שהליכוד הינו "ימני-קפיטליסטי" אינה מפחידה אותנו. אין אנו תולים תקוות גדולות בליכוד, הן בגלל המאמץ הרב הדרוש לשיקום ההריסות שעשה המערך בקרב יהדות המזרח, והן בגלל המשקעים והחשדות שהשתרשו בתוכנו במשך שלושים השנים שעברו, מרוב הבטחות ומיעוט המעשים מצד הממסד שהקים המערך. אולם, בתקופת שלטונו הקצר של הליכוד יכולים אנו כבר להבחין בשתי תופעות שאינן מבדילות אותו מן המערך.


הליכוד בעקבות המערך


א) אין הליכוד שונה מן המערך, שכן גם הוא דוחק את המזרחיים לעמדות שוליות. אם המערך הצמיד בזמנו את משרד המשטרה למזרחיים, הנה הליכוד הצמיד את משרד הקליטה לייצוגם בממשלה לאחר שהודיע מראש שעתיד הוא להתחסל בעוד חודשים מספר. גם המפד"ל, בשיתוף עם הליכוד, הצמידו את משרד הדתות לאיש מיוצאי המזרח, למרות שאין כל הצדקה לקיומו הנפרד.


ב) אין הליכוד שונה מן המערך גם מבחינה זו שענייני העוני והמצוקה זוכים אף אצלו לעדיפות פחותה, אם כי הוא מרבה לדבר עליהם. אשר ל"מפלגה הדמוקרטית לשינוי" (להלן: ד"ש) שדווקא לה הוקצה משרד הרווחה, הרי זוהי מפלגה המורכבת מאותם כוחות אשר מבוססים כלכלית וחברתית, בעיקר יוצאי המערך אך גם יוצאי הליכוד – ומה יבינו "שְׂבֵעִים" כאלה בענייני הנתונים בעוני ובמצוקה? כלומר, מבחינה ייצוגית גם ד"ש אינה שונה מהליכוד והמערך, וזה התבלט דווקא בשל השיטה שנקטה מפלגה זו בעת בחירת נציגיה לכנסת: לא היה כאן מינוי מגבוה, על-פי שיקולים עדתיים או סיעתיים, ולכן ראינו שהאשכנזים לא בחרו במזרחים על-אף מודעותם, כביכול, לבעיות העוני והמצוקה, בעוד שהמזרחיים בָּחוֹר בחרו באשכנזים. אמנם, אנשי ד"ש בחרו בערבים ובדרוזים, וזוהי הסיבה האמיתית לאי בחירת נציג מהפנתרים ואי בחירת נציגות הולמת מתנועת עודד. מפלגה שאלה הם אנשיה וזוהי השקפת עולמה – התוכל באמת להתמודד בכנות ובהצלחה עם בעיות העוני והמצוקה?


גם מפד"ל


הוא הדין ליחסה של המפד"ל כלפי יהדות המזרח, אף שרב חלקה של יהדות זו בקיומה של המפד"ל כמפלגה ובהשפעתה במדינה. גם בעבר וגם כיום נוהגת מפלגה זו בקיפוח ובאפליה כלפי יהדות המזרח לאורך כל פעילותה. יהדות זו משמשת לה כמצבור של כוח אלקטורלי בימי בחירות ותו לא. אנו יודעים היטב מה מקומם של בני יהדות המזרח במוסדותיה הממלכתיים והציבוריים ומהי מידת השפעתם על בעיות דת וחברה.


די אם נזכור, שיהדות תימן אינה מיוצגת בכנסת במפלגה זו מאז הכנסת השנייה, חוץ מחצי קדנציה, כשנכנס מטעם המפד"ל אברהם שאקי, עקב מותו של אחד מחבריה. יתרה מזאת, הצרת צעדיו של אבוחצירה כשר הדתות אומרת דרשני. הם הגבילו את חופש פעולתו במשרדו, כדי שלא יוכל לטפל בענייניהם של בני יהדות המזרח. מפלגה זו דוגלת, כביכול, בחסכון ובמיזוג משרדים, אך היא נלחמה שמשרד הדתות יישאר עצמאי על-אף חוסר ההצדקה לכך, וזאת מכיוון שהיא ייעדה אותו למזרחי, אחרת מה הייתה נותנת לאבוחצירה? תיק החינוך? ושוב חוזרת על עצמה אותה התופעה: מעמד שולי לנציג עדות המזרח.


הרשימות הקטנות


הבוחר פנה עורף למפלגות הקטנות. הרשימות ר"ץ, ל"ע ושל"י, לא זכו בייצוג הולם. מפלגות ר"ץ ול"ע הוכו קשות על-ידי הבוחר. ייצוגן בכנסת צומצם לנציג אחד לכל אחת מהן. של"י זכתה בשני נציגים בלבד. גם הרשימות של שלום כהן ומרדכי בן פורת לא עברו את אחוז החסימה. הציבור המזרחי לא נתן את אמונו בנציגים משלו שייצגו את בעיותיו ויילחמו את מלחמותיו בכנסת ומחוצה לה. ציבור זה עדיין הולך שולל אחרי הבטחות נבובות וסיסמאות סרק בעת בחירות.


תחושת נחיתותם של בני יהדות המזרח


במאמר מקיף שהופיע ב"הארץ" מיום ח' בסיוון תשל"ז, מנתח פרופ' שבח וייס את גורמי הצבעתם של בני יהדות המזרח, ואלה דבריו:


"רוב עניי ישראל ואלה שמופיעים בשלושת העשירונים התחתונים בסולם הריבוד הכלכלי הם יוצאי עדות-המזרח. אנשים אלה אינם מסוגלים להסתפק בתשובה סופיסטית על מצבם, מן השלטון שבהנהגת המערך, אנשים אלה – גם כשמגיעים אליהם שירותי הסעד והרווחה – הרי שמגישיהם הם אשכנזים. כך מצטיירת בעיניהם השררה כשלטון האשכנזים.


כריאקציה, ייתכן שהייתה צפויה הצבעה בעבור הרשימות העדתיות, אלא שדווקא ממעמקי עוניָם ומצוקתם, אך טבעי הוא שיזדהו עם מחאה שיש בה הוד, גדולה ורוממות ולאו דווקא עם קבוצת מוחים הזועקת מִיוֵן המצולה על-ידי חשיפה בלתי-מרוסנת של מומי עצמה. בליכוד מוצאים עניי-ישראל גם את המחאה וגם את 'הכבוד'... בחירות 1977 חידדו את הקיטוב החברתי בכך שריכזו את רוב המצביעים מקרב עדות-המזרח תחת כנפי הליכוד".


רשימת "בית ישראל"


רשימה צנועה זו, שבבחירות שקדמו לבחירות האחרונות זכתה באחוז מסוים להסתדרות ובנתה ייצוג מכובד במוסדותיה, ייצוג שעשה הרבה מעשים טובים ושימש כתובת מרכזית לכל שכבות בני העדה התימנית. דווקא היא הוכתה בבחירות לכנסת ולהסתדרות מכה קשה על-ידי הציבור שהתעלם ממנה וממעשיה, דומה שיש לחרוש חריש עמוק בקרב הציבור הזה, שעדיין לא חל ולא חש בעצמיותו, בערכיו ובתרבותו, שרק בייצוג נאות בכנסת ובהסתדרות ירכוש יכולת לטפח את מורשת יהדות תימן וישמש לפה לבעיותיה ולזכויותיה, כי אין לסמוך על איזה ממסד שהוא. וכבר למדנו מן הניסיון, כי כל המפלגות, ללא יוצא מן הכלל, מתעלמות התעלמות מוחלטת מכל הקשור למורשת התרבותית של יהדות תימן והמזרח.


אסור לנו לרחוש מרירות כלפי הציבור הזה, שלא נתן אמון בנציגיו האמיתיים, יש להתמודד עמו כדי לפקוח את עיניו שיראה נכוחה את גורלו וגורל צאצאיו, ויפעל מתוך התעוררות עצמית בכל הנוגע לזכויותיו בהווה, ובטיפוח מורשת אבותיו. כאמור, אין להתמרמר כלפי ציבורנו, כי הוא נשטף על-ידי עסקני המפלגות השונות, השורצים בתוכו, באמצעים חומריים מרובים מאד, ובייחוד ביחס ליכולתה החומרית הצנועה של רשימת בי"ת, שעקב אי-יכולתה הכספית נבלמה פעילותה ונצטמצמה עבודתה הציבורית.


תקוותנו, כי הצבור לא יתעלם מן המסירות והנאמנות שהוכיח קומץ מתנדבים, ובראשם ד"ר בן-חור ימיני, שעשו רבות, ללא פניות אישיות, אלא לטובת הכלל. "ברית יוצאי תימן" חייבת להמשיך לפעול בקרב הצבור, על-אף האכזבות הקשות שפקדוה, ועוד יפסוק הציבור את דברו.


היכן הלקחים?


הפעם, יותר מאשר אי-פעם, ברור מאד שזכייתו של הליכוד נתאפשרה רק הודות להצבעתם של המזרחיים בכלל ועיירות הפיתוח בפרט. מן הסתם אפשר לדעת במדויק כמה מזרחיים הצביעו לטובתו. אולם, איזה ייצוג או תמורה ניתנה להם? כאן טמון כל הלקח שהמזרחיים צריכים ללמוד.


אִילו רבבות הקולות של המזרחיים שעברו מן המערך לליכוד, היו מאורגנים בליכוד עצמו כחברים, אז היו מקבלים תמורה נאה, כי אז דוד לוי, משה נסים, גאולה כהן או כל מזרחי אחר בליכוד היה יכול להצביע עליהם כעורף העומד מאחוריו ולדבר בשמם – כלומר הם היו מתגלים כחטיבה או סיעה בתוך המפלגה. או, אִילו היו רבבות הקולות האלה מאורגנים בארגון עצמאי, ולפי כוחם האלקטורלי הזה היו משיגים 8–10 מנדטים בכנסת, אז הם היו זוכים בתמורה עוד יותר נאה, שכן היו מצטרפים לשלטון כמפלגה עצמאית כמו ד"ש או "שלומציון" ומקבלים נציגות לפי כוחם.


אך רבבות הקולות האלה התבזבזו מנקדות מבט מזרחית – הם ניתנו ללא תמורה.


וכאן הלקח השני: עד מתי ממשיכים אנו לשרת את זולתנו, שאינם מודעים בכנות לבעיותינו, ואחר-כך אנו כועסים ונרגזים על שאינם מתחשבים בנו? כל שלטון אינו מתחשב בנו, ובצדק. הוא אינו יכול לעשות זאת אפילו ירצה – כי מי אנו? מה המסגרת שלנו? מה הכתובת שלנו? שלטון מתייחס למסגרות, שלטון בא בדברים עם כתובת ולא עם יחידים ובודדים. רבבות קולות שניתנו לליכוד ומקודם למערך – ניתנו כקולות בודדים ולא כקולות של גוף, של מסגרת, ושל ארגון הנושא שם וכתובת. כי בתור ארגון אין הקולות ניתנים למערך או לליכוד, כי אם לגוף עצמו שיש לו שם וכתובת. וגוף כזה משתף פעולה או מציע את שיתוף הפעולה שלו על-פי הכלל של תן וקח.


בבחירות האחרונות הכריעו אמנם המזרחיים את הכף. הם הופיעו ככוח אלקטורלי עצום ששינה שלטון ועשה היסטוריה. אך עוצמתם זו לא הופנתה כלפי עצמם ולא קידמה את האינטרסים שלהם. על הליכוד לדעת ולהבין, שיותר מכל מפלגה אחרת ובזמן מן הזמנים, חייב הוא בצורה ברורה ביותר למזרחיים, שכן לא אשכנזים העלוהו לשלטון, כי אם המזרחיים, ודווקא אלה אשר נתונים בעוני ובמצוקה. אם הליכוד ישכיל לתקן את המעוות על-ידי עשייה אמיתית וכנה, עשוי הוא לחזק את המגמה הזאת (של חוסר ארגון מצד המזרחיים) וינציח אותה. ברם, אם הליכוד לא ישכיל לעשות זאת ויאכזב אותם – יש תקווה שפריצת הדרך שהמזרחיים עשו לאחרונה תשוכלל ותופנה כלפי עצמם ולא עוד למפלגה אחרת.