האם מותר לבנות סוכה מתחת לעץ דליל?

עודכן ב: 4 דצמ 2018


נשאלתי לפני חג הסוכות האם מותר לבנות סוכה תחת עץ דליל. לא מדובר כאשר ענפי העץ נוגעים או סמוכים לסכך, שהרי אז ברור שהסוכה פסולה. אלא שענפי העץ גבוהים מאד מעל הסוכה, אך הוא הדין במקום שענפי העץ הדלילים גבוהים מעל הסוכה שלושה טפחים בלבד, שהרי כבר בגובה זה הם אינם נחשבים כחלק מן הסכך.

נחל אפוא, רבנו פוסק בהלכות סוכה כך (ה, יג): "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשיה [=עשה אותה] בתוך הבית". כלומר, התשובה לכאורה פשוטה וענפי העץ פוסלים את הסוכה. ברם שאלה קמה וניצבה, מדוע אפוא רבנו מאריך בתשובתו ואומר "כאילו עשיה בתוך הבית"? מדוע הוא לא אומר "פסולה" וחוסך שלוש מלים? והרי אין דרכו של רבנו להאריך במלים לחינם? ועוד, האם כל ענף שנוטה מעל הסכך פוסל את כל הסוכה?

נראה לי ברור, כי ניתן בהחלט לדייק מהלכה זו, שאם ענפי העץ שמעל הסוכה דלילים ביותר, ואינם מצלים על הסוכה כתקרת בית או קרוב לכך, אז אין להם משמעות – והסוכה כשרה לכתחילה.

ואם נרצה להחמיר (כי מי שלא מחמיר בימינו נחשב לעם-הארץ ולעתים אף לגוי), ניתן ללמוד מהלכה אחרת שיעור לעניין זה, וזה לשון רבנו שם (ה, כ): "סכך שהיו בו חלונות שהאוויר נראה מהן, אם יש בכל האוויר ככל המקום המסוכך – הרי זו פסולה, מפני שחמתה תהיה מרובה מצילתה, וכל שהחמה מרובה על הצל אינו סכך. ואם היה הסכך רב על האוויר כשרה".

כלומר, לפי רבנו במשנה-תורה, הקריטריון שלפיו קובעים אם "צלתה מרובה מחמתה" או "חמתה מרובה מצילתה", הוא השטח שממלא הסכך בתקרת הסוכה לעומת השטח הפתוח. כלומר, אם השטח הפתוח בסכך שווה לשטח שיש בו סכך בפועל – פסולה, ואם השטח שיש בו סכך גדול מהשטח הפתוח – כשרה.

נשים לב לקביעת רבנו בהלכה: אם הסכך דליל עד שחמתו מרובה מצילתו הוא "אינו סכך" כלומר הוא אינו בגדר סיכוך כלל. מהלכה זו כאמור ניתן ללמוד גם לענייננו: אם ענפי העץ שנוטים על הסוכה דלילים עד שרוב שטחם שנוטה על הסוכה פתוח – הרי שאינם בגדר סכך, ולכן אין להם משמעות ביחס לסוכה והסוכה כשרה. אמנם, אם מדובר בענף עבה ומשמעותי, נראה שהמקום שהוא נוטה על הסוכה פסול, ועל הגברים להימנע מלשבת תחתיו.

עיון קל במשנה ובתלמוד

ברם, ניתן להקשות על דבריי לעיל ולומר, שרבנו העתיק את לשון המשנה כלשונה, ולא התכוון לחילוקים שאמרנו לעיל. וזה לשון המשנה בסוכה (א, ב): "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית". מסוגית הגמרא שם (ט ע"ב) עולה, כי מדובר כאשר ענפי העץ נוגעים בסכך והם חלק בלתי נפרד ממנו: "וכי חמתו מרובה מצילתו מאי הוי? הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר".

כלומר, מדובר כאשר ענפי העץ נוגעים ממש בסכך והם חלק ממנו, ולכן הם פוסלים אותו בכל שהוא, שהרי לא יעלה על הדעת שכל ענף דרדק שנוטה מגובה רב כלפי הסכך יצטרף לפסול את כל הסוכה. וממשיך שם רב פפא ואומר: "אמר רב פפא: בשחבטן [=קצצן]", כלומר לאחר שקצצן הם בטלים ברוב הסכך הכשר. נמצא אפוא ברור, שהסוגיה עוסקת כאשר ענפי העץ מהווים חלק ממשי מן הסכך. ומכל מקום אין כל התייחסות שם למקרה שבו ענפי האילן גבוהים מעל הסכך.

מָרי יוסף קאפח מסביר בהלכות סוכה שם (אות לב), שאף שמדובר בעץ שחמתו מרובה מצילתו, הוא פוסל את הסוכה מפני שענפי העץ המחוברים פוסלים את הסכך בכל שהוא. אך אם קצץ את הענפים והשאיר אותם להיות מונחים על הסכך, הם בטלים ברוב, מפני שגופם כבר כשר מפני שהם קצוצים, והם אסורים רק משום "תעשה ולא מן העשוי", ואיסור זה בטל ברוב מפני שאין זה איסור בגופו של הסכך, שהרי הוא כבר איננו מחובר.

נראה אפוא ברור, כי רק כאשר ענפי העץ המחוברים הם חלק מן הסכך, הם פוסלים בכל שהוא, אך כאשר הם תלויים גבוה מעל הסכך, הם אינם פוסלים בכל שהוא. שהרי לא יעלה על הדעת כאמור, שכל ענף שנוטה כלפי הסוכה יפסול את כל הסוכה.

נמצא, שיש לקבוע שיעור שלפיו ענפי העץ יפסלו את הסוכה, כאשר הם אינם חלק מן הסכך ממש. ולכן נראה לומר, כי שיעור זה הוא שיעור העיבוי של ענפי העץ, כלומר אם מידת הדלילות של הענפים היא לפחות חמישים אחוז – הסוכה כשרה.

לחיזוק אפשרות זו ניתן להביא כראיה את פסיקת הרמב"ם בהלכות סוכה (ה, כ) שהבאתי לעיל, ונצרף אותה שוב: "סכך שהיו בו חלונות שהאוויר נראה מהן, אם יש בכל האוויר ככל מקום המסוכך הרי זו פסולה, מפני שחמתה תהיה מרובה מצילתה, וכל שהחמה מרובה על הצל אינו סכך. ואם היה הסכך רב על האוויר כשרה".

כלומר, כל סיכוך שחמתו מרובה מצילתו – אינו בגדר סכך לעניין סוכה, ונראה שהוא הדין שאינו בגדר סכך שפוסל את הסוכה כאשר הוא תלוי בגובה רב מעליה, מפני שהוא אינו בגדר סיכוך.

ואם יקשה המקשה ויאמר, והלא רבנו פוסק באופן כללי (ה, יג): "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשיה [=עשה אותה] בתוך הבית". נשיב לו, וכי יעלה על הדעת שכל ענף שנוטה מעל הסוכה פוסל את כל הסוכה? והלא רק אם הענף חלק מן הסכך הוא פוסל בכל שהוא!

כמו כן, אם יקשה המקשה ויאמר, שכל מקום שענפי העץ נוטים על הסוכה הם פוסלים את אותו מקום, ולא משנה מה מידת דלילות הענפים. נשיב לו, שרבנו הגדיר בדיוק מהו הסכך שאינו בגדר סיכוך: כל שחמתו מרובה מצילתו, ואין כל מניעה להעתיק הגדרה זו גם לנידון דידן. כלומר כל שחמתו מרובה מצילתו אינו בגדר סיכוך, וכלשון רבנו "אינו סכך".

ראיה נוספת ממשנה-תורה

נתבונן פעם אחרונה בהלכה שם (ה, יג): "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשיה בתוך הבית. הדלה עליה עלי האילנות ובדיהן [...]". כלומר תחילת ההלכה עוסקת כאשר ענפי האילן רחוקים מן הסכך, ובדיוק כמו במקרה שאנו עוסקים בו עתה. ואילו המשך ההלכה עוסק כאשר ענפי האילן נוגעים וצמודים לסכך.

ברם, כבר ראינו שסוגית המשנה והתלמוד עוסקת כאשר ענפי האילן נוגעים וצמודים לסכך. כלומר רבנו העתיק את לשון המשנה בדיוק, לא בגלל שהוא ביקש להיות צמוד ללשון המשנה, שהרי המשנה עוסקת בענפי אילן צמודים לסכך ורבנו עוסק בענפי אילן הגבוהים מעל הסכך. אלא, רבנו העתיק את לשון המשנה והאריך בלשונו, כי הוא רצה ללמדנו שדין ענפי עץ שסוככים מעל הסוכה, אינם פוסלים את הסוכה, אלא-אם-כן ענפי האילן מצלים באופן משמעותי על הסוכה, בדומה לתקרת בית: "כאילו עשיה בתוך הבית".

תודה לידידי היקר ר' צפניה וקס יצ"ו על תובנותיו והארותיו, וכבר אמרו חז"ל "אין סכין מתחדדת אלא בירך חבירתה".

בתמונת שער הרשומה: עולים מביאים ענפי אקליפטוס לבניית סוכה במעברת עין שמר, 1950.

התמונה באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית.


#הלכה #רמב

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!