בשולחן הטמא (ד, ב) בעניין שרוכים ונעליים נכתב כך: "ינעול מנעל ימין תחילה ולא יקשרנו, ואחר-כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין". ובאתר ישיבה נכתב בעניין זה:
"המקור לעניין זה הוא סוגיית הגמרא במסכת שבת (סא ע"א):
'דאמר רבי יוחנן: כתפילין כך מנעלין. מה תפילין בשמאל, אף מנעלין בשמאל. מיתיבי: כשהוא נועל, נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל! אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר רבי יוחנן הכי [=הואיל ויש שתי מסורות בעניין זה] דעבד הכי – עבד, ודעבד הכי – עבד. אמר רב נחמן בר יצחק: ירא שמים יוצא ידי שתיהן. ומנו? מר בריה דרבינא. היכי עביד? סיים דימיניה ולא קטר, וסיים דשמאליה וקטר, והדר קטר דימיניה. אמר רב אשי: חזינא לרב כהנא דלא קפיד'.
אם כן, רבי יוחנן הנחה לנעול תחילה את של שמאל, בניגוד לברייתא שהעדיפה להקדים את הימין, ומר בריה דרבינא עשה פשרה: הקדים לנעול את הימין, אחר כך נעל את השמאל וקשר, וסיים בקשירת הימין. כך הימין הוקדמה בנעילה והשמאל בקשירה. לעומת זאת, רב אשי מספר שרב כהנא, רבו, לא הקפיד על-כך. הרבה ראשונים לא הביאו סוגיה זו להלכה כלל (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, ועוד), מפני שרב אשי, מאחרוני האמוראים וחותמי הש"ס, הכריע שאין צורך להקפיד על כך (בית יוסף או"ח סימן ב). וכך מפורש ברבנו חננאל שם: '[...] וקיימא לן כוותיה דרב אשי דהוא בתרא'. ובריטב"א שם: 'חזינא ליה לרב כהנא דלא קפיד. פירוש, למימרא דמאן דלא קפיד לא קפדי ליה, ושומר פתאים ה', ותו לא מידי'. מכל מקום, הטור (או"ח סי' ב) הביא דין זה להלכה, בעקבות רבנו יונה ב'ספר היראה' (כפי שציין הב"ח), ובעקבותיו גם בשולחן ערוך (למרות שבבית יוסף לא הכריע באופן נחרץ לכאן או לכאן). מכיוון שכך, ראוי להקפיד על-כך לכתחילה אבל אין לדקדק כל כך בספקי-ספקות בעניינים אלו.
עד כאן מאתר ישיבה.
ובאתר ויקיפדיה בעניינו של קארו ושולחנו נאמר כך: "ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך-כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת 'עמודי ההוראה': הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ'עמודי ההוראה' הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם".
ובכן, שלושת עמודי ההוראה שלפיהם פוסק כביכול הקראי, לא פסקו את עניין נעילת הנעליים להלכה, ואף-על-פי-כן, קארו מחדיר לתודעת ההמון פסיקה שלא אושרה על-ידי הסנהדרין, שהרי רב אשי מעיד עליה שרבו רב כהנא לא נהג כך. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.
כל-כך היה חשוב לאותם הכופרים לעוות את ההלכה, עד שכמעט ולא השאירו הלכה אמיתית אחת ללא זיוף, ואף החדירו זיופי הלכות מכל הבא לידם, עד שאפילו עניין פעוט שנוגע לשרוכים ונעליים טימאו בהזיות. נראה שגאוותם, פריצותם וטיפשותם, העבירו אותם על דעתם וגרמו להם לזהם את דתנו בסכלות – ועשו כן כדי להשחית ולשמֵּד את היהדות האמיתית, את היהדות הנאמנה והמוּסרית, זו שנמסרה אלינו על-ידי חכמי המשנה והתלמוד, וכל זאת כדי לממש את דמיונותיהם הכוזבים, בדיוק כמו שעשו ועושים כומרי העבודה-הזרה לדורותיהם.
כשאדם מתבונן בעולם הפסיקה היהודי באלף השנים האחרונות הוא נבהל מן השוני הגדול שקיים בין פסיקות הפוסקים השונים לבין פסיקות חכמי המשנה והתלמוד. עיוות זה החל עם שאיפתם של הפוסקים להתאים את הדת לתאוותיהם, ולשם-כך החדירו השקפות והלכות זרות לאין מספר על-ידי זייפני התלמוד הבהמיים שישבו בישיבות המינות שבאשכנז. אותם ראשוני אשכנז וממשיכי דרכם, אונסים את עולם המחשבה וההלכה היהודי-התלמודי והופכים אותו מעולם חכם ונבון ומעשיר לעולם של מאגיה, כישוף ואלילות. הם מחדירים להמונים אמונות פגאניות, וזאת על-ידי החדרת שיטות לימודם ובראשן תפישת אגדות חז"ל כפשוטן.
באלף השנים האחרונות ועד עצם היום הזה, הצליחו ומצליחים ראשוני ואחרוני אשכנז, לתעתע בספרדים ולהפוך אותם לעבדיהם הנרצעים. מזה זמן רב שהספרדים מתבוננים על המינים וצאצאיהם בהערצה פגאנית. ברם, כבר ידוע למי שמתחקה אחרי דרכיהם ומתבונן בהם היטב, שכל גדולתם הדמיונית של אותם האדונים והעבדים הפרו-נוצריים מבוססת על שקרים והתעיות. כדי לנפץ את ההזיה ארוכת השנים הזו של הליכה עיוורת אחרי פסיקות הבל של האשכנזים ועבדיהם, חובה לנטוש את כל עולם השקר האורתודוקסי – רק אם נצליח לנפץ את הזיית הגדולה של האשכנזים ולהוכיח שהם סטו מדרך האמת ופנו אחרי המינות, רק אז נצליח לנתק מעלינו את עבותות המינות, להשיל את נעלינו ולעמוד על אדמת קודש, כזאת שתפקח את עיני השכל לראות את האמת שניסו להעלים מאיתנו באלף שנים האחרונות.
ומהי אותה האמת?
ובכן, אותם החמוֹרים, הלא המה ראשוני אשכנז ועושי דברם העוטים על עצמם תחפושות של חכמים, כופרים ארורים הם, אשר מסטים ומעכבים בעדנו למשש את הרצון הבסיסי של כל יהודי: לדעת את ה' יתעלה ולהתקרב אליו. הם יודעים שככל שעם-ישראל יתרחק מתורת-האמת, כך הוא יתרחק מבוראו, וכך יוכלו אותם ארורים לתמרנם ולשלוט בהם ביתר-קלות.
עולם הפוך ראיתי, ובעולם ההפוך הזה ראיתי את אותם הכופרים מכנים את מבקשי האמת האמת "אפיקורוסין". ולעיתים אנו נותרים פעורי פה, נדהמים מחוצפתם ומעזות פניהם של אותם כופרים מרושעים אשר מתעקשים לקדוח חור בתחתית הספינה שכולנו מפליגים בה בעולם-הזה לעבר ייעודנו, חור שעלול להטביע בסופו-של-דבר את כולנו. רשעותם גורמת אפוא לאסונות כבדים שפוקדים את עמֵּנו ומגיעים אלינו מאת ה' יתעלה, ככתוב בספר דברים לב:
"אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה וְלֹא יְיָ פָּעַל כָּל זֹאת, כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם, אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם-לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיְיָ הִסְגִּירָם".
וכל-שכן בזמנים שבהם האויב מכה ומייסר אותנו ואף מאיים על קיומנו במדינת ישראל, כל-שכן שעלינו להתעורר במהירות, ולזרוק את העבודה-זרה שבידינו ככתוב בבראשית לה:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם".
ואם יעקב אבינו ע"ה ציווה זאת על ביתו, על בניו ועל כל העם אשר עימו, איך נוכל אנחנו להתנער מאותה דרישה נצחית? איך נוכל אנחנו לחיות בידיעה שיש בתוכנו אלהי נכר שקנה לו אחיזה חזקה? ואנו פועלים אף להיפך, מגדלים ומרוממים בטיפשותנו את אותם הכופרים לדרגת אלוהים, עד שמרוב גאוותם הזחוחה הם באמת הופכים לאלוהים בעיני עצמם.
עם ישראל בימינו עובד עבודה-זרה בהליכתו אחרי רבנים כופרים תימהוניים שהקימו כתות הזויות, וברור שכל נביאי האמת וכל חכמי האמת, כגון חכמי המשנה והתלמוד וכל החכמים שהלכו אחרי משה רבנו ותורת-האמת, ברור שכולם היו מוקיעים את אותן כתות ארורות ההולכות אחרי ספרי טומאה ושיקוץ כגון ספר האופל, ארבעה חמוֹרים והשולחן הטמא. "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד, י).
והבחירה היא ביד כל אדם: האם להחכים ולהיות מבוני ירושלים וממקרבי עמֵּנו לייעודו האלהי, או לפשוע ולהיות מבוני צור וממחריבי דרך האמת, ולספוג את החרפה לדיראון עולם.
ואם נזכה לא ירחק היום ויתהפך הגלגל, ובמקום שיחזו הם בשפלות אנשי האמת נראה אנחנו במפלתם כפי שהבטיחו כל הנביאים, וביניהם גם הנביא יחזקאל והנה דבריו בפרק כו:
"בֶּן אָדָם, יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם: הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה [כלומר שעתה היא תרוויח ותתמלא בשל נפילתה וחורבנה של ירושלים], לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְיִ: הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו, וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע, מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם, וּבְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ".
וידעו כולם את ה' יתעלה ויתברך.
Comments