'בריך שמיה' – טמטום פגאני אורתודוקסי

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְיָ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דב' ד, טו).


"וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ [...] וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ" (יש' מ).


"כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו).


לאחרונה השתתפתי בשבת בבית-מלון שאורגנה על-ידי דרדעים למחצה לשליש ולרביע. בתפילת שחרית הר"ב (רודף הבצע) הדרדעי השכיר הזמין איזה זקן תימני מחוסר-דעת לפתוח ספר תורה. התימני הזקן החל באמירת הנוסח המקובל והגיע לאמירת "בריך שמיה". הוא עצר, ושאל בקול רם את הר"ב השכיר ואת הציבור האם הם אומרים "בריך שמיה". הר"ב השכיר נאלם דום, ואישר לו להמשיך ולומר את פיוט ההבלים הפגאני "בריך שמיה". במזרח ישב דרדעי נוסף שמשמש כרב קהילה, הוא כרגע לא שכיר, אבל מייחל למינוי קבוע... גם הוא נאלם דום, וכולם הנהנו בראשיהם כאשר הזקן הטיפש אמר בקול רם "בריך שמיה".


לצערי הרב, הטיפשות של הכומרים הדרדעים השכירים גברה, עד שהם מוכנים לרמוס ולדרוס את כל יסודות הדת המחשבתיים, לעבור על איסורי עבודה-זרה חמורים, ולוּ כדי לשמור על השלום... שהרי ללא השלום הם לא יוכלו להמשיך לכהן בעמדות הכמורה והשררה... שוחד המשכורות עיוור את עיניהם של הדרדעים השכירים, והם הלכו בדרכו של ג'וחא קארו, ומחקו הלכה למעשה את כל יסודות הדת המחשבתיים, ובמקומו החדירו את הכלל: "גדול השלום", כאילו השלום הוא איזו מנטרה מאגית אשר ניתן באמצעותה לעצב את דת משה מחדש: להוציא מתוכה את היסודות שאינם נוחים לשררתם ולחציבתם, ואף להחדיר לתוכה הזיות שיסייעו לשמֵּר את מעמדם הפוליטי והחברתי כעובדי מדינה מפוטמים האוכלין מן התורה.


ובעניין הזיית "גדול השלום" של הדרדעים השכירים ושאר הכומרים השכירים, ראו בהרחבה: "שלום עכשיו!", "האם יש מצוה שלא להוכיח?", "חובת מצות הוכח תוכיח את עמיתך".


נחזור לשני הדרדעים: השכיר הבכיר והזוטר המשתוקק להיות שכיר: כניעתם המוחלטת של הדרדעים השכירים הללו לאמירת הטמטום הפגאני "בריך שמיה", עוררה בקרבי תחושת בחילה עמוקה, וכדי להפיגה הבנתי שעלי לכתוב ולהאיר באור האמת בעניין הפיוט הנדון.


ובכן, הרעה החמורה ביותר שיש בפיוט הזה נמצאת מיד בתחילתו, וכך נאמר בו (לפי הנוסח שמובא בסידור הדרדעים החוצבים של קאפח וערוסי "שיח ווילנא"):


"אמר רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום, כד מפקין ספרא דאורייתא מגו היכלא למקרי ביה בצבורא, מתפתחין תרעי שמיא דרחמי, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לאניש למימר הכי: בריך שמיה" וכו'.


תרגום הדברים:


"אמר רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום, כאשר מוציאים את ספר התורה מתוך ההיכל כדי ל