לאחר שנים-עשר ימים מאז הטבח בשמחת-תורה ביישובי הדרום, כבר ברור כשמש: ביבי נתניהו לא כשיר להנהיג את מדינת-ישראל, מעולם הוא לא היה כשיר, אלא שרק בעיתות משבר קיצוניות אי-כשירותו צפה באופן בולט על-פני השטח. שחיתותו של ביבי, אנוכיותו, רדיפת הבצע שזורמת כדם שחור בעורקיו, זחיחותו, שחצנותו, רשעותו, כזבנותו, שותפותו ההדוקה עם בעלי ההון, תאוותו הבלתי-נגמרת לשׂררה ולכבוד, ועוד ועוד מידות רעות למכביר, כל אלה מובילים אותו לשקול שיקולים זרים מאד בתוך מכלול שיקולי הבטחון של ישראל.
ההוכחה והסימפטום הבולט ביותר לכל המידות הרעות הללו שהוממות את מה שנותר מנפשו העכורה, הוא סימפטום ההתמהמהות אשר נובע מחוסר יכולת לקבל החלטות מהירות אשר נדרשות בשעת מלחמה, בשעת שבר ומשבר לעם-ישראל, ובשעה שההרתעה שלנו ספגה מכה אנושה, וכל אויבינו חורשים עלינו רעה ולא נרתעים לתקוף אותנו מכמה חזיתות.
ההתמהמהות הזו באה לידי ביטוי מתחילת המשבר ועד עצם היום הזה: חוסר היכולת להבין את גודל המשבר – באותן השעות הקריטיות שבהן אזרחים וחיילים הסתתרו מחכים לתגבורות – גרם להתמהמהות מחרידה ומחפירה ביציאת הכוחות להגנת יישובי הדרום. התמהמהות שעלתה בחיי אדם יקרים, ילדים וילדות נשים וזקנים, אשר סבלו עינויי תופת טרם רציחתם. וגם לאחר שגודל המשבר כבר היה ברור לכולם, עדיין אלפי משפחות לא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם, ונאלצו לנדוד מבית-חולים לבית-חולים, בלי שאף נציג ממשלתי ידבר עמם.
ההתמהמהות הזו המשיכה בהקמת ממשלת החירום, ממשיכה עד-עצם-היום הזה בחוסר יכולת הממשלה לטפל בתושבי הדרום, וכן בחוסר יכולתו של ביבי לקחת אחריות על המחדל האיום והנורא שהוא בראש ובראשונה אחראי עליו – שהרי הוא זה שטיפח וגידל וחיזק ומימן את החמאס במשך כל שנות שלטונו הרבות כראש הממשלה. ביבי הוא האבא של דאעש.
התמהמהות סדרתית שכזו מעידה על עובדה מרכזית אחת: ביבי עסוק בפוליטיקה ולא בניהול המלחמה, שיקולים זרים הוממים את מה שנותר מרסיסי נפשו, ולא מאפשרים לו להכריע הכרעות שמשמעותן חיי אדם של אלפי אנשים, והסבת צער גדול לעוד מאות אלפים רבים.
היום קרעי אמר את מה שביבי חושב בליבו: על מה אני צריך להתנצל? בסך-הכל מדובר בכמה מחבלים שנכנסו בטוסטוסים ועגלה עם סוסה, כך לפי קרעי הקרוע, וכך לפי ביבי הארור, שהרי קרעי הוא בסך-הכל שופר של ביבי. מדי פעם ביבי אומר לעבדיו לצאת בהצהרות שיעצבו את דעת הקהל מצד אחד, אך לא יסבו לו נזק תקשורתי ותדמיתי, זו דרכו של הארכי-נוכל.
אל יהא קל בעיניכם המסר הנורא שקרעי מהדהד מלשכתו של ביבי, הפרעה החדש, יש לביבי מטרה חשובה מאד במסר הזה, הוא מבקש להקטין ולגמֵּד את האסון הנורא שחווינו במטרה לפטור את עצמו מכניסה קרקעית לעזה. הוא מנסה בכל מאודו לברוח מכניסה קרקעית לעזה, ולכן דובר בכיר בממשלתו אמר היום שמלחמה בעזה מתוכננת להימשך אפילו שנים!
איך בדיוק מלחמה בעזה תימשך שנים? רק אם לא נכנסים קרקעית, רק אם ממשיכים לתקוף מן האוויר מלחמה בעזה תימשך שנים. וזו תוכניתו של ביבי, להרדים את השטח, להמתין עד שהזעזוע העמוק מטבח שמחת-תורה יפוג (הוא שוגה לחשוב שעם-ישראל ישכח ויירגע), ואז הוא יוכל להסתפק בהצגת הישגי התקיפה האווירית, להתנפח ב"נזקים האדירים שישראל גרמה לחמאס", לתעתע בקולו הרדיופוני, ולכשף את הביביסטים הבבונים משׂדרות.
כך בדיוק ביבי נהג גם בהקמת ממשלת החירום, הוא ניסה בכל מאודו לברוח ממשלת-חירום, הוא קיווה שהדברים יירגעו ודרישת העם לממשלת-חירום תוקהה ותיחלש, ואז הוא יוכל להתחמק מהקמת ממשלת-חירום – כי ממשלת-חירום משמעה שאנחנו בשעת חירום. וביבי אינו מעוניין לקבוע שאנחנו בשעת חירום, אלא במלחמה אווירית מוגבלת בלבד.
ברם, כמו שהעם לא אִפשר לביבי לכזב ולתעתע וממשלת חירום אכן קמה בסופו-של-דבר, גם הכניסה הקרקעית לעזה אכן תתרחש. אך התמהמהותו של ביבי תמשיך לאורך כל הקרבות, הוא יימנע מכניסה חזקה, וימשוך את הזמן עד שהוא ירגיש שהעם נרגע מאירועי הטבח.
התמהמהותו של ביבי תביא עלינו עוד אסונות וייסורים. התמהמהותו משדרת חולשה, וגם אויבינו מבינים שהתמהמהותו נובעת משחיתות-בצע סרטנית שאוכלת את ראשי המדינה, שחיתות שמונעת מהם מלהגיע להחלטות מבצעיות קריטיות. שחיתות שתעלה בחיי אדם.
להערכתי, הפעם ביבי לא יצליח להימלט, התמהמהותו הפעם לא תביא לו הישגים פוליטיים, ההיפך הגמור! התמהמהותו בכל החזיתות, כולל החזית הצפונית בתגובותיו הרפות והפחדניות לתעוזת החיזבאללה – התמהמהות זו תביא עלינו את עוצמת המלחמה בכל החזיתות, מפני שהתמהמהות זו משדרת חולשה, חולשה שנובעת משחיתות ומריקבון.
המסקנה פשוטה וברורה, כל דקה שפרעה הרשע מנהל את המדינה, היא אסון גדול לעם-ישראל, סכנה לחייהם של חיילים ואזרחים רבים, וכן צער וייסורים לעוד רבים מאד – אשר נאנקים תחת הנהגתו הכושלת והַמְּבַזָּה, זועקים לעזרה אך אין מי שישמע בממשלה. האנשים הטובים של עם-ישראל, המתנדבים, הם אלה שנותנים את המענה המרכזי לאומללים.
ביבי מתעקש לאחוז בשלטון, וכמו פרעה בשעתו, הוא סופג מכה אחרי מכה, הוא נכשל שוב ושוב בקבלת החלטות ובאמירות מקוממות ומטלטלות שיוצאות מפי עבדיו הנרצעים רודפי הבצע. הקב"ה נטל מביבי את יכולת הבחירה, הרודן מתעקש בעיקשות מפליאה שאין להסביר אותה אלא באצבע אלהים. הקב"ה החליט שביבי לא יירד מן הבמה אלא לאחר שהוא יספוג מכות רבות, אך לצערנו, המכות הללו שהוא יספוג יכו לא רק בו, אלא גם בעם-ישראל.
אך אם עם-ישראל יתעורר לסלק את ביבי וממשלתו הרעה יצומצמו מאד-מאד הצער והייסורים שיחולו בנו. אולם, כל עוד יש מאות אלפי ביביסטים בבונים ועמם עוד רבים: אורתודוקסים ארורים עובדי-אלילים שדבקים בממשלתו, וגם בשעה זו חושבים כיצד לגזול ולעשוק תקציבים לאחר המלחמה – כל עוד עם-ישראל לא יתנער מהם, לא יסורו מעמֵּנו היגון והאנחה.
"בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם" (מש' כט, ב).
בתמונת שער הרשומה: מבנה מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר טבח שמחת-תורה.
התמונה צולמה על-ידי יואב קרן, רשיון: CC BY-SA 4.0.
Comments