top of page

בלדי-עיקשי החשוד על המינות

נשאלתי כך:


פגשתי חבר בכנס והתפללנו שחרית יחד (הוא בלדי). הוא ראה שכתוב לי "תפילין רמב"ם" על בית התפילין וגיחך. שאלתי אותו מדוע הוא מגחך? והוא אמר שלפי הרמב"ם התפילין הללו וודאי אינם כשרים גם עם קלף עפוץ, מפני שגובה התפילין של יד הוא גודל סטנדרטי (כ-3.3 ס"מ), ואילו לפי הרמב"ם גובהם צריך להיות כאצבע או מעט יותר (כ-2 ס"מ).


תשובה:


הבה נבחן האם יש ממש בטענתו של הבלדי-העיקשי הזה, וכֹה דברי רבנו בראש פי"ג:


"שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות, ואם שינה באחת מהן – פסל, ואלו הן: שיהיו מרובעות, וכן תפירתן בריבוע, ואלכסונן בריבוע, עד שיהיו להן ארבע זוויות שוות [...] כיצד עושין תפילין-של-ראש? לוקחין עץ מרובע, אורכו כרוחבו כגובהו, ואם היה גובהו יותר על רוחבו או פחות ממנו אין בכך כלום, ואין מקפידין אלא על אורכו שיהא כרוחבו. [...] וכיצד עושין תפילין-של-יד? לוקחין עץ מרובע, אורכו כרוחבו, ויהיה גובהו כאצבע או יותר על זה מעט, ומחפין אותו בעור רטוב, ומניחין את העור על האימום עד שייבש, וחולץ העור, ומכניס ארבע הפרשיות במקום העץ" וכו'.


ובכן, ברור כשמש שתפילין של-יד שאורכן ורוחבן הוא 3.3 אינן פסולות לדעת רבנו, ואסביר:


1) ההלכה בעניין התפילין-של-יד אשר בה נאמר שיהיה גובהו "כאצבע או יותר על זה מעט", נאמרה בסמוך לשמונת הדברים המעכבין את התפילין מלהיות כשרות, ובהם לא נזכר עניין זה. ברור אפוא, שרבנו סמך על הגיונו של המעיין, שיבין שלא מדובר בעניין שהוא מעכב.


2) רבנו פוסק: "או יותר על זה מעט", ומי אמר שעוד 1.3 ס"מ הם אינם בגדר "מעט"? והואיל ולא נאמר במפורש שהדבר אסור, אין צל של ספק שהגודל הזה מותר וכשר לכתחילה.


3) בעניין תפילין-של-ראש רבנו פוסק באופן מפורש: "ואם היה גובהו יותר על רוחבו או פחות ממנו אין בכך כלום, ואין מקפידין אלא על אורכו שיהא כרוחבו". ואם בתפילין-של-ראש יש להקפיד אך ורק על צורת הריבוע, מדוע בתפילין-של-יד יש להקפיד גם על המידה? לכן נראה לי שמדובר בהמלצה טכנית ותו לא, ואוסיף להוכיח זאת גם בנקודה הבאה.


4) לפי (העדר) הגיונו של הבלדי-העיקשי, מי שיכין אימום לתפילין מפלסטיק או ממתכת, תפיליו יהיו פסולות! שהרי רבנו אומר בהלכה: "לוקחין עץ מרובע, אורכו כרוחבו, ויהיה גובהו כאצבע או יותר על זה מעט". וכי יעלה על הדעת שמי שיכין אימום מפלסטיק או מאלומיניום או מכל חומר אחר, תפיליו יהיו פסולות? וכי יעלה על הדעת שהוראתו של רבנו כאן היא הוראה מחייבת שכל החורג ממנה תפיליו פסולות? ולכן ברור, שכמו שדברי רבנו "לוקחין עץ מרובע" הינם הוראה טכנית שאיננה מחייבת, כך הם דבריו בעניין מידת גובהו, שהרי אין זו הל"מ.


5) האצבע המרובעת (או יותר מעט) שנזכרה בהלכות תפילין (ג, ה) היא תבנית האימום של מקום הכנסת פרשיית התפילין, לא גודלן של התפילין עצמן. כלומר, אין שום מניעה שהתפילין יהיו גדולות יותר, שהרי דברי רבנו נסובים על האימום, דהיינו על חללן של התפילין בלבד.


6) התפילין-של-יד בימינו די עבות (עד כמה שראיתי), ולכן קרוב לוודאי שחללן של התפילין-של-יד קרוב מאד לשני הסנטימטרים או יותר מעט, שרבנו קובע בהלכה כהוראה טכנית.


7) ועדיין נותר לנו להבין, מדוע רבנו לא ציין מידה כלשהי לתפילין-של-ראש? ויתרה מזאת, רבנו אפילו רומז שהן יכולות להיות גדולות ככל שנרצה, שהרי בתפילין-של-ראש רבנו אומר: "ואין מקפידין אלא על אורכו שיהא כרוחבו". ובכן, נראה לי שרבנו רומז לכך שככל שהתפילין-של-ראש גדולים יותר (מבלי להיות מן המתמיהין), כך יש בזה מעלה, שהרי כך התפילין של ראש נראים ובולטים יותר על ראשו של האדם, וכמו שנאמר במדרשות בעניין התפילין: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דב' כח, י; וראו: ברכות ו ע"א, מנחות לה ע"ב ועוד). ברם, תפילין-של-יד אינם נראים, ולכן רצוי לעשות אותם קטנים ככל שניתן כדי שיהיה לאדם קל ונוח ללבשם – וזהו לדעתי מקור השוני בעניין זה בין תפילין-של-יד לשל-ראש.


***

ויתרה מכולן, גם אם המגחך היה צודק, עלינו להשתדל לקיים את המצוות ככל שידינו משגת. ומי שפוטר את עצמו מקיום מצוה בגלל שהוא לא יכול לקיים אותה בשלמות, חשוד על המינות, כי בדרך זו ניתן לעקור מצוות חשובות ואף את יסודות הדת! לדוגמה: יטען הטוען, מכיוון שלא ניתן לעקור בעת הזו את פירוש רש"י-שר"י או את ספר הזוהר הפגאני מליבו של עם-ישראל, הרי שעלינו להשלים עם הזיותיהם המגשימות, וכן עם שלל תועבותיהם המאגיות-פגאניות.


ומי שמבקש לשלול את חתירתו של עם-ישראל לדרך האמת בטענה שלא ניתן לקיים את דרך האמת בשלמות, חשוד על המינות מצד נוסף: שיבתו של עמֵּנו לדרך האמת ולה'-אלהים-אמת מתרחשת ותמשיך להתרחש בשלבים. כלומר, מי שמבקש לשלול את התקדמותנו בשלבים לעבר אור האמת, למעשה שולל את שיבתו של עם-ישראל לדרך האמת, ומנציח את השקפות המינות אשר לופתות את ליבו של עמֵּנו ומטמטמות את מוחנו בהזיות מאגיות פגאניות.


וכל זאת כאשר יש זיק של אמת בדברי טוען הטענה אשר מרחיקה אותנו מלחתור לדרך האמת. ברם, כאשר מדובר בהתעיה, ואין אפילו זיק של אמת בדברי טוען הטענה (וכמו שראינו לעיל שאין אפילו זיק של אמת בדברי הבלדי-העיקשי העקוש והיקוש) – הדברים חמורים כפל-כפליים. מדובר אפוא בבלדי-עיקשי שמוחו מטומטם לחלוטין בהזיות מינות ובשנאה לאמת.


והואיל וגיחוכו המרושע של הבלדי-העיקשי הזה דומה לגיחוכו של הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם?", יש להקהות את שיניו הגחכניות ולהשיב לו: "אילו היית שם לא היית נגאל!".


"רשע, מה הוא אומר? 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?' [שמ' יב, כו], 'לָכֶם' – ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' [שמ' יג, ח]. 'לִי' – ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל" (הגדה של פסח).

בלדי-עיקשי החשוד על המינות
.pdf
הורידו את PDF • 146KB

154 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page