top of page

בישישים חכמה

[מאמר זה פורסם בכתב-העת 'אפיקים' גיליון עו, תשרי תשמ"ב, עמ' 19].


יקיר תל-אביב, רבי זכריה רצאבי, הינו אדם שטוב להכירו ולדעת את תולדות חייו, ויותר מכל, ללמוד ממנו. מה הם הדברים שאפשר ללמוד מזכריה רצאבי? אפשר למנות שלושה דברים שעליהם בעצם בנוי עולמו: תורה, עבודה ומעשים טובים.


תורה, עבודה ומעשים טובים


זכריה הצעיר החל את חייו בכרם התימנים, בנה את משפחתו ועד היום הוא מתגורר באותו בית בכרם, שבו גָּדַל וגִדֵּל את משפחתו הענֵפה. הוא התפרנס מיגיע כפיו כחייט מומחה. עבודת החייטות, בהיותה עבודה עצמאית, העניקה לו את היכולת להתפרנס בכבוד, ועם זאת אפשרה לו מרווחים של זמן, שבהם יכול היה לפעול במרץ למען הציבור. ואכן, המלה "מרץ" איננה מספקת כדי להגדיר את נכונותו של ר' זכריה רצאבי לעשייה ולמעשים טובים.


אמרנו בתחילת דברינו, ששלושה דברים מאפיינים את דמותו של ר' זכריה: תורה, עבודה ומעשים טובים. ואכן, יקירנו, מאז עמד על דעתו חי בצימאון לתורה, לא כדי להתגדר בתואר רבני כלשהו, אלא תורה לשמה. אוזניו קשובות תמיד כאשר היה מדובר בתורה, כל חושיו מתוחים כמו במעמד הר סיני. זוהי אהבת תורה ודבקות בה, כדי לקיימה בכל מידת היכולת.


עבודה. כבר ציינו לעיל שהוא עבד בחייטות, ואחד מיקודֵי ליבו הגדולים היה שיעמוד בן חורין ברשות עצמו. בתפילותיו לפני בוראו התחנן תמיד שה' יְזַכה אותו לעזור לאחרים, ושהוא עצמו לא יזדקק לחסדי אדם.


מעשים טובים. מובנם המלא של מעשים טובים מוצאים את ביטויים הנכון בעבודה ציבורית, ויקיר תל-אביב, זכריה רצאבי, נכנס לעבודה ציבורית לא לשם שררה, לא לשם ייצר-שלטון אלא לשם עשייה לשמה. יכול הוא לספר על הרבה מוסדות, איגודים ואגודות, שהיה בין מקימיהם ומטפחיהם.


בין מייסדי תלמוד תורה


אחת האגודות הראשונות שהיה בין מקימיה, היא אגודת "צעירי ישראל", שנוסדה בשנות המלחמה העולמית הראשונה ואשר מטרתה הייתה להקים בתי-ספר לילדים יוצאי-תימן. וחזקה עליו שהוא נכנס לעניין הזה בכל הלהט שבנפשו והאש העצורה בעצמותיו. לאחר-מכן אנו מוצאים אותו באגודת "צעירי המזרח", שמטרתה הייתה התיישבות צעירי תימן על אדמת המולדת. בהקשר לאגודה זו הוא היה חבר פעיל בהקמת קופת מלווה וחסכון "המזרח", ואין צורך להרחיב את הדיבור על המעשים הטובים שנעשו במסגרת הווייתה של קופה זו.


בסמוך לאותן פעילויות אנו מוצאים אותו בין מייסדי "אגודת נצח" שהקימה את בית-הכנסת המרכזי בתל-אביב, וחבר הנהלתה במשך שנים רבות. ואולם, אחד הפעלים החשובים שלו הייתה הצטרפותו למייסדי בית-הספר "תלמוד תורה" לתימנים. מהו הדבר המעניין שבמעשה זה? לכאורה, נראה הדבר כתמוה, כשמדברים על בית-ספר נפרד לתימנים. ואולם יש להתבונן אל המטרות של אותו בית-הספר, כדי להבין ולעמוד על הכוונות הברוכות הטמונות באותן מטרות. אותו "תלמוד תורה" לתימנים נועד להקנות לימודים יסודיים לשמירת המסורת בהיגוי עברי נכון, בקריאת התורה והתפילה, באורח החיים הטהור והעתיק של האומה, ובשמירת התרבות והמסורת של יהדות תימן. אותו "תלמוד תורה" עשה באמת רבות בהתאם למטרותיו. עשרות מחזורים של תלמידים יצאו ממנו, ורבים מהם עלו במעלות הסולם החברתי, ועשו עבודה מבורכת בתחום החברתי והחינוכי.


להנחיל מורשת אבות


זיכרונותיו של זכריה רצאבי על אותה פעולה מעוררים בו התרגשות עד עצם היום, שכן באותו בית-הספר, "תלמוד תורה", מצא פתרון של שילוב הישן ומיזוגו עם החדש. אולם, לצערו ולאכזבתו, מוסד זה לא המשיך להתקיים במתכונתו לאור מציאות החיים במדינת ישראל, ולכן הוא תומך בכל נפשו ביוזמות שכונתיות המתבססות על פעילות חינוכית וחברתית של הילדים יוצאי תימן, בשעות אחרי הצהריים. עיקרה של פעילות כזאת – שיעורי השלמה של לימוד הילדים אצל המָּארי, כדי להקנות להם את מורשת אבותיהם ולהנחילה לבניהם אחריהם.


זכריה רצאבי נמנה בין מייסדי התאחדות התימנים בארץ. הוא פעל יד ביד עם אביה ומחוללה זכריה גלוסקא ז"ל, התאחדות זו פעלה רבות בתחומים רבים: ניהלה מאבקים נמרצים לעליית יהודי-תימן לארץ, קליטתם והשתרשותם במולדת, חינוך בניהם ברוח מסורת אבותיהם ועוד ועוד. לא לחינם הצטרף לפעולות התאחדות, כי ראה בה מוסד לוחם ונאמן להשגת זכויותיו של ציבור עולי תימן בארץ.


הדבר הנחרץ בכל גלגולי מעשיו של יקיר תל-אביב, ר' זכריה רצאבי, הוא שמעולם לא ביקש להתבלט על במתי עם, אלא השתדל להסתופף בצל, ועוד ינוב בשיבה דשן ורענן לאורך ימים ושנים, אמן.


בישישים חכמה
.pdf
הורידו את PDF • 117KB

134 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול

1 Comment


יישר כוח

מאמר חשוב מאוד

Like
bottom of page