איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו

בעקבות מאמרי "הכיתה אותם ולא חלו" התעורר כסיל משתכנז אומלל במיוחד. הוא החל לתקוף אותי בשצף קצף ומתוך שנאה ומשטמה עיוורת ויוקדת אשר איני זוכר כמותה, אך הוא לא שם לב שהוא כופר ביסודות הדת ומחרף ומגדף את ה' יתעלה ויתרומם.


נחל אפוא בהצגת תגובתו על דבריי במאמר הנזכר:


דבריך אמנם נוקבים, אך נהירתך אחרי דעת הרמב"ם בעניין איוב רעה ולא נכונה כלל. גם הרמב"ם שגה בעניינו של איוב וייחס לו אשמה כשהכתוב במפורש אומר שאיוב היה איש צדיק וירא חטא. בנוסף, בסוף הפרק מודגש במפורש שרעיו של איוב הם החוטאים!


בהליכתך העיוורת אחרי הרמב"ם חוטא אתה באותו חטא של האשכנזים והספרדים הרובוטים. ניכר כי אינך שוקל ומכלכל את דבריו של הרמב"ם ואתה מקבל אותם על עיוור.


ובכלל, הרמב"ם מתעלם לחלוטין ממחאות קשות ונוקבות של נביאים קדושים כלפי ה' יתעלה! עבור הרמב"ם איוב היה אדם לא חכם ואולי אף טיפש! לא פחות! כך הוא כותב במורה הנבוכים בהתייחסותו לאיוב. ודבריו שם על איוב הם נאצה וגידוף כלפי אדם צדיק וירא אלוהים ועליך לקבל האמת ממי שאמרו, אף שהם נגד הרמב"ם הגדול.


בירושלמי כתוב: "יודעים היו הנביאים שאלוהיהם אמת ואינם מחניפים לו". הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד ה'! אברהם קרא בקול גדול: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט!?!". משה הטיח דברים ואמר: "למה זה שלחתני?! ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה!". ירמיה הנביא הטיח בה': "מדוע דרך רשעים צלחה? שלו כל בוגדי בגד?". איך מעיז אתה להתעלם מקריאות מפורשות אלו שיוצאות מלב שבור ונדכה, מפיהם של נביאים ולטעון שהכל מובן עבורך?!


והרי נביאים הטיחו דברים ואמרו שהם לא מבינים מדוע ה' מעניש באופן כה לא מידתי!


דוד המלך מביא את דבריו של אסף המשורר בתהילים פרק עג ואומר דברים קשים ביותר: "ואני כמעט נטיו רגליי (מן האמונה), כאין שפכו אשוריי… כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה", "ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים", והוא אף כותב דברים מדהימים: "אך ריק זיכיתי לבבי וארחץ בניקיון כפי". אפילו אנשים ענקיים כאלה היו להם משברים קשים עד כדי מחשבות על עזיבת דרך האמת!


והנה בא אדם כמוך ומצטט את הרמב"ם על עיוור כמו רובוט בלי לחשוב: האם דבריו נכונים? האם הם עולים בקנה אחד עם דעתם של נביאים וצדיקים גדולים אלו? והאם הכל באמת כל כך מובן עבורך עד שהחלטת שאתה מבין היטב מדוע מיליון וחצי ילדים מתו מיתות כה משונות?! חשוב על הדברים שהעליתי כאן אדיר... לא ייתכן שרק האדם אשם בהכל! האדם הוא רק בשר ודם, חומר עכור, היום כאן מחר בקבר…


וכבר זעק המשורר הגדול: "זכור אני מה חלד (אני זמני, עלה נידף שנושאו הרוח אנה ואנה), על מה שווא בראת כל בני אדם?!", לפעמים צריך לזעוק לה': "למה ה' תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה?!". הגיע הזמן שרבונו של עולם יתעורר לעזור לנו! "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך". כן, גם אם אנחנו לא ראויים!


עד כאן דברי הכסיל המשתכנז הראשונים, והנה לפניכם תשובתי:


שים לב מה אמרת: "נהירתך אחרי דעת הרמב"ם בעניין איוב רעה ולא נכונה כלל". נהירתי אחרי הרמב"ם רעה? וכי הרמב"ם הוא כופר ואפיקורוס?! וכי הבנת בכלל את דברי הרמב"ם? וכי הנך מבין את משמעות ידיעת ה' והעדרה?


***

עוד אמרת: "בהליכתך העיוורת אחרי הרמב"ם חוטא אתה באותו חטא של האשכנזים והספרדים הרובוטים". האמנם? ואם אני הולך אחרי הרמב"ם בעניין איוב, זה אומר שאני הולך אחריו באופן עיוור? ואיך הסקת מהליכתי אחרי השקפה אחת של הרמב"ם בעניין איוב שאני הולך אחריו באופן עיוור בכל התחומים? אתה שומע את עצמך? אתה מבין עד כמה השנאה והמשטמה העבירו אותך על דעתך? מתוך דבריך ניכרת אפוא שטנה עזה כלפיי, וכנראה שהוכחתיך בעבר ושנאתני. "שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ" (עמ' ה, י).


***

חשוב להבהיר: לדעת רבנו איוב היה עם הארץ, וכנראה שנפגעת מאד מהאשמה זו...


כמו כן, רעיו של איוב חטאו בכך שהאשימו אותו בעשיית מעשי נבלה חמורים. הם לא הבינו שחטאו של איוב היה בהפניית עורף לידיעת ה' יתעלה, דהיינו, איוב שגה לחשוב שדי בעבודת ה' באיברים החיצוניים בלבד. כמו כן, איני הולך באופן עיוור אחרי רבנו, הנני מבין את חומרת העדר ידיעת ה' יתעלה, ואיני מתפלא שעם הארץ כמוך אינו מבין זאת, וזועם כמו הכסילים שתוארו בספר משלי. ואם אינך מבין את חומרת העדר ידיעת ה' – יפה לך השתיקה.


והנה ראיה מדברי ירמיה (יב, א–ג) לחומרת עבודת ה' באיברים החיצוניים בלבד:


"צַדִּיק אַתָּה יְיָ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ [הנני מודה שכל פעולותיך בצדק אלהי] אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ [אבל בכל זאת, רגשותיי וצערי אינם מניחים לי שלא לזעוק אליך] מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד? נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה יְיָ יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה".


עבודת ה' באיברים החיצוניים בלבד דרדרה את עם-ישראל לרשעות איומה ונוראה! רשעות כֹּה נוראה עד שעונשם היה ללכת כצאן לטבח וליום ההריגה – וכל הזוועות הללו נבעו כתוצאה מהעדר ידיעת ה' אשר במשך הזמן גרמה לסטייה חמורה מדרכי היושר המוסר והצדק.


וכל שאר דבריך אין להם שום קשר לעניין, אין שום קשר בין זעקות הנביאים על העוולות שהם ראו לנגד עיניהם לבין ייסוריו של איוב. הנביאים לא סבלו את ייסוריו הבלתי נתפשים של איוב, הם סבלו את סבל בדידות אנשי האמת אוהבי הצדק והיושר, הם סבלו בראותם עוולות איומות ונוראות, הם סבלו בשל העדר האמת "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל" (יש' נט, טו), והם זעקו כדי לתת ביטוי לכאבם הרגשי העצום על בחירתו של עם-ישראל ללכת בדרכי רשע ושחיתות. לעומתם כאמור, איוב סבל ייסורים כמעט בלתי נתפשים, וזאת בעבור חטא הפניית העורף לידיעת ה' יתעלה, דהיינו על כך שהוא עבד את ה' באיבריו החיצוניים בלבד.


ושים לב לאיזו שפלות הגעת, עד שהאשמת את ה' יתעלה בייסורים שבאים על האדם! שהרי כתבת כך: "הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד ה'!". כלומר, לפי הבנתך המעֻוותת, הנביאים מורים לנו בקריאותיהם ובזעקותיהם מרה, על ההשקפה שה' יתעלה הוא זה אשר אשם בייסורים שבאים על בני האדם ועל עם-ישראל! כלומר, אתה כופר בפסוק מפורש בתורה: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דב' לב, ד), ואתה אף מאשים את הנביאים ע"ה בכפירה בתורה ובקריאות שחץ ומרי קמי שמיא! ארור תהיה בהמה שכמותך!


"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְיָ יִזְעַף לִבּוֹ" (מש' יט, ג).


"אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ" (תה' קז, יז).


***

כמו כן, מתוך דבריך עולה, שההשקפה שאחז הרמב"ם ביחס לאיוב היא רק תירוץ לתקוף אותי ואת רבנו הרמב"ם! שהרי בסוף דבריך גילית את העניין האמיתי שעליו אתה רותח וזועם!


וכך כתבת:


"והאם הכל באמת כל כך מובן עבורך עד שהחלטת שאתה מבין היטב מדוע מיליון וחצי ילדים מתו מיתות כה משונות?! [...] לא ייתכן שרק האדם אשם בהכל!".


כלומר, לא איוב הוא זה שמעניין אותך, ואפילו לא משה רבנו, כל התיאור שתיארת כאילו אתה חרד לכבוד איוב והנביאים הינו שקר וכזב! מה שבאמת חרה לך הוא שהאשמתי את אדוניך האשכנזים האירופים במינות ובכפירה, שהרי אתה עבד נרצע להם, וכבר השבתי לך במאמר: "מכתב מאת כסיל משתכנז". נמצא אפוא, שדבריך הינם דברי שקר צביעות והתחסדות!


ואגב, שוב ייחסת מגרעת ועוול חמור מאד לה' יתעלה באמרך: "לא ייתכן שרק האדם אשם בהכל!", וכי אתה בכלל מבין את עומק שוחת המינות שנפלת אליה ביחסך לה' יתעלה פעולות עוול? כאילו ה' יתרומם שמו הוא האשם במוראות השואה, וכאילו אלוהינו הוא כמו אלילי הזעם היוונים או הכנענים! ועליך נאמר: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְיָ יִזְעַף לִבּוֹ" (מש' יט, ג).


ורק האדם הוא האשם למעשיו ולקורות אותו, וזה היסוד התורני של שכר ועונש: "לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָו‍ֹן. הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ" (יח' יח).


והשקפתך קרובה מאד להשקפת המינים האתאיסטים, אשר החליטו בעקבות השואה לכפור במציאותו של בורא עולם, כאילו אלהים הוא האשם בשואה, ואם הוא אשם בשואה, סימן שהוא לא קיים, שהרי לא יעלה על הדעת שאלוה אמת יפעל עוולה כל-כך חמורה.


ולא פחות חמור מכך, ייחוס מגרעת כל-כך חמורה לה' יתעלה, היא בגדר הגשמה.


ולעצם שאלתך: האם הדברים ברורים לי וכו', ובכן, כן! הדברים ברורים ומובנים לי, כי התורה פשוטה וברורה לכל דורשיה באמת, והיא כבר הורתה לנו שייסורים חמורים באים בעקבות עבירות חמורות, וכי אינך מכיר את התוכחות? ודי ללמוד אצל המארי כדי להבין זאת...