אבו-חזירא

עודכן: 29 באפר׳

התפישׂה שכל אדם מאומתנו נגמל ונענש לפי מעשיו, שה' רואה ללבב ושאי-אפשר להערים עליו – כל אלה הן השקפות יסודיות ברורות מאליהן, אך לא לישיבת המקובלים בקבר הרשב"י.


בדומה ליש"ו בנצרות, לטענתם ניתן להעביר את העוונות למישהו אחר, ראו את השלט מאחור: "אשריך רשב"י שאתה לוקח על עצמך את כל עוונותיהם של כל העולם", זאת ועוד, יחיאל אבוחצירא טוען שניתן "לתת את הכפרות לכבודו של רשב"י" וזה לדבריו כדאי מאד לפני יום הכיפורים, אך בשום מקום מהימן לא מוזכר מנהג הכפרות, ומדובר בעקירת מצוה חשובה מאד, שהרי התורה חייבה אותנו לשוב אל ה' יתעלה בבכי ובתחנונים. לא בתרנגולים ולא בשילומים.


א. האלהים האחרים של ספר הזוהר


ברשותכם, הבה נעיין במאמרי: "האלוהים האחרים של ספר הזוהר" (עד סוף הפרק לקמן):


רבות מחסידויות המינות למיניהן מחריבות את דעתם של הפתאים בהחדרת ובהנחלת דמיונות והזיות אשר מטשטשים את ההבחנה אצלם בין דמיון למציאות; לא מעטים השתבשו בדעתם כתוצאה מהמפגש עם חסידויות המינות, ונגרם צער רב להורים (באסכולה הנורמטיבית) אשר השתדלו להנחיל לילדיהם דעות ישרות ונכונות במשך השנים.


כעת ניגש אל ספר הזוהר שהוא תורתם החדשה המסיתה והמדיחה את העם הנבחר, וכך נאמר בו (בר' יט ע"ב):


"כשמתתקנת הלבנה [נראה שכוונתו בשעה שהלבנה מלאה], מתהפכות האותיות [של הפסוק:] 'הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ' [ש"ב כב, לא] – [והן-האותיות מתהפכות ל:] מגן הוא על כל אותם רוחות רעות ומזיקים שמשוטטים בעולם בפגימתה, לכל אותם שאחוזים בו באמונת הקדוש-ברוך-הוא".


כלומר, בעת שהירח מלא מתהפך פסוק מפורש בתורה, ובזכות היפוכו, הקב"ה מגן על כל בני האדם "שאחוזים בו באמונה", מפני כל אותם "רוחות רעות ומזיקים שמשוטטים בעולם בפגימתה". ויש בדבריו גם דברי כפירה וגם כמה וכמה הזיות ודמיונות, וכל זה בפסקה אחת!


א) לא יעלה על הדעת שפסוק מן התורה יתהפך כי התורה הקדושה הזו לעולם לא תשתנה ולא תוחלף (וזה כידוע היסוד התשיעי משלושה-עשר יסודות הדת), וכל המעלה על דעתו שהתורה תשתנה או תוחלף פעם בחודש או פעם ביובל הוא בגדר כופר ומין שאין לו חלק לעולם-הבא, ומצוה להורידו ולא להעלותו כאשר יש סנהדרין אמת בירושלים.


ב) כיצד היפוך האותיות של הפסוק מוביל להגנה מאת ה' יתעלה? וכי הקב"ה הוא מכשף זקן שיושב בשמים ולוחש לחשים שמעניקים הגנה "לכל אותם שאחוזים בו באמונה"?


ג) בדבריו באה לידי ביטוי האמונה בשדים ומזיקים דמיוניים, ואמונה זו היא בגדר עבודה-זרה, שהרי האמונה באמיתת עבודה-זרה, ואפילו מבלי לעובדהּ, היא בגדר חירוף וגידוף השם הגדול והנורא, וכמו שפוסק רבנו בהלכות עבודה-זרה (ב, י): "כל המודה בעבודה-זרה שהיא אמת, אף-על-פי שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".


ד) מדבריו עולה מגרעת חמורה ביחס להקב"ה: הקב"ה תלוי במילוי הלבנה! אך ורק בשעה שהלבנה במילואה הקב"ה מסוגל ללחוש לחשים ולעוות את פסוקי התורה, כדי שיהוו מגן וצינה לכל בני האדם "שאחוזים בו באמונה"... אך בכל לילות החודש, כאשר הלבנה בפגימתה [=כשהיא חסרה], אין בכוחו של הקב"ה