רצון ערוסי התרעם על נציב תלונות הציבור על-כך שביקר את יעקב יוסף, זה קרה לאחר שיעקב מרד (לא פעם) ברפורמת הכשרות והגיור אשר ממשלת ישראל דרשה ממנו לקיים. לא בחנתי את העמדות בנושא, מפני שבין כֹּה, בית-הדין של ימינו כופר בתורה-שבעל-פה ואין לשמוע לו על-כל-פנים. ובכלל, מתקשים שם לקבל את העובדה שהם כפופים לממסד שמשלם להם משכורות. כשאבו-יוסוף, הלא הוא הר"ב הראשי לישראל, יוצא נגד הממסד הוא מוזמן לשימוע או ננזף, בדיוק כמו שמנהל אשר לא מרוצה מעובדו – מזמנוֹ לשימוע.
חז"ל הנחו בעניין זה (אבות א, י): "אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות", דהיינו, שנא את המינוי והתרחק מן השלטון, והעובדה הפשוטה היא, שאילו כומרי הדת היו עוקבים אחרי המסורת המהימנה הם לא היו נקלעים למצב הזה מלכתחילה.
רבים מהכומרים השכירים התרעמו על ביקורת הנציב, והנה לפניכם הדברים שפרסם רצון ערוסי באתרו "נצח ישראל": "אנחנו עומדים לפני ימי החנוכה ולא פחות ולא יותר אומר נציב התלונות של מדינת ישראל [...] שלא לומר את מה שהרב חייב לומר".
גם ערוסי וגם אבו-יוסוף אינם חיים על-פי תורת ישראל מפני שהם מודים בעבודה-זרה. בנוסף, הם מבזים את התורה ומכבים את אורהּ לפי שאסור ליהנות מדברי תורה.
ערוסי מסכם את דבריו: "אין צל של ספק שמצוה למחות בדבר [בנציב התלונות], אבל יפה מאד אם אותו נציב תלונות [...] יתנצל בשער-בת-רבים".
ערוסי משסה את עבדיו הנרצעים במבקר המדינה, ומציע לנציב שיתנצל בפרהסיה, אולי בחלום הלילה. המשך דבריו של ערוסי מלאים בארס:
"וזה לא רק בגלל הכבוד של הראשון לציון [אשר הורה שאסור להתפלל עם דרדעים ואין לצרף אותם למניין] אלא בגלל כבודו שלו הוא עצמו [השופט אורי שוהם הוא נציב התלונות] וכדי למנוע מכשלה מאחרים שיילכו בעקבותיו – שכל ארחא פרחא [=פרחח] ירימו ראש נגד תורת ישראל, במיוחד שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שלא אחרים חלילה-חלילה מהמתייוונים והיוונים אשר קמו נגד תורתנו הקדושה ונחלו בסופו של דבר תבוסה".
ומי הם אלה אשר קמו כנגד תורתנו הקדושה? נציב תלונות הציבור אשר מבקש לצמצם את השפעתם הרעה של הכומרים האורתודוקסים הממסדיים? או הכומרים האורתודוקסיים הם בעצמם אשר הפכו את תורת משה למחצבה מאוסה של הפקת רווחים וטובות הנאה? מי הם אלה אשר מחללים-שם-שמים? אלה שמבקשים לצמצם את חילול-שם-שמים ושנאת הדת או אלה אשר רוממות הדת בגרונם וידיהם במחשכים פושטות בבצע ובגזל?
החלטתי ללכת לשיעור השבועי של ערוסי ולכתוב מאמר על דברי ההסתה השקריים שהוא מפיץ, והוא אכן הרחיק לכת, ובעת שלמדנו הלכות חנוכה תמימות, לפתע, הוא העלה את הרהורי ליבו הפוליטיים הרוחשים מתחת לפני השטח, והחל לדבר על שיתוף הפעולה של המתייוונים היהודים עם היוונים, והסביר שהם אלה שנתנו את התשתית ליוונים להצר ליהודים מבחינה רוחנית, עד הגיעם לבית מקדשנו ופגיעתם בקדושתו וטהרתו.
בהמשך לדבריו אלה, הוא קרא את דברי רבנו בהלכות חנוכה (ג, א):
"ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם".
לאחר קריאת ההלכה הזו, ערוסי אמר, שרבנו רצה להבליט את העובדה, שמי שהרים את דגל המרד ומי שסילק את השלטון הזר מעלינו הם דווקא הכהנים הגדולים, וזה נכון, אך משום מה הוא הוסיף והדגיש שלא המצביאים והמדינאים הושיעו את עם-ישראל באותם הימים, מהסיבה הפשוטה שהם נחלו חולשה לאחר שנשאבו אחר ההתייוונות.
ואיני מבין, אם מי שהרים את דגל המרד והוביל את המאמץ המלחמתי הם הכהנים הגדולים, מדוע הוא וחבר מרעיו הנוכלים מטיפים השכם והערב להשתמטות מצה"ל? כלומר, כאשר מטרתו של ערוסי לגנות את אנשי הצבא והמדינאים, הוא טוען כנגדם שלא הם הושיעו את עם-ישראל בימי קדם, אך כאשר הוא נשאל האם חובה לשרת בצבא ההגנה לישראל, הוא טוען שאין לשרת ועדיף ללכת לחמם את הכיסא בישיבות הטמטום של צאצאי המינים! או בכויילל המינות הפרטי שלו שבקרית-אונו, שבו מחנכים להזיות ולחילול-שם-שמים...
אלא, שמטרתו אחת היא: להפוך את התורה לקורדום חוצבים ולשמר ולהנציח את כוחם הפוליטי והכלכלי של ממסד הכמורה האורתודוקסי, לפיכך, כאשר הממסד שמאכיל אותו לוחץ על מערך הכמורה האורתודוקסי, ערוסי נושך את ידו של הממסד בטענה שלא הם אלה שהושיעו את עם-ישראל בימי קדם – אך הוא לא שם לב שהוא בעצמו לא נוהג כמו אותם כהנים חשמונאים שקידשו שם שמים ומסרו את נפשם, שהרי הוא מחזיק בהשקפה שאין לשרת בצבא ההגנה לישראל, ומצטרף לכת המינים המשתמטים ומחללי-שם-שמים.
אגב, מדוע בניו של ערוסי לא שירתו בצה"ל ונהנו מפטורים של יושבי ישיבות?
כל הרמטכ"לים
הוא המשיך בצער מעושה ואמר שהוא "מודאג מאד-מאד", ומדוע? מפני שלטענתו אנשי הממסד שמאכיל אותו אוחזים בדעות "פוסט-ציוניות"... הוא הביא לדוגמה את הרמטכ"לים, ששוב, "באמת תרמו תרומה גדולה מאד", ברם, הם הגיעו מחוגים של השומר הצעיר.
מה שערוסי לא ידע הוא שהתיישב לצידו נין של מממן תנועה מקבילה לשומר הצעיר ושמה גורדוניה, השומר הצעיר הנחילו ערכים חיוביים לצעירים בגולה כגון ציונות, שיתוף פעולה והגשמה עצמית; רבים מהם עזבו את משפחותיהם ועלו ארצה לבנות את ארץ-ישראל עד חירוף הנפש! שהרי הם לחמו ואף נהרגו על אדמת הקודש על-ידי הערבים!
סבא רבא שלי ישב בכלא בגולה עקב תמיכתו בפעילות הציונית כשתרם את כל כספו ללמד את הצעירים הללו חקלאות ולהעלותם לארץ-ישראל. אין ספק שהוא שגה באמונות ובדעות, אך בשום אופן ופנים אין להזכירו לצד המתייוונים אשר ביקשו לעקור את הכל, ויש אשר קונים את עולמם בשעה אחת – באהבת ארץ-ישראל, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
מכאיבה מאד כפיות הטובה של הכומרים, וכן העובדה שהם עושים שימוש בכתובים כדי להסית ולהדיח כנגד בני עמנו אשר לא קיבלו עליהם את הכמורה האורתודוקסית לאלוה.
מדינת ישראל מאכילה ומפטמת אותם וכמו החתולים והעורבים הם נושכים ושורטים, ומדי שנה בשנה בחג החנוכה, חוגים אורתודוקסים פרו-נוצרים כאלה ואחרים מטיחים האשמות חמורות וקשות מנשוא כנגד היד שמאכילה אותם – מי הם אפוא המתייוונים של ימינו?
מצאו להם דרך מצוינת ללכד את עבדיהם הנרצעים סביבם בהסתה נגד הממסד שמאכיל אותם ובאמתלה שהם כומרי דת וראויים למימון... והם ביודעין מהלכים אימים ומסיתים כנגד הממסד, כדי להוסיף ולעשוק אותו. לא לחינם ערוסי שילב בשיעורו הנתעב את דעותיו של עובדיה יוסף, הרמב"ן, החפץ חיים – כל ההוזים הנהנים מדברי תורה, אחיו ורעיו לנשק.
ומי שאינו יודע להכיר תודה לבשר ודם שרואות עיניו, לעולם לא יידע להכיר תודה ולידע את ה' יתעלה ויתרומם שלא נראה בעיני הבשר, ואשר לא ניתן להשיגו אלא במחשבה.
"נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (צפ' ג, ד).
"כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י).
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" (מלאכי ב, ח–ט).
בתמונה: שומרים בקיבוץ משמר העמק, אחד מתוך שמונים-וחמישה הקיבוצים שהקים "השומר הצעיר".