פנינים מדברי רס"ג - א

מתוך פירושו למשלי

מאת אדיר דחוח-הלוי

"מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן" (מש' כט, כא), ופירש שם רס"ג: "ועניינו אל תשליט את התאוות על נפשך, כי אז תהיה להם עבד ולא תוכל להתנגד להן עד שיוציאוך מגדר הדת והנימוס יחד, אלא הצטמצם בכך לפני שתשקע בהן". ובימינו הפכו את השקיעה בתאוות למצוה גדולה ורבה, שהרי רבים מגדולי הדת האורתודוקסית הפרו-נוצרית, עבים ונשפכים מאד, אולי אפילו יותר מעגלון מלך מואב, ואף שהם תועים בתאווה, מתייחסים אליהם כאילו היו מלאכים עלי אדמות, והעיקר שהם אוכלים ושותים בהכשר עדת צאצאי המינים. אך הינם נבלים ברשות התורה, וגרועים מאוכלי שפנים וחזירים, כי המטרה באיסורי המאכלות היא שנהיה בני אדם אנושיים ונבונים מרחיקי הבהמיות, והם הפכו את הבהמיות לְמַעֲלָה.


ואגב, ברור מדוע הם מעודדים את הבהמיות וההתבהמות: גם בגלל שהם בעצמם בהמות; גם כי נוח להם לרכז את ההמון סביבם בעידודם ללכת אחרי שרירות לבם הרע; וגם בגלל שעידוד ההתבהמות והבהמיות משמעו עידוד הצריכה! וגדולי צאצאי המינים חברים הם לאנשים משחיתים אשר מרוויחים הון עתק מצריכת-היתר המחליאה של החברה המודרנית, ושלמוני הדמים הללו מגיעים ישירות או בעקיפין גם לגדוילי צאצאי המינים. בדרך זו הם הורסים את בריאותם על מזבח הבהמיות, ואת בריאותם של צאן מרעיתם על מזבח הכוח הפוליטי והכלכלי, כי השוחד וכוח הצריכה הם כוחות עצומים ומחריבים.


עתה גם יובן מדוע צאצאי המינים מכשירים את הזללנות ואת הטיפול המחפיר והמחריד בבהמות ובעופות, תוך כפירה באחריות האנושית והתורנית לשמור על העולם, ולהתייחס לכל בעל חיים באנושיות ובחמלה. כלומר, מפני שהכסף הפך להיות אלהי האלהים ואדוני האדונים, כל שאר מצוות התורה ומוסריה אשר מתנגדים לאלהי הכסף, הופכים להיות לנטל ולעול על צאצאי המינים, והם מוחקים אותם מספריהם, וכך הם גורמים לחילול שם שמים איום ונורא! ואיה החמלה? איה האנושיות? הזאת דת משה? הזהו עם חכם ונבון?


***

בהמשך משלי (כט, כד) נאמר כך: "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד", ושם פירש רס"ג: "השיתוף עם הגנב [או עם בעלי ההון] הוא בכמה סוגים: או שייעץ לו בכך [כמו שמייעצים גדולי צאצאי המינים לבעלי ההון], או שישבחנו בכך [=כמו שמרוממים צאצאי המינים את בעלי ההון בכינוסיהם מתוך חמדת ממונם], או שיראֵהו ולא יעיד עליו בכך [=ורבים מגדולי צאצאי המינים הינם שותפים לסודות העושק והחמס של בעלי ההון], או שיובא לפניו ולא ישפוט אותו בצדק [=ואיך ישפוט בצדק והוא לוקח שוחד?]".


וממשיך רס"ג שם:


"ואף-על-פי שכל אלה [=הדיינים המושחתים] לא לקחו מאומה ממה שלקח הגנב, הרי הם שותפים עמו מפני שעזרוהו או עודדוהו [=כל-שכן וקל-וחומר צאצאי המינים אשר מקבלים שוחד מבעלי ההון]. וכן מי שהוא עד על הלוואה או פיקדון ונשבע עליה ואינו מעיד, הרי הוא שותף לכופר או לרמאי, וכמו שאמרה התורה: 'אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ' [ויק' ה, א]".


וגדולי צאצאי המינים עדים ושותפים לרֶשע ופשע בממדים שלעולם לא נדע, רק לעתים מתגלה קצה הקרחון של שותפויותיהם ועסקאותיהם עם בעלי ההון, בין באופנים ישירים ובין באמצעות שלוחיהם המשתלחים ועסקניהם העסקקנים. אוי לה לדת משה ואוי לה לדת האמת מפני הארורים הללו, אשר מחללים שם שמים, והופכים את דת האמת לכלי גס וכעור למילוי תאוותיהם וזימותיהם. אוי לנו כי חטאנו, שהפכנו בהמות ארורות לגדולינו וחכמינו, אוי לנו שרוממנו עובדי אלילים משוקצים וטמאים, אוי לנו שאנחנו זונחים את אהבת ה' יתעלה ודרך האמת, כדי לדבוק בנביאי שקר אלילות ותועבה אשר דוחפים אותנו להתבהמות.


"שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב [...] הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג, ט).


***

"תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ" (מש' כט, כז), ופירש שם רס"ג: "תּוֹעֲבַת – כמו שמתעבים הצדיקים את איש העוול, כך מתעבים הרשעים את ישר הדרך".


והוא מוסיף בפירושו הארוך:


"דבריו אלה [הינם] הקדמת הודעה למי שמשתדל להיות צדיק, אומר לו: אל תחשוב שאם תהיה צדיק יאהבוך כל בני אדם, אלא, כשם שיאהבוך מקצתם כך ישנאוך המקצת האחר, ועל-מנת כן התקדם [כלומר מתוך הבנה שזו מציאות עולם השקר, ואל תיתן לשנאת הסכלים לרַפות את ידיך מללכת בדרך האמת]. וכמו שאמר אחד מבעלי המוסר לבנו: בני, יותר ממה שאתה מתפלא מסכלות הסכלים, מתפלאים הסכלים על תבונתך. והקדים לו דבר זה כדי שלא יראה שיש בני אדם מזלזלים בו וימאס את חוכמתו. לפיכך אמר לו, כשם שמתאָריך שיאהבוך הנבונים והצדיקים, כך מתנאיך שישנאוך הסכלים והרשעים".


וכמה נפלאה ומופלאה תשובתו! וכך יש להשיב לכל אח וחבר לדרך האמת, אשר חלשה דעתו למול גלי הרפש הסכלות והמינות, ומתיירא או מתלבט או מתייאש מעט, מללכת בדרך האמת במלוא העוז והנחישות: "בני, יותר ממה שאתה מתפלא מסכלות הסכלים, מתפלאים הסכלים על תבונתך" – וכמה עמוקים ונוקבים דבריו למי שמבין אותם ואת המציאות.


"חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תה' קיט, סג).

הרעיונות המובאים לעיל פורסמו במסגרת ה"קול קורא" לפרסומי אור הרמב"ם הנשלחים בדוא"ל, ויש בהם גם רעיונות אשר אינם מפירוש רס"ג למשלי

01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!