אור הרמב"ם

אשתף אתכם בחוית ליל הסדר שהיתה לי על מנת שנבחין במרחק העצום בין הפסיקה הטהורה של חז"ל ורבינו לבין הפסיקה המשובשת של ימינו.

התארחתי אצל גיסי, ספרדי מן השורה. כמובן שהוא לא שכח להזכיר בפתיחת הסדר את דברי הזוהר, ש'כעת קודשא ב"ה וכל פמליא של מעלה יורדים למטה ונמצאים אתנו בבתים'.

כשהגענו לנטילה הראשונה הוא חזר והדגיש כי 'אסור לברך על נטילה זו'. ואחר כך הזהיר שחס ושלום לא לאכול כזית מהכרפס (ובלי לשים לב ביטל תקנת חז"ל).

ואז הגיע השלב של אכילת כמויות אדירות של מצה וחסה (בעוד אני סימתי תוך מספר שניות אכילת כזית המתנתי לשאר המסובין דקות ארוכות כדי שיסיימו את ה'כזית' שלהם).

ואני שואל את עצמי - וכי מצוות לצער ניתנו והיכן שמחת החג?!

חג פסח כשר ושמח לכל חברי אור הרמב"ם שזכו לגלות את אור האמת!