שלום, לפי מה שקראתי ניתן להבין שהרמב"ם קובע שמנהג בתר תלמודי אין חובה לקיימו, אבל עולות כמה שאלות על הקביעה הזו, לפי הבנתי יש בהמון הלכות של הרמב״ם שהוא כותב ופשט המנהג, ופשוט המנהג, וכך כולם נוהגים, וכולי וגם על דברים שאינם בתלמוד או שבתלמוד מתייחסים אליהם כאל מנהג חסידות, מדוע זה?
דבר שני הרמב״ם אומר שאם בית דין קבעו משהו לאיזשהי מדינה אז הם לא יכולים לכפות מדינה אחרת, אבל משמע שאת המדינה שלהם הם כן יכולים לכפות אפילו עם זה מנהג חדש, כמובן שלא סותר את ההלכה, (אבל זה לא משנה את העיקרון)?
דבר שלישי נניח ויש תשובה לכל הטענות הללו שאמרתי מזה בעצם אומר מנהג תלמודי, כלומר אם היה משהו בתלמוד שרק מקצת העם נהגו ועכשיו כולם נוהגים אז זה נהיה חובה או רק על כל העם נהג בזמן התלמוד זה חובה?
הנושא השני שרציתי לשאול, למה לדעתך זה תורם להגיד מילות גנאי על רבנים שונים לאורך הדורות, נניח אפילו שהם טעו והטעו? האם הכל זה רק שכל הלכתי? מי יודע כמה מסירות נפש הייתה להם על עם ישראל ובורא עולם? מניין שזה נעשה מרוע? האם לא ניתן להעמיד על טעות מבלי להגיד מילות גנאי?
תודה רבה מראש
לדעתי, בתקופת רבנו היו מנהגים מסוימים החורגים מן הראוי, ברם, בימינו מינים החדירו "מנהגים".
אין לאף אחד זכות לפצות "מנהג דוחה הלכה" ולסתור את יסודות הדת.
לדעתי אליקופטר מתחבט להכשיר מנהגים פגאניים ואליליים בשם הרמב"ם.